תביעות רשלנות רפואית בישראל
תביעות רשלנות רפואית הן עניין שבשגרה בישראל. יחד עם זאת, מדובר בתביעות מורכבות במיוחד, שע"מ לנהלן יש צורך במומחיות רפואית והבנה של 'כללי המשחק' במערכת הרפואית והמשפטית. להלן עיקרי הדברים בהסתמך על הניסיון הרב של הכותב.
רשלנות רפואית-מהי:
כאשר משתמשים במילה 'רשלנות' כוונתנו לומר, כי מטפל, התנהג בצורה לא-זהירה, החורגת ממה שמחייבים כללי ההתנהגות המקצועית המקובלים במקצועו.
ע"מ לבדוק אם אירוע מסוים הוא "רשלנות רפואית", יש צורך לבחון את ההתרחשויות, קבלת ההחלטות והפעולות שביצע המטפל, ולהשוות בין מה שבוצע בפועל, למה שצריך היה לעשות. מובן, כי למי שיש השכלה רפואית יש יתרון רב בבחינת אירועים מסוג זה, אשר מחייבים הבנה גם במונחים שבהם משתמשים הרופאים, וגם בנגישות לספרות הרפואית.
לא בכל פעם שההתנהגות הרפואית או אופן קבלת ההחלטות היה כושל ניתן להגיש תביעת רשלנות. מבחינה משפטית, ע"מ שתתאפשר הגשת תביעה ברשלנות רפואית יש חובה, שבנוסף להחלטות השגויות ולכשל המקצועי בניהול המקרה נגרם גם נזק. כמו כן, צריך שיהיה קשר סיבתי בין הכשל המקצועי לבין הנזק שנגרם.
כך למשל, בתביעת ענק נגד בי"ח "הדסה" היו העובדות כדלקמן: אישה צעירה בהיריון אושפזה במחלקה הפסיכיאטרית. למרות ההיריון לא היה הצוות ערוך לקראת הלידה, והיילודה נולדה, בחדר סגור, באישון לילה, לבד, כשאיש מאנשי הצוות לא מקבל את הלידה. התינוקת נפלה לארץ וראשה נחבט, וכתוצאה התפתח דימום מוחי שהשאיר אותה עם שיתוק מוחין. במשפט שניהלנו הוכחנו כי אופן קבלת ההחלטות, והפעולות שננקטו-היו שגויות ולא עמדו בסטנדרט רפואה סבירה, וכי אלמלא ההתרשלות ניתן היה למנוע את חבלת הראש של הקטינה ואת הנזק שנגרם*.
מקורות המידע-התיק הרפואי:
מטבע הדברים, עיקר המידע בתביעות אלו אמור להתקבל מהתיקים הרפואיים של המטופל. אולם, על אף הוראות חוק זכויות החולה, הקובע, שחלה על כל מטפל, חובה חוקית לנהל רשומה רפואית [הפרת החובה היא עבירה פלילית של הרופא], גם היום, ברוב המקרים של תביעות רשלנות רפואית, אנו מתמודדים עם רישום רפואי דל, רישום-חסר ובמקרים אחדים אף רישום-מטייח.
כיוון שעיקר המידע מגיע מהתיק הרפואי, ברור כי לעו"ד שהוא גם רופא, שמכיר את הדרך בה מנהלים רשומות, את נהלי העבודה הרפואיים ומה מקובל לרשום, ויודע בעיקר איך לקרוא "בין השורות", יש יתרון מובהק על פני עו"ד "רגיל".
חקירת המומחים-לב התביעה:
כל תביעה ברשלנות רפואית חייבת לכלול חוות דעת רופא מומחה. הרופא הנתבע מגיש חוו"ד מטעמו שבד"כ סותרת את התביעה. החלק העיקרי בניהול התביעה הוא היכולת לחקור בחקירה נגדית את המומחים הרפואיים. ברור כי לידע הרפואי, וליכולת להסתמך על ספרות רפואית ולהביא מקורות לצורך סתירת דעותיו וקביעותיו של המומחה הנחקר, וכמובן לניסיון בחקירות רופאים, יתרון רב ביכולת לקעקע חוו"ד של מומחה**.
* ראו: ת.א. 9588/07 ח.ח.מ נ' הדסה.
** ראו: ת.א. 6377/01 טרכמן נ' אריה חברה לביטוח.
עודכן ב: 08/05/2013