תאונת עבודה/מחלת מקצוע מהי?

חשוב לציין כי ההגדרה “תאונת עבודה” אינה כפשוטה. חוק הביטוח הלאומי דורש עמידה בשני תנאים מצטברים על מנת להכריז על אירוע בו נחבל אדם במהלך עבודתו כ “תאונת עבודה“:

 

תנאי ראשון – קרות התאונה בזמן העבודה למעשה.


תנאי שני – קשר סיבתי. כאן נבחנת שאלת הקשר בין העבודה על סביבתה ותנאיה לבין מהות החבלה / התחלואה שנגרמה לנפגע.


חשוב לציין, השלב הראשוני לאחר התאונה הינו מהותי לצורך המשך ההליך והצלחתו, ובכלל זה קבלת פיצוי ההולם את מידת הנזק שנגרם.

 

בשלב ראשוני זה יש לבחון האם בפנינו תאונת עבודה קלאסית (כגון אדם נפל מסולם / החליק ונחבל / נפצע ממכונה ו/או חלה כתוצאה מחשיפה לחומרים או ניזוק בנפשו) שנסיבותיה עומדות בשני התנאים המצטברים שצוינו לעיל.

 

בשלב השני יש לערוך התביעה לתורך הכרה ולהגישה לביטוח הלאומי. כאן חשוב מאוד לא לערוך את התביעה מבלי להיוועץ קודם לכן בעורך דין מומחה בתחום. בהיעדר היוועצות עלול להיגרם עיוות בפרשנות פקיד התביעות ב-ביטוח לאומי את סיווג האירוע כתאונת עבודה או כ- לא תאונת עבודה, וזה עשוי להינות מושפע במידה רבה ומהותית אף מניסוח בלתי מוצלח של אופן התרחשות האירוע התאונתי או גרם התחלואה.

 

בשלב השלישי הביטוח הלאומי יבחן את התביעה ואת נסיבות התאונה, ויקבע האם מדובר בתאונת עבודה שהוכחה לשביעות רצונו של הביטוח הלאומי או שמא מדובר בתאונה רגילה שאינה תאונת עבודה, ועל כן אין בגינה תגמול דרך ענף נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי.

בשלב הרביעי לאחר שאושרה הכרה בתאונה כתאונת עבודה תוגש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה. הנפגע יזומן להתייצב בפני הועדה בליווי עורך דינו (אם בחר להגיע מיוצג – חשוב ביותר לא להגיע לבד!!! – הניסיון מלמד שהתוצאות של נפגעים שהתייצבו לועדה בלא ייצוג שונות במידה מכרעת לרעה לעומת נפגעים שלווי בידי עו”ד בזמן ניהול הוועדות) וזו תגבי את מצב נכותו של הנפגע הן באופן זמני והן באופן קבוע.


תאונת עבודה בשילוב תאונת דרכים:

 

תאונת עבודה יכולה להתרחש במספר מצבים משפטיים: הראשון, תאונת דרכים שארעה לאדם בעבודתו או בדרכו אליה או ממנה לביתו. מצב זה מקיים כנדרש הן את ההגדרה של “תאונת דרכים” והן את ההגדרה של “תאונת עבודה” ועל כן זכאי הנפגע בגופו לתבוע הן את המוסד לביטוח לאומי והן את ביטוח החובה של הרכב. השני, תאונת דרכים שארעה לאדם בשעות הפנאי, במצב זה רשאי הנפגע לתבוע את חברת הביטוח שביטחה את הרכב בביטוח חובה. הנפגע רשאי להגיש לבית המשפט בקשה למנות מומחה רפואי לשם הערכת נזקו ולדרוש ששכר המומחה ישולם על ידי חברת הביטוח.

ראוי לציין, נפגע עבודה שהגיש תביעה כנגד חברת הביטוח יהיה מוכרח להגיש תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי. אין חובה חוקית לעשות כן, ואולם נפגע שתבע את חברת הביטוח ולא הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, יבוצע לגביו “ניכוי רעיוני” של התגמול שיכול היה לקבל מהמוסד לביטוח לאומי. לכן קיים הכרח להגיש תביעה לשני הגופים הנ”ל, הגרעין הקשה טמון בעיתוי הגשת התביעות בצורה מושכלת כדי למקסם את הפיצוי שצפוי להשתלם בסה”כ.


קבלת ייעוץ משפטי והישמרות מחוקרים:

 

ראשית, מייד עם ההתאוששות הראשונית מהתאונה רצוי להפנות את הנושא לעו”ד מומחה בתחום ובמקביל, במידה ומדובר בתאונה שאינה תאונת דרכים (כמו למשל נפילה במדרכה, החלקה במוסד ציבורי ממשלתי או פרטי, פגיעה בעבודה, לרבות פגיעות בשל מפגעים קיימים ופגיעות ממכונות ו/או ציוד עבודה) יש לצלם את המקום שבו התחולל הנזק ואת מחולל הנזק. אין ספק שצילומים אלה ישרתו את התובע בעתיד ויסללו את הדרך לקבלת פיצוי בקצב מהיר יותר ובשיעור מכסימלי.


הישמרו מחוקרי חברות הביטוח:

 

במקרים מסוימים, חברות הביטוח ממהרות לשלוח נציגים שהינם חוקרים פרטיים ע”מ “לברר” את נסיבות התאונה ובעיקר את מהות הנזק. אלה עשויים לפקוד את בית הלקוח, את שכניו, בני משפחתו, מכריו ומקום עבודתו כאשר פעמים רבות אנו עדים להטיית הראיות ע”י החוקר – לרעת התובע ולא דווקא חשיפת האמת. חוקרים אלה עשויים לעיתים להופיע תוך שהם מתחזים לאחר בפגישה פיזית או בשיחת טלפון ועשויים לגרום נזק חמור לתיק הנפגע. לאור זאת חשוב לדעת איך להתנהל במצבים אלה, ובכלל זה לקבל הכוונה משפטית מתאימה סמוך לאחר האירוע מאחר ולעיתים חלק ניכר מהזכויות שיתורגמו לאחר מכן לפיצויים או תגמולים עומד על הפרק. כפי שניתן לנחש, מטרת מעקב או מפגש של חוקר עם נפגע אינה באה כדי לדרוש בשלומו של הנפגע. להפך, חברות הביטוח שולחות חוקרים כדי “למזער נזקים” ולהוכיח בתמונות ובהקלטות של הנפגע ומכריו מצב דברים שבעתיד יקל עליה בהצגת נושא האחריות לתאונה או לפגיעת הגוף, וכן את הנזק לנזק כלא קיים או כמזערי מכפי שמציג אותו התובע / התובעת.



התיישנות תביעות:

 

בהקשר האמור, ראוי שנגדיש את חשיבות עיתוי הפעולה ובעיקר את מועדי ההתיישנות. תביעה מול חברת הביטוח בעילה של נזק גוף שנגרם בתאונת דרכים תתיישן בתום 7 שנים ממועד התרחשות התאונה. לעומת זאת, תביעה לתגמולי פוליסה פרטית תתישן בתום 3 שנים ממועד התרחשות התאונה.


עודכן ב: 22/09/2021