כמה עולה להפר זכויות יוצרים באינטרנט

 

* עו"ד רחל אלקלעי *     

כידוע, חוק זכויות היוצרים העלה את רף הפיצויים   להם זכאי היוצר בגין כל הפרה בלי להוכיח נזק לטווח הנע כיום בין 0 עד 100,000 ש"ח.

האם משתמשים בתי המשפט בסמכותם זאת ? מסתבר שבעוד שבעולם הנטיה היא להחמיר מאד עם מפרים לכאורה, ניתן היה לחשוב כי בתי המשפט אשר מודעים לקלות הפגיעה בזכויות היוצרים בעידן הדיגיטאלי, ישתמשו בסעיף זה לטובת החמרה עם המפרים.

 

 אולם, כפי שנראה להלן,  למרות   הקלות הבלתי נסבלת של הפרת זכויות יוצרים באינטרנט, נראה כי עדיין מהססים בתי המשפט בישראל לפסוק את מירב הפיצוי   המותר ומסתפקים בקביעת פיצוי שלעיתים הוא אף נמוך מהמינימום של הפיצוי שהיה בחוק הישן. (כלומר פחות מ 10,000 ש"ח לכל הפרה.)  ולעיתים רבות הפיצוי בגין הפרת זכויות יוצרים בדפוס, גבוה מהפיצוי בגין הפרת זכויות יוצרים באינטרנט.

 

1. בפסק דין ראובני נגד מפה - מיפוי והוצאה לאור בע"מ (2011) -  ההוצאה לאור "מפה", השתמשה בתמונות מהאתר "פליקר", בעלות רישיון שיתופי, אבל לא מילאה אחר תנאי הרישיון. התמונות, שצולמו ע"י התובעים, התפרסמו  לא רשות. רובן בספר מודפס של "מפה" ותמונה אחת באתר האינטרנט של הנתבעת. בפסק דין זה נקבע כי הנתבעת תשלם לתובעים סכום של3,000 ש"ח בגין כל אחת מ-15 ההפרות שבספר (הן עבור הפגיעה בזכות היוצרים והן עבור הפרת הזכות המוסרית), ואילו בגין ההפרה באינטרנט נפסק סכום של  2,000 ש"ח בלבד. 

 

בפסק דין זה ניתן לראות כי הפיצוי על פרסום התמונה באינטרנט היה נמוך מהפיצוי בגין פרסום התמונות בדפוס.

נשאלת השאלה, האם אכן מוצדק לפסוק פיצוי נמוך יותר על תמונה בגלל פרסומה באינטרנט ולא

בספר ? הדבר דורש בחינה מחודשת לדעתי. 
   

2. פסק דין קצב נ' חתום (2011) – במקרה זה פורסמה ללא רשות תמונה, מתוך קטלוג פרסומי שהופק על התובע. התמונה פורסמה בדפוס ובאינטרנט. 

 

בבית המשפט נקבע כי סכום הפיצוי המשולב הן בגין הפרת זכות היוצרים והן בגין הפרת הזכות המוסרית יהיה בסך 9,000 ₪.  דהיינו, שוב מדובר בסכום נמוך  הפחות מהסכום המינימאלי שקבע החוק הישן – של 10,000 ש"ח על כל הפרה. שוב, נשאלת השאלה, האם הדבר מוצדק? לדעתי שוב, נדרשת בחינה מחודשת של סכום הפיצוי.
 

3. פסק דין עצמוני אסתר נ' דתיה בן דור (2011) – לעומת זאת, ובאופן מפתיע, דווקא בתחום הפרת זכויות היוצרים בדפוס נפסק לאחרונה פיצוי בסך 100,000 ש"ח בשל הפרת זכויות היוצרים בספר מודפס.

 

באותו מקרה היה מדובר בסופרת הילדים והמשוררת דתיה בן דור אשר הוציאה על שמה ספר תוך הפרת זכויות יוצרים של שותפתה לכתיבתו – אסתר עצמוני. נקבע כי התובעת היא בעלת זכויות במשותף  עם הנתבעת, בספר "חכמים בדרך". עוד נקבע כי הנתבעת הפרה את ההסכם בינה לבין התובעת לפיו השתיים יפיקו במשותף את הספר.

 

שוב נשאלת השאלה, האם הפרה זו גדולה מהפרת זכויות יוצרים של פרסום מספר רב של תמונות באינטרנט? מדוע יש שוני כה רב בין הסכומים הנפסקים?
 

 

שלושת פסקי הדין ממחישים לדעתי, צורך בבחינה מחדש בסכומי הפיצויים הנמוכים יחסית אשר פוסק בית המשפט להפרות של זכויות יוצרים באינטרנט במרבית המקרים, הסכומים נמוכים אפילו בהשוואה לסכומים המינימאליים שנפסקו עפ"י חוק זכויות היוצרים הישן. 

 

נכון, הסעיף אשר קובע תקרה מקסימלית של פיצויים עד גובה 100,000 ש"ח מונה שורה ארוכה של פרמטרים אשר בתי המשפט צריכים להתחשב בהם (ללא קשר אם ההפרה נעשתה בסביבה הדיגיטלית או לא) אך עדין השאלות בדבר פסיקת הפיצויים הנמוכה יחסית בגין הפרות באינטרנט צריכות להשאל.

 

האם לכך התכוון המחוקק בהצעידו את ישראל לכיוון עידן הדיגיטאלי ? לדעתי התשובה צריכה להיות שלילית. ברור שהנזק הנגרם בגין פרסום באינטרנט, לא נופל בחומרתו מהנזק בגין פרסום בדפוס ובד"כ, עקב קלות ההפרה ותפוצתה הרחבה, עולה שיעורו בהרבה, ועל כן מן הראוי להחמיר יותר בקביעת פיצוי הרתעתי נגד המפרים ולטובת היוצרים.  

 

למותר לציין, כי הצצה מעבר לים, אל ארה"ב למשל, תעמיד את הסכומים הנפסקים בישראל בגין הפרות של זכויות יוצרים באינטרנט באור קלוש עוד יותר.  

הגיע הזמן לצעוד עם הזמן וברוח החוק, להעלות את סכום הפיצויים בגין הפרות זכויות יוצרים באינטרנט. הגיע הזמן לשינוי.

----------------------------

 *הכותבת היא עורכת דין ומרצה באוניברסיטת תל אביב, העוסקת בקנין רוחני ובמשפט וטכנולוגיה.