תאונת עבודה - ומי יצא אשם?

לא בהכרח מי שנראה על פניו בהתבוננות ראשונה כאשם בתאונת עבודה – הוא באמת האשם האמיתי. חוות הדעת הבאה תוכיח זאת, ותראה עד כמה גדולה אחריותו של המעורב הפאסיבי דווקא.

במקרה הנדון מדובר על פועל בנגריה שנפצע קשה בידו ממשור חשמלי. המשור השולחני עשוי מדיסקת פלדה עגולה ומשוננת, שמסתובבת במהירות גדולה וחותכת לוחות עץ.

המשור הזה מאד פופולארי וכמעט בכל נגריה קיים משור כזה. אבל הוא גם מאד מסוכן בגלל הדיסקה המשוננת המסתובבת, ולכן אירעו לא מעט תאונות עבודה עם משורים כאלה. עקב כך דרש המחוקק להתקין מיגון סביב הדיסקה, מיגון שימנע מהעובד להגיע עם ידו עד למגע עם הדיסקה המסוכנת. אלא מה: מסתבר שהמגן "קצת מפריע" לעבודה, ועל כן בהרבה נגריות לא ממהרים לשים את המגן – אלא עד לאחר שמתרחשת התאונה הראשונה...

והנה, דווקא בנגריה הנדונה כן היה מגן ! בעל הנגריה הראה לי אותו בגאווה רבה כאשר באתי להכין את חוות הדעת. המגן היה עשוי ממכסה אשר כיסה את כל הגלגל המשונן מלמעלה ומהצדדים, והותיר רק פתח צר למטה שדרכו מזינים את לוח העץ המיועד לחיתוך. הפתח הזה ניתן לכיוונון – בהתאם לעובי העץ הנחתך. נהדר !

אלא מה, שהפועל "התעייף" מהצורך לכוון פעם אחר פעם את מידת הפתח הצר: פעם לכוון את הפתח לרוחב קטן כאשר חותכים לוח דק, ופעם לכוון לרוחב גדול כאשר חותכים לוח עבה. אז הוא "התייעל" והשאיר את הפתח על המידה הגדולה – גם כאשר חתך לוח עץ דק. ואז התרחשה התאונה כאשר ידו שאחזה בלוח העץ הדק, נכנסה יחד עם הלוח לתוך הפתח הגדול מדי – הגיעה עד לדיסקת המשור.

אז מי אשם בתאונה ω תופתעו, אבל לא הפועל. נכון, יש לו רשלנות תורמת, אבל בסך הכל הוא התנהג כמו שכל עובד ממוצע היה מתנהג, בחפשו את שיטת העבודה הנוחה ביותר. מי שבאמת אשם הוא מי שתכנן את המגן הזה, והיה צריך מראש לצפות שהפועל יחפש "קיצורי דרך". הוא היה צריך לתכנן את המגן באופן כזה שאפילו הפועל הכי בלתי-ממושמע לא יוכל להתחכם ולעקוף את המגן. באנגלית קוראים לזה Idiot-Proof , דהיינו: חסין אפילו בפני התנהגות של אידיוט.

אז הגשנו חוות דעת מומחה והשופט החליט את מה שהחליט, אבל את הנזק שנגרם לידו של הפועל כבר לא ניתן לתקן.

הכותב הוא מהנדס מכונות ומנהל "שירותי הנדסה משפטית", מופיע כבר 20 שנה כמומחה בבתי המשפט. .