באחד הימים הגיעה למשרדנו אשה נאה בשנות העשרים המאוחרות שלה בשם מ. ובפיה בקשה, לתבוע את קופת החולים וחברת הביטוח בה הייתה מבוטחת בביטוח רפואי פרטי, בגין הוצאותיה לניתוח רפואי להקטנת החזה שכן, הן חברת הביטוח והן קופת החולים, דחו את תביעתה בטענה, כי מדובר בניתוח פלסטי ואסתטי להקטנת החזה ולא בניתוח לצורך רפואי.

 

מן המסמכים הרפואיים שהציגה מ. עלה, כי הן המומחה אורטופדי והן המומחה לכירורגיה פלסטית שבדקו אותה, המליצו לנתח באופן דחוף את חזה ולהקטינו שכן, הדבר גרם לפגיעה ביציבות עמוד השדרה ולעקמת ובנוסף, גרם לעוגמת נפש וכאבים בגבה.

 

ועדה רפואית של קופת החולים דחתה את בקשתה של מ. לאישור ניתוח הקטנה של חזה על חשבון הקופה בטענה, כי מדובר בניתוח לצרכים אסתטיים.

 

מ. קבעה תור לניתוח ועברה אותו בהצלחה. מכל אחד משדיה הוצאו רקמות שומן בערך של כ-700 גרם. לאחר סיום הניתוח והחלמתה, פנתה כאמור למשרדנו לתבוע את הוצאותיה בגין הניתוח מקופת חולים וחברת הביטוח.

 

פנינו למעבדה וביקשנו לקבל לידינו את הדו"ח הטוקסולוגי של רקמת השומן שהוצאה מחזה של מ. ומשקלן של הרקמות. לאחר שהיו בידנו התוצאות והן נבדקו ע"י המומחה הרפואי מטעמנו, הגשנו את מימצאנו לקופת החולים ודרשנו לפצות את מ. בגין הוצאותיה בטענה שמדובר בניתוח רפואי ולא ניתוח אסתטי כטענת קופת החולים

 

בסופו של יום הסכימה קופת החולים להכיר בניתוח כניתוח רפואי ולשלם את הוצאותיה של מ. בגין הניתוח. לאחר מו"מ קצר, השלימה גם חברת הביטוח את חלקה בתשלום בגין הוצאותיה של מ.

 

מ. יצאה לדרכה שבעת רצון וחיוך גדול נסוך על פניה, גם זכתה בלוק חדש וגם תשלום בגין הוצאותיה בגין הניתוח.


עודכן ב: 25/07/2013