סטודנטים בעיקר במקצועות ההנדסה מאוניברסיטאות מוכרות בארץ, מתקבלים ומבצעים במסגרת חברות טכנולוגיות כאלה ואחרות את פרויקט הגמר שלהם, בנושאים שהם בתחום עיסוקה והתעניינותה של החברה המעסיקה.
 
כך היה במקרהו של א. סטודנט מצטיין בהנדסת חשמל ומחשב מאחת מהאוניברסיטאות הגדולות בארץ. השאלה שעלתה והגיעה לפתחו של בית הדין לעבודה הייתה, האם התקיימו יחסי עובד - מעביד בין החברה לבין הסטודנט? והאם זכאי הסטודנט לכל הזכויות המוקנות לעובד עפ"י כל דין .

הסטודנט א. ביקש והתקבל לחברה טכנולוגית גדולה, ע"מ שיוכל לבצע את פרויקט הסיום של לימודיו במסגרת התמחות, המהווה חלק אינטגרלי מלימודיו והכשרתו כמהנדס וכחלק מהסכם שיתוף פעולה הקיים בין החברה לאוניברסיטה לפיו, החברה מאפשרת לסטודנטים מצטיינים להתמחות במסגרת החברה.
 
כחודש לאחר תחילת עבודתו בפרויקט, הודיעה לו החברה באורח חד -צדדי, כי אינה יכולה להעסיקו, עקב קירבת משפחה בינו לבין בת משפחה העובדת בחברה בתפקיד זוטר ואשר לא שררו בינה לבין הסטודנט כל יחסי מרות ו/או יחסי עבודה אחרים, שיש בהם להשפיע על קבלתו לעבודה.

 
לאחר דין ודברים והתערבותה של האוניברסיטה, הודיעה החברה ל- א.הסטודנט כי יוכל להמשיך בפרויקט ובלבד שיחתום על הסכם משתלם לפיו, לא מתקיימים בינו לבין החברה יחסי עובד מעביד.
 
א. הסטודנט שהיה בשלהי לימודיו האקדמיים והיה חייב לבצע פרויקט גמר הנדסי - מחקרי להשלמת מחוייבותיו לקבלת התואר, נאלץ בעל כורחו לחתום על הסכם המשתלם ולהתחיל בביצוע הפרוייקט. יצוין כי ההסכם היה שונה במהותו מהסכמי משתלמים אחרים, שנחתמו בין החברה לבין סטודנטים שביצעו פרויקטים דומים במסגרתה. ההסכם עיקר משורש את יחסי עובד – מעביד ששררו בין הסטודנט לחברה וזכאותו של א.הסטודנט לשכר בגין עבודתו וכן הטבות סוציאליות.
יתרה מכך, החברה לא הססה מלציין בהסכם, כי במידה וא. הסטודנט יתבע אותה ויזכה בתביעה, א. הסטודנט "מסכים" כי השכר שישולם לו ע"י החברה בעקבות פס"ד, ינתן כתרומה לחברה, אשר תשתמש בה לעבודות פיתוח בחברה, והכל כפי שיקבע ע"י החברה.
 
בסופו של יום משסיים א. הסטודנט את הפרויקט, עמדה החברה במריה ולא הסכימה לשלם לו את שכרו והטבות סוציאליות ככל עובד. א. הסטודנט הגיש באמצעות משרדנו, תביעה נגד החברה לתשלום שכרו לבית הדין האזורי לעבודה. בבוקרו של יום הדיון בבית הדין לעבודה וטרם שהחל הדיון, ביקשה החברה להגיע להסכם פשרה לפיו, תשלם שכר מופחת מהשכר שנתבע ע"י א. הסטודנט. לאחר שהוצגו בפני בא כוחה של החברה, מסמכים נוספים התומכים בעובדה, כי בין החברה ל- א. הסטודנט התקיימו יחסי עובד – מעביד, נאותה החברה לשלם לא.הסטודנט את שכרו וכן הטבות סוציאליות כמבוקש.

הסכם הפשרה הוגש לבית המשפט וקיבל תוקף של פס"ד.
המסקנה המתבקשת היא, שהמעוניינים להוכיח את זכאותם בבית המשפט, מוטב להם להתייעץ עם עורך דין המומחה בתחום וזאת על מנת שיהיה להם סיכוי מעשי להתמודד עם התביעה.

הערה: מדובר במאמר כללי, שאינו מהווה תחליף ללשון החוק והפסיקה (המאמר אינו מהווה חוות דעת משפטית ואינו משמש תחליף לייעוץ משפטי