סמכות העירייה לנתק מים

בין השנים , 2001 – 2002 , הוגשו עתירות לבג"צ כנגד עיריות רבות , מרכז השלטון המקומי , שר הפנים והיועץ המשפטי לממשלה . עתירות אלה , נגעו בנושא סמכותן של רשויות מקומיות להפסיק את אספקת המים לצרכנים שלא פרעו את חובם בגין צריכת מים . בית משפט העליון , ביקש מהמשיבים לעתירות לגבש הסדר לניתוק המים וכן מבחנים להקלת הנטל מעל צרכנים מעוטי יכולת .

בעקבות כך , גיבשה המדינה נוהל באמצעות חוזר מנכ"ל משרד הפנים אשר הופץ לכלל הרשויות . חוזר מנכ"ל " נוהל הפעלת הסמכות לנתק מים" קובע , כי סמכותה של רשות מקומית לנתק את אספקת המים לנכס שלא שולם החוב בגין הצריכה בו תופעל על פי הכללים שלהלן : על העירייה לשלוח לצרכן הודעת חיוב , שבה יצוין סכום החיוב בגין צריכת מים והמועד לתשלומו . אם חלפו 15 יום מהמועד הנקוב לתשלום והחוב לא שולם , על העירייה לשלוח מכתב התראה לחייב . בהתראה זו יידרש החייב לשלם את חובו בתוך 15 יום ויוזהר בדבר סמכותה של העירייה לנתק את המים אם לא ישולם החוב . אם לא שולם החוב בתום 15 יום ממועד ההתראה , תשלח העירייה לחייב התראה נוספת .

התראה זו נקראת "התראה לפני ניתוק" . ונכללת בה הודעה על גובה החוב וכן הודעה שלפיה אם לא יפרע החייב את חובו בתוך 15 יום , תנתק העירייה את אספקת המים . לא שולם החוב בתוך 30 יום ממועד המצאת ההתראה השנייה לחייב , תהא העירייה רשאית לנתק את המים לנכס שבו נעשתה הצריכה . בנוסף על כך , הנוהל קובע , כי לא תנתק העירייה מים לנכס אלא אם החוב בגין הצריכה בו עומד על 300 ₪ או יותר , וכי צרכן בעל חוב בגין אספקת מים אשר אינו יכול לשאת בתשלום החוב בשל מצוקה כלכלית קשה , רשאי לפנות לעירייה בבקשה להסדיר את חובו באמצעות הסדר תשלומים , וזו רשאית לעשות כן , אם שוכנעה שמצבו הכלכלי של הצרכן אכן מצדיק זאת .

אם שוכנעה העירייה שהצרכן לוקה במצוקה אישית קשה ביותר על רקע נסיבות חריגות ומיוחדות , רשאית היא לנתק מים בגין חוב עבור צריכת מים , ובתנאי שהתקיימו התנאים שלהלן : התקבלה חוות דעת של לשכת הרווחה בעירייה בדבר מצבו החריג ומיוחד של הצרכן ובדבר מצוקתו הקשה , העירייה שוכנעה שהצרכן אינו מנצל לרעה אפשרות זו ועושה כל מאמץ להסדיר את חובו והצריכה השוטפת של הצרכן אינה עולה על שלושה מטרים מעוקבים לנפש בחודש . החלטת העירייה שלא לנתק מים מסיבות האמורות לעיל , תשוב ותבחן את החלטתה זו מדי ארבעה חודשים . החלטת העירייה בנושא זה תתקבל על ידי ועדה שתורכב מעובדי העירייה , על פי קביעת ראש העיר .

לפי הנוהל , על העירייה לחדש את אספקת המים למי שנותקה לו האספקה בגין אי – תשלום חוב מייד לאחר תשלום החוב ולא יאוחר מ – 12 שעות לאחר מכן . בחרתי לסיים את המאמר , בדבריו של השופט (בדימוס) , ד"ר אליהו וינוגרד , בספרו "דיני רשויות מקומיות" , המציין את סמכויות הרשויות המקומיות בקשר לאספקת מים , כן אומר שרשות מקומית חייבת לספק מים בתחום שיפוטה ואין היא , רשאית לפטור עצמה מכך כלפי מי שלא קיים התחייבויות וחובות כלפיה .

*אין במידע הנ"ל משום תחליף לייעוץ משפטי פרטני ואין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עו"ד העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה . הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת .