חזי זכריה בן ה- 80 סובל ממצב בריאותי ירוד. באחד הימים ניזוק רכבו בתאונת דרכים. בעת התאונה נהג ברכב בנו בן ה- 41.
הרכב היה מבוטח בביטוח מקיף. אולם המבטחת, מגדל, סירבה לשלם את נזקי התאונה. מגדל טענה שזכריה רימה אותה. הוא רכש ביטוח על בסיס "נהג יחיד נקוב בשם", כלומר ביטוח המאפשר לזכריה בלבד לנהוג ברכב. למרות זאת התיר לבנו הצעיר ממנו לנהוג ברכב. אילו ידעה כי הבן ינהג ברכב, כך נימקה מגדל את טענתה כי רומתה, היא לא הייתה מבטחת אותו.
זכריה פנה לבית משפט השלום בכפר סבא. במשפט שנדון בפני השופטת חגית בולמש, התברר כי לטענת המרמה לא היה כל בסיס. לעומת זאת, הסתבר כי דווקא מגדל וסוכן הביטוח שלה, ניצלו את מצוקת גילו ומצבו הבריאותי של זכריה, כדי למכור לו מוצר ביטוחי ירוד, שאינו מתאים לנתוניו האישיים ולאופן השימוש ברכב.
זכריה היה לקוח נאמן של סוכן הביטוח רמי שדה. הוא היה מבוטח דרכו במגדל מזה שנים רבות. נציגי הסוכן היו מודעים למצבו הבריאותי הירוד. הם גם ידעו שבניו מסיעים אותו ואת בת זוגו ברכב לעיתים קרובות. מסיבה זו, מכרו לו בתקופות הביטוח שקדמו לתאונה, ביטוחים שאפשרו גם לילדיו לנהוג ברכב. אולם בחידוש האחרון, הרלבנטי לשנה בה ארעה התאונה, חל שינוי מהותי. נם הנפיקו לו פוליסה על בסיס נהג יחיד נקוב בשם. שמו של חזי זכריה.
השופטת בולמוש הקשיבה ברוב קשב לקלטת שיחת חידוש הביטוח. נציגת הסוכן הציעה לזכריה לחדש את הביטוח הקודם במחיר מסוים. הוא מסר לה שיש בידיו הצעה מתחרה זולה יותר. כדי להשתוות עם מחיר ההצעה המתחרה, שכנעה אותו נציגת הסוכן כי ירכוש ביטוח נהג יחיד נקוב בשם, בהנחה של 300 שקל. בכל פעם שאחד מבניך יסיע אותך, הבטיחה לו, תתקשר ואנו נוסיף "נהג זמני" (לא בחינם, כמובן).
התנהלות נציגת הסוכן, על רקע מצבו הרפואי והקוגניטיבי של המבוטח, קוממה את השופטת חגית בולמש. נציגת הסוכן, קבעה השופטת, פעלה אך ורק למען אינטרס כלכלי אחד: לשמר את המבוטח כלקוחם של מגדל וסוכנה, רמי שדה. בפועל, היא גם לא הוזילה את מחיר הביטוח אלא ייקרה אותו. "בשים לב למספר הנסיעות של ילדי המבוטח ברכב, המשמעות הכלכלית של הוספת הבנים בכל עת כנהגים זמניים, בתמורה לתשלום נוסף בכל יום, עולה עשרות מונים על אותה הנחה נקודתית של 300 שקל", הסבירה השופטת.
יתירה מזו, הוסיפה השופטת, לא ניתן לצפות ממבוטח בגילו ובמצבו של זכריה, שיזכור להרחיב את הביטוח בכל פעם שאחד מילדיו עולה לנהוג ברכב. לכן מדובר בפרופיל לקוח שאסור לאפשר לסוכן ביטוח ולחברת ביטוח למכור לו ביטוח נהג יחיד נקוב בשם.
לסיכום, קבעה השופטת, נציגת הסוכן הציעה למבוטח פיתוי זמני בדמות הוזלה רגעית של הביטוח כדי לשמר אותו כלקוח. בפועל מדובר בהתייקרות משמעותית.
אלא שכאן עשתה השופטת תפנית מה בעמדתה בנימוק שגם למבוטח יש "אשם תורם" בכך שמכרו לו "פוליסה שאינה תואמת את צרכיו".
במה אשם זכריה בן השמונים? בניסיונו להפחית את מחיר הביטוח, בכך שגרם לנציגת מגדל להבין "כי ניתן להתקדם במתווה הביטוח שהוצג על ידה" ובכך שלא יידע את ילדיו כי הם לא רשאים לנהוג ברכב בגלל ההוזלה שקיבל.
בסופו של דיון, הורתה השופטת למגדל ולסוכן לשלם לזכריה, לקוחם הנאמן והוותיק, שמונים אחוז מנזקי רכבו, זאת לאחר הפחתה של אשם תורם בשיעור עשרים אחוז.
יש שיאמרו כי השופטת עשתה עוול לקשיש כאשר השיתה עליו אשם תורם. אולם אלה שיאמרו כך אינם יודעים כי אצל שופטים אחרים, אפילו של בית המשפט העליון, זכריה היה יוצא בידיים ריקות. לכן יש לברך את השופטת חגית בולמש, על שבחושיה הרגישים והמחודדים הבחינה שזכריה הופל בפח ושלפחות אצלה, אלת המשפט אינה עיוורת.
