לאחרונה אישר ביהמ"ש המחוזי בת"א -יפו הסדר נושים לחייב אותו ייצגתי ע"פ סעיף 19 א' לפקודה. היתרון הגלום בהליך זה הינו ריכוז חובות החייב ללא כניסה מעשית לטרקלין פשיטת הרגל.
למעשה, הח"מ מונה כנאמן זמני לצורך ביצוע הסדר הנושים לחייב. מטרת ההסדר היה לשלם לנושים אשר הגישו תביעות חוב כנגד החייב ע"פ לוח זמנים אשר אותו קצב ביהמ"ש לצרכי אישור ההסדר.
היתרון בהליך הינו עיכוב ההליכים אשר ביהמ"ש נענה לו ללא הסנקציות הרגילות אשר מטבען גלומות בהליך פשיטת הרגל (עיכוב יציאה מהארץ; הגבלת לקוח בבנק ועוד). זאת ועוד, ע"פ ההסדר ניתן לשלם רק 30% מהחוב בצירוף ריבית והצמדה ליום הקובע בתוך כך שהשאיפה היא לרוב ההצבעה באסיפות הנושים על מנת לאשר את ההסדר.
כמו כן, יתרון נוסף בהליך הוא זריזות ההליך בניגוד להליך פשיטת הרגל, אשר הינו הליך ארוך יחסית ( ראה בהקשר זה המלצת כונס הנכסים הרשמי לסיים תיקי פשיטת רגל תוך ארבע שנים לערך ממועד הגשת הבקשה).
למעשה, לאחר אישור ההסדר הופטר החייב מיתרת החובות ומהחובות שלגביהם לא הגישו הנושים הוכחות חוב כדבעי למשרדי הנאמן הזמני.
בהקשר זה חרף הוראות הפקודה אשר אינן מאפשרות הפטר מדוחות וקנסות, נעתר ביהמ"ש להפטר גם לגבי חובות אלו אשר בהליך רגיל, הפטר אינו חל לגביהם.
משמע, חייב אשר יכול לארגן תשלום של 30% מחובותיו, ראוי ונכון לפנות להליך דנא ואולם כל מקרה ייבחן לגופו.
עודכן ב: 30/08/2011
