מרבית הזוגות הנקלעים לסכסוך משפחתי, אצים להליך גירושין באמצעות עורכי דין ותביעות משפטיות הדדיות. ברב המקרים אחד מבני הזוג יוזם את הליך הגירושין ובן הזוג השני נאלץ להיגרר אף הוא לסכסוך באמצעות כתבי הגנה, תביעות נגדיות וכיוצ"ב.
הפניה להתנהלות בערכאות משפטיות במסגרת הליך גירושין, באה בד"כ לאור רגשות הכעס והנקמה הקיימים והגוברים לעיתים על כל הגיון בריא, אצל אחד מבני הזוג ולעיתים "להקדים תרופה למכה", כאשר אותו אחד שפנה לערכאה משפטית לא תמיד ידע והיה ער להשלכות האחרות ולפגיעה החריפה שעלולה להיות בעצם הפניה לערכאה משפטית לפתיחת הליך גירושין.
להלן מספר נקודות שעלולות לפגוע במי מהצדדים ו/או ביקיריהם עת מתנהלים הצדדים בערכאות משפטיות לצורך סיום יחסיהם הזוגיים:
1. כאשר בני הזוג מונעים מנקמה, ההתחשבות בילדיהם נדחקת הצידה, לעתים לתקופה ממושכת. הדבר גורם לסבל נפשי כבד לאותם ילדים שחווים את הליך הגירושין של הוריהם ולפגיעה ארוכת טווח בכל חלקי חייהם של הילדים.
2. הצדדים עצמם חיים בתוך "סיוט" מתמשך וגוררים את המשפחה המורחבת לאותו "סיוט" מתמשך.
3. העלויות הכספיות הגבוהות לכל אחד מהצדדים, בעיקר תשלום שכר טרחה לעורכי דין, הוצאות בית משפט והוצאות נלוות מכבידות בצורה ניכרת על הצדדים ולעיתים על משפחותיהם המורחבות.
4. במקרים רבים מוצאים הצדדים עצמם בתוך מרוץ הסמכויות בין הערכאות המשפטיות. קרי, היכן יתנהל התיק בבתי המשפט לענייני משפחה, או בבית הדין הרבני?
5. סיפור חייהם של בני הזוג מתגולל בדיונים משפטיים, בערכאות המשפטיות וכולל האשמות הדדיות, הטחות ועלבונות, ההופכים להיות חלק בלתי נפרד מחיי היום-יום של בני הזוג במסגרת הליך הגירושין ולעיתים אף מופץ ודולף כלפי כולי עלמא מחוץ לערכאות המשפטיות.
6. הסכסוך בין בני הזוג סוחף אחריו את כל המשפחה, לרבות הילדים, הורי בני הזוג והמשפחה המורחבת.
7. במצבים רבים פועלים בני הזוג מתוך נקמה ועושים פעולות הפוגעות אחד בשני כמו למשל: הוצאת צווים משפטיים למיניהם (עיקולים, עיכוב יציאה מן הארץ, צווי הגנה ומניעת הטרדה מאיימת ועוד), הגבלות בנקאיות, האזנות סתר ומיני פעולות שיש בהן מטעם הנקמנות וגורמים להעצמת הסכסוך והארכתו.
הניסיון מוכיח כי בני זוג שבחרו להתגרש ולסיים את חיי נישואיהם בדרך נאותה, באמצעות הליך גישור, הינם אותם בני זוג אשר הבינו כי הליך הגישור הינו כלי לפתרון יעיל ביותר, פחות פגיע בכל הצדדים, מהיר יותר וזול כספית יחסית מאשר פניה לערכאות משפטיות.
בנוסף, הליך הגישור מהווה פתרון לבני הזוג המעוניינים להידבר ביניהם, אך נמנעים מלעשות כך, שמא יוזמת ההידברות תתפרש כסימן לחולשה וכניעה לתכתיבי האחר.
למעורבות של מגשר, (או מגשרים בשניים) בגישור זוגי, שהיא בבחינת התערבות מקצועית יש בה יתרונות רבים, אשר חלקם יפורטו להלן:
1. הפחתת אי הוודאות בקרב הצדדים ע"י הידברו באמצעות המגשר והעברת המסרים ע"י המגשר באמצעות שיקוף הדברים שנאמרים במפגש הגישור.
2. פתיחות להעברת המסרים מהאחד לשני ולהקשבה.
3. העברת מידע אישי על נושאים רגישים במסגרת מפגש של אחד הצדדים עם המגשר על מנת שהמגשר יוכל לעשות שימוש משכיל אותו מידע במפגש עם הצד האחר.
4. התחשבות יתר בצרכי הילדים, תוך צמצום הפגיעה הנפשית בהם.
5. הוצאת פתרונות יצירתיים מבני הזוג לצורך סיום הסכסוך ביניהם, לעיתים בסיוע המגשר המביא את הצדדים לפתרונות המתאימים להם ולאותו תא משפחתי.
6. באמצעות הליך הגישור ניתן להגיע להסכמות בדרך נועם, ללא התכתשויות ומאבקים "מלוכלכים".
7. מגשר מקצועי ומוסמך בתחום הגישור המשפחתי, יכול להפחית את עוצמת רגש הנקמה והאמוציות ולהביא את בעלי הדין לראות את הסכסוך ביניהם מנקודות מבט מאוזנת, עם חשיבה נכונה נטולת רגשות נקמנות ככל שניתן.
8. באמצעות הליך הגישור, ניתן להביא לנטרול המשפחות המורחבות של בעלי הדין מללבן עוד יותר את הסכסוך ולהעצימו.
9. במקרים בהם מדובר בבני זוג שאחד מהם אלים, הגישור מאפשר לאותו אדם אלים לזהות ולהתמודד עם אמוציות הדוחפות להתנהגותו האלימה, ולהביאו ליתר ריסון ומודעות למצבו.
10. בכל שלב בעת הגישור יכול כל אחד מבני הזוג להודיע על רצונו להפסיק את הליך הגישור, ולפנות לערכאות משפטיות ו/או לחזור להתנהל בערכאות משפטיות.
לסיכום
מומלץ להשכיל ולהשתמש בהליך הגישור כאמצעי יעיל לפתרון סכסוכים בין בני זוג. הליך הגישור במהותו נועד להקל על בני המשפחה "מהטראומה שנחתה עליהם", ההליך מסייע להקל על העומס הנפשי והלחצים בהם נמצאת המשפחה ככלל והילדים בפרט.
.jpg)
.jpg)
