נתבקשנו לחוות דעתנו בשאלה- האם חיבור לול המשמש מסעדה למערכת הביוב של מועצה אזורית, בעקבות קבלת היתר לשימוש חורג, מהווה אירוע, המחייב את בעל הנכס בתשלום היטל ביוב?

העובדות הרלוונטיות:

1. הלול המשמש כמסעדה לא היה מחובר בעבר למערכת הביוב של המועצה האזורית,מכיוון שהלול אינו מצריך חיבור למערכת ביוב, ולכן לא הוטל עליו לשלם היטל ביוב.

2. בעל הלול הגיש בקשה לקבלת היתר לשימוש חורג לשינוי השימוש בנכס מלול למסעדה. לאחר שינוי הייעוד הלול למסעדה וחיבורו למערכת הביוב, ייהנה בעל הנכס משירותי הביוב של מערכת הביוב בתחומי המועצה האזורית.

המסגרת הנורמטיבית:

3. בסעיף 17 לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), תשכ"ב- 1962 (להלן: "חוק הביוב") נקבע:

"בעלי כל נכס שנמסרה להם הודעה כדין על התקנתו או קנייתו של ביוב שישמש אותו נכס, חייבים בהיטל הביוב (להלן-ההיטל), בשיעור שייקבע בחוק עזר לכל שלב כאמור בסעיף 16; ההיטל מוטל לשם כיסוי הוצאות של התקנת הביוב או של קנייתו;"
(ההדגשה שלי-א.ב)


4. בסעיף 2 לחוק העזר לביוב נקבע:

"(א)...
(ב) היטל ביוב לפי חוק עזר זה יוטל בהתקיים אחד מאלה:
(1) תחילת ביצוע עבודות להתקנת מערכת ביוב או שלב ביוב אשר ישמשו את הנכס נושא החיוב במישרין או בעקיפין, או קניה של מערכת ביוב או שלב ביוב כאמור;..."
(ההדגשה שלי- א.ב)

5. אופן חישוב ההיטל ושיעורו יקבעו על פי סעיף 3 לחוק העזר לביוב.

דיון:

6. החבות הראשונית באגרות ובהיטלי פיתוח מתגבשת ומוטלת, לפי חוק העזר לביוב, בגין עבודת תשתית המשמשת את הלול, או בגין התחברות למערכת התשתית.

7. עו"ד עופר שפיר, בספרו "אגרות והיטלי פיתוח ברשויות המקומיות", כרך א', מהדורה שניה, עמ' 231, מסביר לעניין המועד הראשוני להטלת החיוב בהיטל כך:

"יש לבחון על רקע תכליתו כמיועד לשקף את יצירתה של זיקה הנאתית בין הנכס לבין תשתית המיועדת להתקנתה".
...
"האפשרות להתחבר למערכת הביוב המוניציפאלית, או במילים אחרות, "פוטנציאל ההנאה" של נכס פלוני ממערכת הביוב המוניציפאלית, די בה כדי לגבש את החיוב בהיטל".

8. בע"א 380/86, נעים נ' עיריית תל-אביב, פ"ד מג(4) 157, נקבע כי עצם האפשרות להתחבר לביב ציבורי, גם אם בפועל הנכס אינו מחובר, היא הקובעת את החיוב בהיטל הביוב. כלומר, חיוב בהיטל ביוב נעשה בגין פוטנציאל ההתחברות ולא בגין ההתחברות דווקא. מקל וחומר, ניתן להסיק שעל בעל הנכס לשלם היטל ביוב עבור הנכס שבבעלותו במועד החיבור בפועל.

9. מן הכלל אל הפרט- בענייננו די בכך שהמועצה האזורית הוציאה הוצאות בגין שלבי הביוב (ציבורי, מאסף ומט"ש) שישרתו את המסעדה, אפילו בטרם חיבורה, כדי לאפשר לה לגבות מבעל המסעדה היטל לפי חוק העזר, בשעה שלעסקו פוטנציאל התחברות אל מערכת הביוב האזורית ונוצרה לו "זיקת הנאה" ממנה.

10. על סמכות הרשות המקומית לגבות היטלי ביוב בגין מתקנים שבנייתם הושלמה זה מכבר, ניתן אף ללמוד מהצעת חוק הביוב (הצ"ח 467, תשכ"א, 10.5.61, 230 בעמוד 237), שם נכתב כי "מטרת ההיטל היא לכסות את ההוצאות של הביבים המאספים ושל מיתקנים מרכזיים אחרים, לרבות מתקני טיהור וסילוק-הוצאות שנפרעו עד כה מהתקציב הכללי של הרשות המקומית".


האם החיוב בהיטל הביוב מוגבל לזמן מתן ההיתר לשימוש חורג, או שמא מדובר בהיטל מלא?

11. כפי שנמסר לנו, ההיתר לשימוש חורג שינתן לבעל הנכס יוגבל ל-3 שנים. האם בנסיבות אלה רשאית המועצה האזורית לגבות היטל מלא או חלקי ?
12. בת.א. 914/00, גדעון החזקות בע"מ נ' עיריית חיפה, (בימ"ש מחוזי חיפה, 7.8.06), נדונה השאלה האם זכאית התובעת להחזר אגרות כיוון שלא מימשה את כל שטח הבנייה שהותר לה על פי היתר הבניה. בפסק הדין נקבע כי "הוראות דיני האגרות וההיטלים קובעות כי האגרות וההיטלים ישולמו בעד מתן ההיתר ולאו דווקא עבור העבודות.

13. עוד נקבע בפסק הדין הנ"ל כי "...אין בכך כדי להראות שהאגרה משולמת עבור העבודות שבוצעו, אלא בשל העבודות שנדרשו ושרשויות התכנון בודקות אותן, על מנת לקבוע אם לאשרן, אם לאו".

14. אם כן, החיוב באגרה ובהיטל ביוב מוטל, בין היתר, על בעל המסעדה בשל הבדיקה של רשויות התכנון האם להתיר היתר בניה, סטיה מהיתר או כמו בענייננו, מתן היתר לשימוש חורג. משהוחלט כי יאושר לבעל המסעדה שימוש חורג בנכסו, מבלי לייחס חשיבות לזמן מתן ההיתר, בעל המסעדה לא יוכל לדרוש השבת הכספים ששילם בגין היטל הביוב בפקיעת המועד להיתר השימוש החורג.

15. נוכח כל האמור לעיל, אנו בדעה כי, המועצה האזורית מוסמכת להטיל ולגבות היטל ביוב מבעל המסעדה, במקום בו נשאה הוצאות בגין התקנה ו/או חיבור מערכת ביוב שתשמש את בעל המסעדה. מועד תשלום ההיטל יהיה במועד מתן ההיתר וכתנאי לקבלתו. כמו כן, החיוב בהיטל הביוב יהיה חיוב מלא, מבלי לייחס חשיבות לתקופת מתן ההיתר לשימוש חורג.