שאלות ותשובות בעניין גביית חובות מיסי ועד מקומי

נתבקשנו לחוות דעתנו במספר סוגיות הנוגעות לגביית חובות מיסי ועד מקומי. להלן חוות דעתנו:

 

שאלה 1:

 

בחוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה מחודש 7/2012 נקבע כי שיהוי בגבייה אקטיבית אינו מאפשר גבייה של חובות מעבר ל-3 שנים. האם השיהוי חל במידה והועד המקומי יניח כרטסת עם יתרת החוב בתיבת הדואר של חייב כל שנה?

 

1. סעיף 8 להנחיות היועמ"ש 7.1002 (להלן: "הנחיות היועמ"ש") קובע כי לאחר פתיחת הליכי הגבייה (עם שליחת מכתב הדרישה הראשון) יש לנקוט בהליכי גביה בשקידה ראויה, כך שהפעלת אמצעי הגבייה צריכה להיעשות במרווחי זמן סבירים:

 

1.1. בין מכתב הדרישה הראשון למכתב הדרישה לתשלום מיידי – חצי שנה;

 

1.2. ולאחר מכתב הדרישה לתשלום מיידי - מן היום שנודע לרשות על נכסים שניתן לעקל ובין משלוח ההודעה על הטלת עיקול ראשון – שנה.

 

2. מכאן שאין בהנחת כרטסת עם יתרת החוב כדי לעצור את השיהוי, ואף ספק אם הדבר נחשב כנקיטת הליכי גבייה.

 

3. יתרה מכך, על פי ההלכה הפסוקה, בכדי לעצור את מרוץ ההתיישנות, על הרשות להוכיח, כי היא ביצעה הליכי אכיפה ממשיים לגביית החוב במהלך התקופה של 7 שנים ממועד היווצרות החוב, כגון עיקולים וכיו"ב, כך שלא די בשליחת מכתבים. וגם מכך ניתן להקיש שאין די בהנחת כרטסת או בשליחת מכתבים בלבד בכדי לעצור את מירוץ השיהוי.

 

 

שאלה 2:

 

תחילת תקופת השיהוי – לחלק מהתושבים ישנן תנועות בכרטסת, תשלום של דיירים באותו המשק או תשלום של בעל המשק, ממתי נספרת תקופת השיהוי?

 

4. תקופת השיהוי נספרת ביחס לכל חייב וחייב, ועל כן ככל ומדובר על חוב של בעל המשק, תקופת השיהוי נספרת ביחס לחובו הוא, וככל ומדובר על חובו של דייר, תקופת השיהוי נספרת ביחס לחובו הוא.

 

5. באשר לתחילת תקופת השיהוי, הרי שעל פי סעיף 4 להנחיות היועמ"ש, המועד ממנו מתחילים לספור את תקופת השיהוי הוא המועד שבו רשאית הרשות לפתוח בהליכי גבייה, על ידי שליחת מכתב הדרישה בראשון. מועד זה, על פי פקודת המסים (גביה), הינו בחלוף 15 ימים מן המועד שבו הפך החוב לסופי, קרי – כאשר מוצו הליכי ההשגה והערעור או שחלפו המועדים להגשתם.

 

 

שאלה 3:

 

זקיפת תשלומים לחובות היסטוריים, לפי חוק ההסדרים כל תשלום של חייב נזקף לאחור לתחילת כרטסת החוב שלו. אם הועד רשאי לגבות חוב באופן מנהלי למספר מוגבל של שנים האם תשלומים ששולמו במהלך השנים האחרונות יזקפו לחלקו הקודם של החוב?

 

6. נראה כי התשובה לכך חיובית, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה):

"סכום ששולם לסילוק חובות שונים שאדם חייב לרשות מקומית, ייזקף תחילה כנגד תשלום החובה שמועד החיוב שלו הוא המוקדם ביותר מבין חובותיו בתוספת תשלומי הפיגורים החלים עליו...".

 

 

שאלה 4:

 

לחלק מהתושבים ישנה כרטסת מורכבת כ-15 שנה כיוון שמעולם לא איפסו את חובם. עם זאת, הם משלמים מידי פעם סכומים קטנים (כגון מיסי דייר), האם על חובות אלו חל חוק ההתיישנות?

 

7. ככלל, בחלוף 7 שנים ממועד היווצרות החוב חלה עליו התיישנות, אלא אם מירוץ ההתיישנות נעצר במהלך תקופה זו. כאמור לעיל, בכדי לעצור את מרוץ ההתיישנות, לא די בשליחת מכתבים, אלא על הרשות להוכיח, כי היא ביצעה הליכי אכיפה ממשיים לגביית החוב במהלך התקופה של 7 שנים ממועד היווצרות החוב.

 

8. יחד עם זאת חשוב לציין, כי התיישנות הינה טענה דיונית (אשר תהא תקפה רק אם הנתבע יטען אותה בהזדמנות הראשונה בפני ביהמ"ש), אשר אין בכוחה להביא למחיקת החוב מספרי הרשות.

 

 

שאלה 5:

 

האם ניתן ליו"ר ועד למחוק חוב שמקורו מעל 7 שנים (בניכוי תשלומים ששולמו במהלך השנים), ולחייב את התושב לשלם את החוב (ללא ניכוי תשלומים) אותו צבר ב-7 השנים האחרונות?

 

9. כאמור לעיל, אין בכוחה של התיישנות להביא למחיקת החוב מספרי הרשות.

 

10. כל תחום מחיקת חובות ברשויות מקומיות הוסדר בנוהל מחיקת חובות לרשות המקומית, אשר פורסם במסגרת חוסר מנכ"ל 5/2012. נוהל זה חל גם על ועדים מקומיים, ומפאת חשיבותו הוא מצ"ב כנספח לחוות דעת זו.

 

11. לצורך מחיקת חובות בועד מקומי יש לפעול בהתאם לנוהל, על פי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה, אך בקציר האומר יצוין, כי הנוהל מבחין בין סוגים שונים של מחיקת חובות:

 

11.1. מחיקת חובות שאינם ניתנים לגביה (חובות אבודים) - כמפורט בסעיף 2 לנוהל, לצורך כך צריכים להתקיים מספר תנאים: היעדר זכות של החייב בנכס, החוב בפיגור של למעלה מ-3 שנים, ומוצו הליכי הגביה.

 

11.2. מחיקת חובות שאינם חובות אבודים:

 

11.2.1. סעיף 3 לנוהל מפרט לגבי עניין זה, וקובע את התנאים למחיקת חובות שאינם חובות אבודים. כאשר לועד מקומי נדרש אישור של המועצה האזורית, ועליו להגיש לה בקשה בהתאם לטופס 2 המצורף לנוהל.

 

11.2.2. סעיף 3.4 לנוהל מפרט בנוגע להסדרי פשרה בין הרשות לחייב, ואת הכללים הנדרשים לכך, כאשר במקרה זה על הועד להגיש בקשה למועצה על פי טופס 3 המצורף לנוהל.

 

 

שאלה 6:

 

האם רשאים יו"ר הועד או הגזבר, להגיע להסדר עם חייב ולמחוק הצמדות ו/או ריבית (גביית קרן בלבד)?

 

12. סעיף 7 לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) קובע כי:

 

7. לענין הגביה, דין ריבית והפרשי הצמדה לפי חוק זה כדין תשלום החובה שעליו הם נגבים.

 

13. מכאן נראה, שגם הסדר הנוגע למחיקת הצמדות וריבית בהתאם לחוק, צריך להיעשות בהתאם להוראות הנוהל לעניין מחיקת חובות והסדרי פשרה.

 

 

שאלה 7:

 

האם רשאי יו"ר הועד למחוק חובות שמקורם מעל 7 שנים (חייבים ללא תנועה בכרטסת) כאשר סיכויי הצלחה במשפט הם אפסיים?

14. ראו תשובתנו לשאלה 5.

 

 

שאלה 8:

 

האם הסדר עם חייב זה או אחר מחייב את הוועד להגיע לאותו הסדר עם חייבים אחרים?

 

15. כאמור, כל הסדר צריך להיעשות בהתאם לנוהל מחיקת חובות, והוא מצריך אישור המועצה. במסגרת בקשת האישור יש לפרט מהן המחלוקות והשיקולים אשר השפיעו על סכום הפשרה בנסיבות המקרה הספציפיות, ועל כן לא נראה שיש בהגעה להסדר עם חייב אחד כדי לחייב להגעה להסדר עם חייב אחר.

 

16. יחד עם זאת, במידה והועד יתנהל באופן שונה ללא הצדקה במקרים בהן הנסיבות הרלוונטיות הן זהות, ניתן יהיה להעלות כלפיו טענות בדבר אפליה וכיו"ב.

 

 

שאלה 9:

 

האם בחירה באפשרות של גביית מנהלית מונעת תביעה לבית המשפט?

 

17. גם לאחר נקיטת הליכי גבייה מינהלית, ניתן להגיש תביעה לביהמ"ש.