חלוקת רווחים באגודה שיתופית

חלוקת רווחים באגודה שיתופית
נתבקשנו לחוות דעתנו בשאלה, האם רשאית אגודה שיתופית (להלן:"האגודה"), לחלק את רווחיה לחבריה?

המסגרת הנורמטיבית:
1. המסגרת הנורמטיבית במקרה דנן מצויה בפקודת האגודות השיתופיות (להלן: "הפקודה") ובתקנות האגודות השיתופיות (הוראות כלליות), תשל"ו – 1976 (להלן: "התקנות").
2. סעיף 39 לפקודה קובע כדלהלן:
"(1) אסור לחלק בין החברים שום חלק מן הכספים של אגודה רשומה, אם בתורת מענק או דיבידנדה או בצורה אחרת, בשיעור העולה על השיעור שנקבע בתקנות.
(2) כל אגודה המשיגה או היכולה להשיג רווחים מעסקיה חייבת להפריש קרן שמורה.
(3) אם האגודה היא אגודת אשראי או אגודת יצרנים, חובה עליה להעביר בכל שנה לחשבון הקרן השמורה לפחות רבע אחד מרוחיה, ואם האגודה היא אגודה אחרת, עליה להעביר בכל שנה לחשבון הקרן השמורה לפחות עשירית אחת מרווחיה, והאגודה רשאית להשתמש בכספי הקרן השמורה לשם עסקיה או להשקיעם ככל אשר ידרש בתקנות.
(4) הקרן השמורה אינה בת חלוקה, ולשום חבר לא תהא זכות לחלק מסויים בקרן הנ"ל אלא במקרה שאגודה רשומה נתונה במצב של פירוק או שעסקיה מתפרקים והולכים; במקרה זה יחולק בין החברים אותו חלק מן הקרן השמורה שנותר לאחר ששולמו כל החובות, לפי מכסה השווה ליחס שבין הון המניות או מידת ההשתתפות של כל חבר להון של האגודה הרשומה, פרט למקרים שבהם קובעים תקנות האגודה הוראות אחרות.
(5) על האגודה לחשב את הרווחים שבכל שנה בטרם תשלם כל דיבידנדה או מענק או בטרם תתן הנחה לחברים או לשאינם חברים.
(6) כשמשלמים דיבידנדה על מניות, תהא זכות שווה לכל המניות ביחס לדיבידנדה, ולשום סוג של מניות לא יהא דין בכורה על פני מניות אחרות"

3. יצוין, כי ערך השוויון, מוצא ביטוייו בתת סעיף (6) דלעיל, עת נקבע, כי המניות יהיו שוות ערך, אולם אין כל איסור, על הקצאת מספר מניות שונה בין החברים.
4. באם אין השתתפות בהון ואין מניות, גם אין חלוקת דיבידנד, כך למשל בקיבוץ או במושב שיתופי, אשר אינם מחלקים מניות, הכספים המחולקים לחברים, בהתאם למצב הכלכלי של הקיבוץ/המושב השיתופי, אינם מכונים "דיבידנד", אלא "דמי מחיה", "הקצבה" וכיוצ"ב (וראה לעניין זה ספרה של פרו'פ סמדר אוטולונגי, אגודות שיתופיות דין ונוהל, דע-פורט בע"מ, כרך א' עמ' 221.)
5. סעיף 40 לפקודה, קובע כי:
"בכפוף להוראות סעיף 39, מותר לחלק בכל שנה בין החברים את יתרת הרווחים של אגודה, לאחר שתיעשה ההפרשה הקבועה לקרן השמורה, יחד עם כל ריווח שנצטבר משנים חולפות. ואם האגודה היא אגודת יצרנים או אגודת צרכנים, מותר לחלק את היתרה הנ"ל גם בין שאינם חברים עד לשיעור ועפ"י התנאים שנקבעו בתקנות שעפ"י פקודה זו או בתקנות של אותן האגודות."

6. לאור האמור, אגודה שיתופית רשאית לקבוע בתקנונה כללים לגבי חלוקת רווחים וכן גובהם, בין חבריה, בכפוף לקיומה של קרן שמורה וכן בכפוף לתנאים שנקבעו בתקנות ביחס לאגודה לאשראי או אגודה לאשראי שסווגה כתאגיד.
7. יצוין, כי צו שניתן ע"י שר העבודה שפורסם ביום 19.7.71 (י"פ תשל"א ע' 2327), פטר את האגודות השיתופיות, למעט אגודות לאשראי וחיסכון מהחובה להפריש לקרן שמורה, אלא אם האגודה קבעה בתקנונה ובכפוף להחלטת האסיפה הכללית על הפרשה לקרן שמורה.

מסקנות והמלצות:
8. לאור האמור לעיל, הרי שאין כל מניעה לחלוקת רווחים באגודה שיתופית בכפוף לכך שתקנונה של האגודה אינו אוסר זאת ובאם התקנון מאפשר חלוקת רווחים, יש לחלקם עפ"י הכללים הקבועים בו.
9. המלצתנו הינה, כי כל אגודה החפצה בחלוקת רווחים, תקבע בתקנותיה את הכללים לחלוקת רווחים.
10. באם חלוקת הרווחים מתבצעת באמצעות הקצאת מניות, יש להקפיד כי המניות תהיינה שוות בערכן, גם אין חובה (ככל ולא נקבע אחרת בתקנון), להקצות מס' מניות שווה לכל חבר.


מימוני שלוש ושות'
משרד עורכי דין