העסקה בצל המצב הביטחוני בדרום- האם לשלם לעובדים?

בשל מתקפות הטילים, על אזור הדרום, נסגרו מקומות עבודה רבים בהוראת שירות ההתגוננות האזרחית (להלן:"הג"א").
נתבקשנו לחוות דעתנו בשאלה, האם על מעסיקים באזור הדרום, לשלם שכר לעובדים אשר לא הגיעו לעבודה בשל המצב הביטחוני אשר שרר באזור ובאיזה אופן?

א. המסגרת הנורמטיבית
1. כפי שיפורט להלן, קיימים הסכמים קיבוציים, אשר הסדירו את סוגיות ההעסקה במצבים דומים בעבר כדוגמת המצב הביטחוני בצפון בשנת 2006, בזמן מלחמת לבנון השנייה (להלן:"המצב הביטחוני"), אולם אין בנמצא, חוק ספציפי או הסכם קיבוצי המסדיר את המצב הנוכחי. עם זאת קיים מנגנון כללי לפיצוי המעביד המוסדר בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א – 1961 (להלן:"חוק מס רכוש"), אשר מכוחו, מותקנות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים בהתאם לצרכים הנוצרים בעטיים של מצבים שונים.
2. בחוק ההגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו – 2006 (להלן:"החוק") קיים איסור בסעיף 2, על פיטורי עובד, אשר נעדר מהעבודה בשל הוראת הג"א, אולם אין הסדר כולל בחוק לעניין סוגיית תשלום השכר.
3. עם זאת, סעיפים 12 ו 13 לחוק, הסדירו את סוגיית תשלום השכר, שנבעה מאי הגעת עובדים לעבודה במלחמת לבנון השנייה, כאשר התקופה שבין יום 12.7.06 לבין יום 14.8.06, נקבעה "כתקופה קובעת" לצורך תשלום.
4. בסעיף 13 לחוק נקבע כדלהלן:
"עובד שבמהלך התקופה הקובעת נעדר מהעבודה או לא ביצע את העבודה, בימים שבהם היה מקום עבודתו או מקום מגוריו באזור הגבלה, ישלם לו מעבידו במועד לתשלום שכר העבודה בהתאם להוראות חוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958, שכר בעד תקופת ההיעדרות או אי-ביצוע העבודה כאמור, בהתאם להוראות ההסכם בדבר שכר באזור הגבלה, וכן יופחתו ימי חופשה ממכסת ימי החופשה שזכאי לה העובד, בהתאם להוראות ההסכם האמור, לעניין זה, "היעדרות מעבודה או ביצוע עבודה" – בהתאם להוראות ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה"
5. ההסכם בדבר שכר באזור הגבלה, הנזכר בסעיף 13 לחוק, הינו הסכם קיבוצי, שנחתם בין ממשלת ישראל לבין לשכת התאום של הארגונים הכלכליים, ביום 31.7.06 (להלן: "ההסכם הקיבוצי משנת 2006") ובו נקבעו תנאי התשלום לעובדים אשר נעדרו מעבודתם בשל המצב הביטחוני ששרר באזור הצפון.
6. בהסכם הקיבוצי משנת 2006, נקבע כי מעבידים ישלמו שכר לעובדיהם, אשר נעדרו מן העבודה בעטיו של המצב הביטחוני ששרר בצפון תוך ניכוי ימי ההיעדרות מימי החופשה של העובדים.
7. בנוסף, נקבע בהסכם כי המעבידים אשר שילמו לעובדיהם משכורת עבור ימי ההיעדרות מן העבודה בעת המלחמה, יוכלו להגיש תביעה לפיצוי, בהתאם לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים תשכ"א – 1961.

ב. השלכות הדין על ענייננו.
8. כפי שצוין בחוות דעת זו, אין בנמצא הסדר חקיקתי וטרם נחתם הסכם קיבוצי, המסדיר את סוגיית אי העסקת העובדים בשל המצב הביטחוני השורר בדרום בימים אלו.
9. עם זאת, מתקיימים מגעים במשרד האוצר, בין משרד האוצר, משרד התעשייה המסחר והתעסוקה (להלן: "משרד התמת"), ההסתדרות ונציגי המעסיקים, לגיבוש הסדר כולל לתשלום שכר לעובדים, אשר נעדרו מן העבודה בשל המצב הביטחוני ולפיצוי המעסיקים. כפי הנראה, ההסדר יבשיל לכדי הסכם קיבוצי אשר יסדיר את התשלום לעובדים וכן למעסיקים.

ג. מסקנות והמלצות
10. כפי הנראה, בתקופה הקרובה ייחתם הסכם קיבוצי כאמור, אשר יטיל על המעסיקים בדרום, חובת תשלום לעובדים בגין הימים בהם נעדרו מן העבודה, תוך קביעת מנגנון פיצוי למעסיקים.
11. לכן, אנו ממליצים לשלם לעובדים מקדמה בגובה שכרם, אשר תכלול את שכר הבסיס, ללא תוספות כדוגמת שעות נוספות ו/או כוננויות ו/או החזרי הוצאות או בגין הימים בהם לא עבדו, עד אשר תצא הודעה מסודרת ו/או ייחתם הסכם קיבוצי אשר יסדיר את הנושא באופן ברור.
12. כמו-כן, אנו ממליצים, לצרף למקדמה הודעה לעובדים בכתב המציינת, כי מדובר בתשלום מקדמה, עד אשר תקבע מדיניות הגורמים הממשלתיים, ביחס לתשלום שכר עבודה בעת קיום המצב הביטחוני בדרום.
13. לכשתצא הודעה ו/או ייחתם הסכם קיבוצי, יש לנהוג על-פיהם.
14. לשאלות ו/או הבהרות נוספות נשמח לעמוד לרשותכם בכל עת.