ההוצאה לפועל שינויים מבניים ומעשיים
לשם שיפור אחוזי הגביה הנמוכים במערכת ההוצאה לפועל, החליטה הממשלה בחודש מאי 2008 על שינויי ארגוני במערכת ההוצאה לפועל והפרידה אותה מהנהלת בתי המשפט, הוקמה יחידה במשרד המשפטים ותוארה, רשות האכיפה והגביה.
רשות האכיפה אחראית על מערכת ההוצאה לפועל, אשר עברה שינויי חקיקה רבים והותאמה ליעודה, להגביר את גבית החובות.
התפיסה אשר עמדה מאחורי שינוי זה היתה לתת תוקף לפסקי-דין היוצאים מבתי המשפט ולאפשר אכיפתם ביעילות, נקבע כי חובות עד לסך 10,000 ₪ יועברו למסלול מקוצר, הוא יאפשר להוצאה לפועל לפעול ללא התערבות הזוכה ולגבות בעצמה את החוב.
הקמת המסלול המקוצר הינה תוצאה לריבויי התיקים בהוצאה לפועל, בסוף שנת 2008, היו בה כ-3.6 מליון תיקים ובכ-900,000 מהם לא ננקטו כלל הליכים הן משום הקושי בגבית החוב בהעדר נתונים על החייב והן משום העלויות, אשר לא הביאו לתוצאה המקווה.
על מנת לשפר את איכות הגביה נעשו תקוני חקיקה וביניהם הקמת המסלול המקוצר אשר בשונה מהנוהג עד עתה ולפיו הזוכה הוא המפעיל את ההוצאה לפועל, הרי במסלול זה ינקטו פעולות גביה על ידי ההוצאה לפועל, התוכנית כפי שהוצגה תהיה לגבות את החוב תוך 8 חודשים, תוך ביצוע הליכי עקול ושימוש במאגרי נתונים אשר יתקבלו מאת הרשויות המקומיות, חברת החשמל מרשם האוכלוסין ואחרים.
המסלול המקוצר הנו נסיון חדשני לפעול לגביה עצמאית ואקטיבית עבור הזוכה, אך גם הגביה הקונבנציונלית זכתה לחיזוק , תקון בחוק ההוצאה לפועל הכניס בהדרגה אמצעי אכיפה וגביה, מרחיקי לכת והראשון, שבהם, פתיחת מאגרי המידע לרשות הזוכים, החוק מקנה לרשם ההוצאה לפועל הסמכות לצוות על גורמים שיש בידיהם מידע על החייב, למסור אותו לידיו, בין השאר ניתן לפנות למוסד לביטוח לאומי לקבל מידע על מקורות ההכנסה וגובהה, אל כונס הנכסים הרשמי ולקבל מידע על הליכי פשיטת רגל, אל מרשם האוכלוסין לשם איתור יציאות מהארץ, אל רשם האגודות השיתופיות רשם החברות, רשם כלי טיס וכלי שיט ורשות הרישוי, כמו כן פתוחה בפני רשם ההוצאה לפועל הדרך לקבלת מידע מלשכת רשם המקרקעין על דירות ומגרשים בבעלות החייב, אל חברת החשמל על מנת שתתן מידע על הוצאות החייב, אל חברת כרטיסי האשראי ובנקים, חברות ביטוח וקופות גמל.
עלית מדרגה נוספת אשר הביא עמה החוק ביחסו אל החייב, הינה הטלת הגבלות על חייב, אשר נקבע כי הוא בעל יכולת לשלם החוב, אך מתחמק מכך, ההגבלות אשר יהיה ניתן להטילן הן הגבלה מלקבל דרכון, עיכוב יציאה מהארץ, הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, הגבלה מלעשות שימוש בכרטיסי אשראי, הגבלה מלהקים חברה, הגבלה מלהחזיק או לחדש רשיון נהיגה, בנסיבות מסוימות יביא עיכוב הרשיון לצורך לעבור מבחן חוזר.
שינוי נוסף בחוק מתיחס לכוונה להגביל בעתיד את השימוש בפקודות מאסר, אשר צפוי להפסק כמעט לחלוטין לתקופת נסיון, בה תבדוק מערכת האכיפה אם בהעדר האפשרות לנקוט מאסר, תרד גבית החובות, בנתיים, דורש החוק כי לא תוצא פקודת מאסר כלפי אדם אלא לאחר שרשם ההוצאה לפועל חקר על יכולתו, בחצי השנה הקודמת לבקשת המאסר, הכוונה הינה להביא החייב לברור בפני רשם ההוצאה לפועל לשם חקירה על יכולתו של החייב, באותו מעמד יהיה על החייב להציע דרכים לתשלום החוב עד כדי מכירת נכסים.
הרפורמה בחוק מיועדת להעלות את שעורי הגביה הנמוכים בהוצאה לפועל, אך יחד עם זאת מטרתה להגן על החייב מפני צעדים אשר ארגוני זכויות, ראו בהם צעדים חריפים, למשל נושא פינויי דירת מגורים, החוק קובע כי גם בעל משכנתא המפונה מדירתו, זכאי לסכום שיאפשר לו לשכור דירת מגורים באזור מגוריו, לתקופה של 18 חודש.
על רפורמה זו יצא קצפם של רבים, בין השאר טוענים המתנגדים כי החייבים עליהם מגן היום החוק, היו בחלקם נושים שכשלו לגבות את חובם ועסקיהם נקלעו לקשיים.
יוזמי הרפורמה ראו לנגד עיניהם שיפור בנורמה של כיבוד פסקי-דין, יעילות הגביה ושמירה על זכויות החייבים, תקוות כולם כי מכך תצא נורמה חדשה ומתוקנת אשר תועלת בצידה.
ההוצאה לפועל שינויים מבניים ומעשיים 2866/0
