תביעת נזיקין

תביעת נזיקין – מה זה ומתי תוכלו להגיש תביעה נזיקית?

 

 

תביעת נזיקין (או תביעה נזיקית) היא תביעה אשר עוסקת בנזק כלשהו שנגרם לתובע על ידי הנתבע. הבסיס להגשת תביעת נזיקין עשוי להיות נזק ממוני (נזק שניתן להעריך אותו בכסף – לדוגמה: נזק שנגרם לרכב) או נזק לא ממוני (נזק שלא בהכרח ניתן להעריך אותו בכסף – לדוגמה נזק בדמות עוגמת נפש).

 

תביעת נזיקין ניתן להגיש בעקבות מעשה או מחדל. לדוגמה: אדם שבר את ידו של אדם אחר. בעקבות השבר (המעשה) מוגשת תביעה נזיקית.

 

לעומת זאת, עורך דין שלא הגיש כתב הגנה ולכן הלקוח קיבל לחובתו פסק דין בהעדר הגנה בדוגמה זו אי הגשת כתב הגנה זהו מחדל בגינו ניתן להגיש תביעה נגד עורך דין בטענה לרשלנות.

 

במסגרת תביעת נזיקין אין עדיפות ל"מעשה" על פני "המחדל". לעיתים "המחדל" עשוי להוביל לנזק ממוני או לא ממוני כבד יותר לנפגע. במסגרת כל תביעה נסיבות המקרה נבחנות לגופו של עניין, וכך גם חומרת הנזק ממנו סבל הנפגע.

 

החיקוק שעשוי להיות רלוונטי לכל תביעת נזיקין הוא פקודת הנזיקין [נוסח חדש]. סעיף 3 לפקודה זו קובע כך:

 

הדברים המנויים להלן בפקודה זו הם עוולות, ובכפוף להוראות הפקודה – כל הנפגע או הניזוק על ידי עוולה שנעשתה בישראל יהא זכאי לתרופה המפורשת בפקודה מידי עושה העוולה או האחראי לה.

 

שימו לב – פקודה זו חלה אך ורק על עוולות שהתרחשו בישראל. בגין עוולות שהתרחשו בחו"ל צריכים להעזר הוראות חוק אחרות (ולבחון האם מלכתחילה ניתן או כדאי להגיש תביעת נזיקין בישראל או שמא כדי להגיש את התביעה באותה מדינה בה התרחשה העוולה).

 

הכנה להגשת תביעת נזיקין

 

חשוב לזכור שבמסגרת כל תביעה נזיקית נטל ההוכחה מוטל על התובע. כלומר על התובע להוכיח את תביעתו ואת טענותיו בבית המשפט. אם התובע יגיש כתב תביעה ללא איסוף ראיות מתאימות יתכן שיהיה עליו, לכל הפחות, לבקש תיקון כתב התביעה .

 

הדבר בהכרח יפגע בתובע משום שהוא יאלץ לשלם הוצאות משפט לנתבע (מכיוון שהנתבע יאלץ להגיש כתב הגנה מתוקן) וההליך יחזור לנקודת ההתחלה, דבר שיכול להוביל לעיכוב של חודשים או אפילו שנים בבירור התביעה.

 

על מנת להימנע מכך על התובע לאסוף את כל הראיות/הנתונים שיכולים לסייע. נתונים אלה יכולים להיות בדמות תצלומים, הקלטות שיחות, התכתבויות דוא"ל/וואטסאפ/SMS, עדים רלוונטיים שראו את האירוע בגינו מוגשת התביעה חוות דעת מומחה, (נוסח חוות דעת מומחה מפורט בתוספת הראשונה לפקודת הראיות( ככל שמדובר בנזק או באירוע המחייב מומחיות מסוימת.

 

לחוות דעת מומחה ישנה חשיבות רבה. במקרים רבים מאוד (כגון נזקי גוף) אי הגשת חוות דעת מומחה לתיק בית המשפט עשויה להוביל לכך שתביעתכם תדחה או שתקבלו במסגרת תביעת נזיקין פיצוי כספי נמוך בצורה משמעותית ממה שמגיע לכם בפועל.

 

במקרים מסוימים, לפני הגשת תביעה נזיקית, כדאי לשלוח לנתבע הפוטנציאלי מכתב התרעה לפני תביעה במסגרת מכתב התראה זה יפורט בקצרה בגין מה בכוונתכם להגיש תביעת נזיקין, ומה בדיוק אתם דורשים בשלב זה. אם הנתבע ישיב על המכתב הוא צפוי לפרט בקצרה מהי עמדתו או טענותיו בעניין האירוע בגינו בכוונתכם להגיש תביעה נזיקית. יתכן שדווקא מה שייכתב במסגרת המענה על מכתב ההתראה יסייע לכם באיסוף נתונים נוספים, ולכל הפחות, תהיה בידיכם גרסה ראשונית של הנתבע הפוטנציאלי. לפי גרסה זו תוכלו לנסח את כתב התביעה בצורה חכמה ונכונה יותר.

 

העלויות הצפויות לתובע בעת הגשת תביעה נזיקית

 

אגרת בית המשפט

 

לפני הגשת תביעת נזיקין התובע צריך לקחת בחשבון שתביעה מסוג זה כרוכה בלא מעט עלויות. התובע מחויב לשלם אגרת בית משפט בגובה 2.5 אחוזים מסכום התביעה (למעט בתביעות לנזקי גוף), כשמתוך סכום זה בעת הגשת תביעת נזיקין יש לשלם 1.25% מיד עם הגשת כתב התביעה ואת המחצית השניה בשלב הרבה יותר מתקדם (לפני דיון ההוכחות). את סכומי האגרה המלאים בכל מקרה ומקרה ניתן לקרוא במסגרת תקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007.

 

שכר טרחת עורך דין

 

במקרים מסוימים התובע יאלץ לשלם לעורך הדין שכר טרחה מראש ולעיתים שכר הטרחה ישולם בסוף ההליך לפי ההצלחה (בנושאים כגון נזקים רפואיים או נזקי גוף בתאונות דרכים גובים שכר טרחה המבוסס על אחוזים מהסכום שנפסק לטובת התובע). במקרים רבים אחרים התובע יאלץ לסכם עם עורך הדין על שכר טרחה שישולם מראש ולא יהיה תלוי כלל בתוצאת ההליך. שכר הטרחה הוא מרכיב משמעותי מאוד בהוצאות התובע ועשוי להגיע לסכומים משמעותיים מאוד.

 

חוות דעת מומחה

 

חוות דעת מומחה עשויה להיות הכרחית במקרים רבים, ובלעדיה לא ניתן יהיה לזכות בתביעה. חוות דעת מומחה עשויה לעלות בין אלפים בודדים לבין סכום הרבה יותר משמעותי שעולה על עשרת אלפים שקלים.

 

עלות חוות הדעת תלויה, בין היתר, בגורם שנותן את חוות הדעת. יש הבדל רב בעלות חוות דעת מומחה במצב שבו שמאי נותן חוות דעת שכזו לבין פרופסור לרפואה.

 

הוצאות שוטפות לניהול תביעת נזיקין

 

על הלקוח לקחת בחשבון שניהול תביעת נזיקין כרוך בהוצאות שוטפות נוספות, כגון שליחים לבית המשפט או לצד שכנגד (לא תמיד ניתן לשלוח את המסמכים באמצעות דואר רשום), לעיתים עלויות הדפסה אם יש כמות חומר חריגה שיש להדפיס, עלויות דלק/נסיעות של עורך הדין (לא כל עורכי הדין גובים זאת, במיוחד אם מדובר בסכומים זניחים, אך הוצאות אלה אינן חלק משכר הטרחה ועורך הדין רשאי לגבותן).

לרוב, הוצאות אלה במסגרת תביעת נזיקין אינן מגיעות לסכומים משמעותיים, אך בכל זאת לא ניתן להתעלם מהן.

 

סוגי תביעות נזיקין נפוצות

 

קיימים סוגים רבים ושונים של תביעות נזיקין אך ניתן לחלק אותן לרוב לקטגוריות הבאות (כמובן שמדובר ברשימה לא ממצה).

 

תביעת נזיקין בגין נזקי גוף

 

לקטגוריה זו נכנסות כל תביעות נזיקין שעוסקות בנזקים רפואיים או פגיעות בגוף (לדוגמה: רשלנות מקצועית של רופאים או תאונת דרכים במסגרתה נגרמה פגיעה לגופו של אדם או נשיכה של כלב).

 

תביעת נזיקין בגין פגיעה ברכוש

 

לקטגוריה זו נכנסות כל תביעות נזיקין שעוסקות בנזקים לדירות, רכבים, משרדים, נזילות מים או רטיבות וכו'.

 

תביעת נזיקין בגין נזקים לא ממוניים

 

לקטגוריה זו נכנסות כל תביעות נזיקין שעוסקות בנזקים כגון עוגמת נפש חשוב להכיר את הגדרת "נזק" בפקודת הנזיקין, אשר קובעת כך:

"נזק" – אבדן חיים, אבדן נכס, נוחות, רווחה גופנית או שם-טוב, או חיסור מהם, וכל אבדן או חיסור כיוצאים באלה;

על פי הגדרה זו גם עורך דין לשון הרע המגיש תביעת לשון הרע פועל במישור הנזיקי ומגיש תביעת נזיקין.

 

איזו תביעת נזיקין ניתן להגיש בפועל?

 

פקודת הנזיקין מפרטת אילו עוולות מאפשרות להגיש תביעת נזיקין לפי פקודה זו (ניתן להגיש תביעות נזיקין גם מכוח חיקוקים נוספים).

תביעת נזיקין בגין תקיפה

 

סעיף 23 לפקודת הנזיקין קובע כך:

 

23. (א) תקיפה היא שימוש בכוח מכל סוג שהוא, ובמתכוון, נגד גופו של אדם על ידי הכאה, נגיעה, הזזה או בכל דרך אחרת, בין במישרין ובין בעקיפין, שלא בהסכמת האדם או בהסכמתו שהושגה בתרמית, וכן נסיון או איום, על ידי מעשה או על ידי תנועה, להשתמש בכוח כאמור נגד גופו של אדם, כשהמנסה או המאיים גורם שהאדם יניח, מטעמים סבירים, שאכן יש לו אותה שעה הכוונה והיכולת לבצע את זממו.

 

תביעת נזיקין בגין כליאת שווא

סעיף 26 לפקודת הנזיקין קובע כך:

 

26. כליאת שוא היא שלילת חירותו של אדם, שלילה מוחלטת ושלא כדין, למשך זמן כלשהו, באמצעים פיסיים או על ידי הופעה כבעל סמכות.

 

תביעת נזיקין בגין הסגת גבול

 

ניתן להגיש תביעת נזיקין בגין השגת גבול במקרקעין או במיטלטלין.

 

ביחס למקרקעין קובע סעיף 29 לפקודת הנזיקין כך:

 

29. הסגת גבול במקרקעין היא כניסה למקרקעין שלא כדין, או היזק או הפרעה בידי אדם למקרקעין שלא כדין; אך אין תובע יכול להיפרע פיצויים על הסגת גבול במקרקעין אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון.

 

ביחס למיטלטלין קובע סעיף 31 לפקודת הנזיקין כך:

 

31. הסגת גבול במיטלטלין היא לקיחת טובין שלא כדין מהחזקתו של אדם אחר, או הפרעה אלימה בהם בהיותם בהחזקתו של אדם אחר; אך אין תובע יכול להיפרע פיצויים על הסגת גבול במיטלטלין אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון.

תביעת נזיקין בגין רשלנות

 

הסעיפים הרלוונטיים לעוולה זו הם סעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין.

 

סעיף 35 קובע כך:

 

35. עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה.

 

סעיף 36 קובע כך:

 

36. החובה האמורה בסעיף 35 מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף.

 

תביעת נזיקין בגין נשיכת כלב

 

סעיף 41א לפקודת הנזיקין קובע כך:

 

41א. בתובענה בשל נזק לגוף שנגרם על ידי כלב, חייב בעליו של הכלב או מי שמחזיק בכלב דרך קבע (להלן – הבעלים) לפצות את הניזוק, ואין נפקא מינה אם היתה או לא היתה התרשלות מצדו של הבעלים.

 

תביעת נזיקין בגין מטרד לציבור או מטרד ליחיד

 

סעיפים 42, 44 לפקודת הנזיקין עוסקים בסוגיית המטרד לציבור או מטרד ליחיד.

 

מטרד לציבור:

 

42. מיטרד לציבור הוא מעשה שאינו כדין או מחדל מחובה משפטית, כשהמעשה או המחדל מסכן את החיים, הבטיחות, הבריאות, הרכוש או הנוחות של הציבור, או שהוא מכשול לציבור להשתמש בזכות מזכויות הכלל.

 

מטרד ליחיד:

 

44. (א) מיטרד ליחיד הוא כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפושים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם בהתחשב עם מקומם וטיבם; אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד מיטרד ליחיד אלא אם סבל ממנו נזק.

 

תביעת נזיקין בגין הטעיה או תרמית או שקר במפגיע

 

עניינים אלה מוסדרים בסעיפים 56, 58 לפקודת הנזיקין.

 

תרמית:

 

56. תרמית היא הֶצֵג כוזב של עובדה, בידיעה שהיא כוזבת או באין אמונה באמיתותה או מתוך קלות ראש, כשלא איכפת למציג אם אמת היא או כזב, ובכוונה שהמוטעה על ידי ההיצג יפעל על פיו; אולם אין להגיש תובענה על היצג כאמור, אלא אם היה מכוון להטעות את התובע, אף הטעה אותו, והתובע פעל על פיו וסבל על ידי כך נזק ממון.

 

שקר במפגיע:

 

58. (א) שקר מפגיע הוא פרסום הודעה כוזבת בזדון, בין בעל פה ובין בדרך אחרת, בנוגע לעסקו של אדם, למשלח ידו, למקצועו, או לטובין שלו או לזכות קנין שלו; אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד פרסום כזה, אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון.

 

תביעת נזיקין בגין עוולת הנגישה

סעיף 60 לפקודת הנזיקין קובע כך:

 

60. נגישה היא פתיחתו או המשכתו של הליך נפל – למעשה, ובזדון, ובלי סיבה סבירה ומסתברת – נגד אדם, בפלילים או בפשיטת רגל או בפירוק, וההליך חיבל באשראי שלו או בשמו הטוב או סיכן את חירותו, ונסתיים לטובתו, אם היה ההליך עשוי להסתיים כך; אך לא תוגש תובענה נגד אדם על נגישה רק משום שמסר ידיעות לרשות מוסמכת שפתחה בהליכים.

 

תביעת נזיקין בגין גרם הפרת חוזה

סעיף 62 לפקודת הנזיקין קובע כך:

 

62. (א) מי שביודעין ובלי צידוק מספיק גורם לאדם שיפר חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם שלישי, הריהו עושה עוולה כלפי אותו אדם שלישי, אולם האדם השלישי לא יוכל להיפרע פיצויים בעד עוולה זו אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון.

 

תביעת נזיקין בגין הפרת חובה חקוקה

 

סעיף 63 לפקודת הנזיקין קובע כך:

 

63. (א) מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק – למעט פקודה זו – והחיקוק, לפי פירושו הנכון, נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר, וההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק; אולם אין האדם האחר זכאי בשל ההפרה לתרופה המפורשת בפקודה זו, אם החיקוק, לפי פירושו הנכון, התכוון להוציא תרופה זו.

 

(ב) לענין סעיף זה רואים חיקוק כאילו נעשה לטובתו או להגנתו של פלוני, אם לפי פירושו הנכון הוא נועד לטובתו או להגנתו של אותו פלוני או לטובתם או להגנתם של בני-אדם בכלל או של בני-אדם מסוג או הגדר שעמם נמנה אותו פלוני.

 

לסיכום

 

תביעת נזיקין איננה תביעה פשוטה ויש להיערך אליה בהתאם. חשוב מאוד לאסוף את הראיות המתאימות כי בלעדיהן יתכן שתגלו שניהלתם הליך סרק שמלכתחילה סיכויי הצלחתו היו נמוכים.

 

לפני הגשת תביעת נזיקין חשוב מאוד גם להכיר את כל ההוצאות הצפויות לתובע, ובמיוחד עלויות חוות דעת מומחה אשר עשויות להגיע לסכומים גבוהים במיוחד.

 

לצורך הגשת תביעת נזיקין חשוב ליצור קשר עם עורך דין נזיקין אשר הגיש בעבר תביעות מאותו סוג שאתם רוצים להגיש, וניצח בהן. לעיתים ניסיונו של עורך הדין משחק תפקיד מכריע בניהול תביעת נזיקין.

 

שאלות נפוצות בעניין תביעת נזיקין

 

האם אני יכול להגיש תביעת נזיקין ללא עורך דין?

 

תיאורטית ניתן להגיש תביעת נזיקין ללא עורך דין, אך בפועל, הסיכוי שתצליחו לנהל ולזכות בתביעה שכזו ללא עורך דין נזיקין מנוסה שואף לאפס.

קחו בחשבון שלתקן את הנזקים שיווצרו אם תחליטו להגיש תביעת נזיקין ללא עורך דין עשוי לעלות ביוקר.

 

האם עורך הדין יכול לשלם במקומי את כל העלויות לצורך ניהול תביעת נזיקין?

 

לא. עורך הדין הוא לא גורם מממן. מי שמשלם את כל העלויות/ההוצאות הוא הלקוח.

עורך דין מספק ידע ושירותים משפטיים בלבד.

 

כמה זמן נמשכת תביעת נזיקין?

 

משך ההליך תלוי מאוד בנתבע/ת. אם הנתבע/ת מעוניין להגיע לפשרה תביעת נזיקין יכולה להמשך חודשים ספורים. אם לא, התביעה תמשך יותר משנה (ולעיתים גם יותר משנתיים).

 

האם בכל תביעת נזיקין עורך הדין מקבל תשלום לפי אחוזים?

 

לא. ישנן תביעות נזיקין במסגרתן תאלצו לשלם שכר טרחת עורך דין מראש.