גילוי מסמכים – הליכים מקדמיים בהליך משפטי אזרחי

ניהול המשפט מתחלק לשלבים שונים, העיקריים בהם אלו הליכי הדיון המקדמי, הליכי שמיעת הראיות (הוכחות) והסיכומים.

 

קדם המשפט (או ישיבה מקדמית) – הנו שלב בתחילת המשפט שבו בית המשפט עוסק בעניינים מקדמיים שיש להם חשיבות לצורך הכנת המשפט. בדרך כלל עוסק בית המשפט בשלב הזה בהליכי גילוי מסמכים, במתן תשובה על שאלונים ובצווים זמניים ו בהפקדת ערובה, בקביעת מוסכמות ופלוגתאות, בניסיונות לפישור וגישור בין הצדדים וכיו"ב.

 

לשופט בקדם המשפט ישנם סמכויות מרחיקות לכת, וביניהן לתת את כל הצווים הנדרשים לצורך הכנת התיק לדיון, לבדוק אם כתבי הטענות ערוכים כהלכה, לסלק תביעה על הסף, ליתן פסק דין חלקי ואף לחקור עדים במהלך ישיבת הקדם. בפועל, רק לעתים נדירות עושים בתי המשפט שימוש בסמכויות החקירה בקדם המשפט, ובדרך כלל משמשת ישיבת הקדם לצורך דיון בבקשות מקדמיות, וגילוי כל החומר הנדרש לשם דיון בתיק.

 

שלב קדם המשפט משתרע בדרך כלל על פני מספר ישיבות, ורק כאשר הוא מסתיים, ובית המשפט (כלומר: השופטים) משתכנע שהתיק בשל לשמיעת ראיות, נקבעת ישיבת הוכחות. ענין שהוחלט בו בקדם-משפט אין לפתוח שנית במשפט, והמשפט יתנהל על פי ההכרעות בקדם-משפט. בית המשפט רשאי לסטות מכלל זה, ואולם צריך טעמים מיוחדים לכך, שיירשמו, וזאת כשהדבר נחוץ כדי למנוע עיוות דין.

 

הודיות:

 

מדובר בהודעה פורמאלית בעובדה או במסמך. כלומר: אם בעל דין מודה בעובדה אין צורך להוכיח את אותה עובדה והיא אינה בגדר פלוגתא.

הליך זה מתבצע בין הצדדים ללא התערבות בית המשפט.

 

המועדים: הודיה בעובדה תוך 7 ימים מיום קבלת הדרישה, ואילו הודיה במסמך תוך 48 שעות.

 

סנקציה- בעל הדין שסירב ישלם את הוצאות הוכחת העובדה או המסמך, וזאת בלי קשר לתוצאות ההליך. מנגד, אם לא משתמשים בהליך זה הכלל הינו, כי בית המשפט לא יפסוק הוצאות בגין הוכחת עובדה או מסמך.

 

חזרה של בעל דין מהודיה טעונה אישור בית המשפט.

 

שאלונים:

 

שאלונים, כשמם כן הם, שאלות בכתב הנשלחות לצד שכנגד ובו הוא מתבקש לענות עליהם. מטרת השאלונים היא לקבל תשובות לשאלות שחשובות לצורך קידום ההליך המשפטי וחשיפת האמת. השאלונים באים בנוסף לחקירה נגדית בבית המשפט ולא במקומה, ואפילו עשויים לסייע בהכנת החקירה הנגדית ובהבהרת נקודות השנויות במחלוקת.

 

השאלונים אינם מתאימים לקבלת תשובות לשאלות קצרות, ממוקדות, לבניית תזות ולפגיעה באמינות של בעל דין. הם מתאימים להבהרת נקודות כלליות, בעיקר כשמדובר ביריעת עובדות רחבת היקף. השאלונים מצוינים לקבלת פרטים טכניים, כגון: פרטים חשבונאיים, סכומים, פרטים על היסטוריה רפואית או מקצועית וכיוב'.

 

התשובה לשאלונים נעשית בכתב, ובאמצעות תצהיר הנחתם בפני עורך דין. תשובה לא נכונה בשאלון עשויה להיחשב כעדות שקר בפני בית המשפט ולגרור סנקציות פליליות בהתאם

 

מועד- יש לפנות לצד השני תוך 30 יום ממועד כתב ההגנה האחרון או כתב התשובה האחרון בתיק.

 

יש להשיב לשאלון תוך 30 יום מיום שהועבר.

 

המועד להגשת צו- תוך 15 יום לאחר שחלפו 30 הימים למתן תשובה על שאלון או לאחר שחלף המועד שנקבע על ידי בית המשפט. אם הבקשה מוגשת לאחר מועד זה רשאי בית המשפט לסרב לבקשה.

 

עותק של השאלון והבקשה לצו יומצאו לצד השני 7 ימים לפני מועד הדיון.

 

יצוין, כי בהליכי קדם משפט רשאי בית המשפט ליתן צו כאמור אף ללא בקשה קודמת של בעל דין לפני הדיון, או תנאי מוקדם שפורט לעיל.

על מנת שבית המשפט ייתן צו צריך להתקיים אחד משני התנאים הבאים: יש צורך בכך על מנת לאפשר דיון הוגן או לחסוך בהוצאות.

ניתן למסור שאלון לכל בעל דין (כלומר גם לצד ג').

 

אם הנשאל הוא תאגיד – רשאי בית המשפט לבקשת בעל דין להורות מי יענה על השאלון.

 

הגבלות בשאלון- השאלות צריכות להיות רלוונטיות לפלוגתאות בתיק, שאלות המתאימות לחקירה ראשית, ושאלות שאינן מקנות זכות לחיסיון.

 

התנגדות לשאלה תצוין בתשובה לתצהיר.

 

יצוין, כי יש להגיש את השאלון והתשובות לתיק בית המשפט בשלב הראיות שאחרת לא ניתן לעשות בו שימוש.

 

ניתן להגיש אך חלק מהשאלות והתשובות, מאידך בית המשפט רשאי לקבוע כי יש להגיש שאלות ותשובות נוספות כאשר אלו רלוונטיות לשאלות שהוגשו.

 

בעל דין שענה לשאלון אינו יכול לעשות שימוש בשאלון עליו ענה.

כאשר הנשאל לא ענה או לא ענה באופן מלא על השאלון ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לצו.

הסנקציה בגין הפרת צו בית המשפט – מחיקת כתב הטענות (תביעה או הגנה), לבית המשפט סמכות להאריך את המועד לביצוע הצו, ומחיקה תינתן אך במקרים קיצוניים.

 

גילוי מסמכים:

 

קיימים שני סוגים של צווים: גילוי מסמכים כללי – יש לפרט בתצהיר את כל המסמכים המצויים והרלוונטיים לתיק או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו של בעל דין. צו גילוי מסמכים ספציפי- הכוונה לצו לעניין קיומו של מסמך ספציפי או מסמכים ספציפיים.

 

מועד- יש לפנות לצד השני תוך 30 יום ממועד כתב ההגנה האחרון או כתב התשובה האחרון בתיק.

 

יש להשיב תוך 30 יום מיום שהועבר.

 

המועד להגשת צו- תוך 15 יום לאחר שחלפו 30 הימים או לאחר שחלף המועד שנקבע על ידי בית המשפט.

 

יצוין, כי בהליכי קדם משפט רשאי בית המשפט ליתן צו כאמור אף ללא בקשה קודמת של בעל דין לפני הדיון או תנאי מוקדם שפורט לעיל.

על מנת שבית המשפט ייתן צו צריך להתקיים אחד משני התנאים הבאים: יש צורך בכך על מנת לאפשר דיון הוגן או לחסוך בהוצאות.

 

התשובות יינתנו בתצהיר.

 

גילוי המסמכים משתרע על כל המסמכים הנוגעים לעניין הנדון.

 

אי גילוי מסמך בגילוי מסמכים, מונע מבעל הדין שלא גילהו להגישו לבית המשפט. החריג- לאחר קבלת רשות מבית המפשט וכאשר קיים הצדק סביר למחדל שבאי ציון המסמך.(מאידך ניתן לשאול בחקירה נגדית שאלות על המסמך ללא הגשתו).

 

הסנקציה בגין הפרת צו בית המשפט היא מחיקת כתב הטענות (תביעה או הגנה). לבית המשפט סמכות להאריך את המועד לביצוע הצו, ומחיקה תינתן אך במקרים קיצוניים.

 

יצוין, כי ניתן להעלות טענת חיסיון גם בהליך זה, אך חובה לציין את שם המסמך או מהותו ולציין לידו כי מדובר במסמך חסוי אשר לא יינתן עיון בו. ראה – בג"ץ 490/82 בנק לאומי נ' בית הדין הארצי לעבודה.

 

עיון במסמכים:

 

בעל דין רשאי לדרוש מבעל דין אחר לעיין במסמך המצוין בכתבי הטענות או בתצהיריו ולהעתיקו.

 

מועדים- תשובה לבקשה לעיון תוך 7 ימים מיום קבלתה. וכן עליו לפרט תוך 7 ימים לאחר מכן מתי ניתן יהיה לעיין באותם מסמכים.

בהתנגדות להצגת מסמך יש לפרט את הטעם להתנגדות ואת המסמכים אותם לא מוכנים להראות.

 

אי גילוי מסמך בגילוי מסמכים מונע מבעל הדין שלא גילהו להגישו לבית המשפט. החריג- לאחר קבלת רשות מבית המשפט וכאשר קיים הצדק סביר למחדל שבאי ציון המסמך.(מאידך ניתן לשאול בחקירה נגדית שאלות על המסמך ללא הגשתו).

 

במידה ולא נענה צד לדרישה, ניתן לפנות לבית המשפט לקבלת צו.

 

על מנת שבית המשפט ייתן צו צריך להתקיים אחד משני התנאים הבאים: יש צורך בכך על מנת לאפשר דיון הוגן או לחסוך בהוצאות.

הסנקציה בגין הפרת צו בית המשפט – מחיקת כתב הטענות (תביעה או הגנה). לבית המשפט סמכות להאריך את המועד לביצוע הצו, ומחיקה תינתן אך במקרים קיצוניים.

 

בעל דין רשאי לפנות לבית המשפט ללא פניה לצד השני כאשר מדובר במסמכים אשר לא נזכרים בכתבי הטענות של הצד השני או בתצהיריו. לבקשה יש לצרף תצהיר אשר יפרט את המסמכים המבוקשים, הצהרה כי הדורש זכאי לעיין בהם, והצהרה כי המסמכים מצויים ברשותו או בשליטתו של הצד השני.

 

תקנה 170- ניתן לבקש הצגה של מסמך במהלך הדיון, כלומר לבקש מבעל הדין קודם לדיון להציג מסמך. חשיבות הדבר נוגעת להצגת מסמכים שאינם במקור המצוים ברשותך כאשר המקור מצוי בידי הצד השני. אם לא יציגם בדיון הרי יהיה מושתק מלטעון שלא מוגש המסמך המקורי לפי כלל הראיה הטובה ביותר.

 

עיון במסמכים שמחזיק עד במהלך הדיון – ניתן לדרוש לעיין בהם ראה רע"א 10025/05 בנק הפועלים נ' קל וחומר בניה, מאידך ניתן להעלות טענת חיסיון עו"ד לקוח בקשר למסמך ואז לא יגולה ראה רע"א 3694/06 חביב נ' הלה הנדסה ואדריכלות.

 

דיון מקדמי בין בעלי הדין לפי התקנות החדשות

 

על פי תקנות סדר דין האזרחי החדשות (תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018) נוסף הליך חובה חדש שעל בעלי הדין, המיוצגים בלבד, לקיימו טרם ישיבת קדם המשפט, והוא דיון מקדמי בין בעלי הדין. במילים אחרות, בעלי דין שאינן מיוצגים אינם מחויבים בניהול דיון מקדמי.

 

מה מטרת הדיון המקדמי בין בעלי הדין?

1. היערכות בעלי הדין לקראת הדיון בתביעה.
2. ליבון יריעת המחלוקת, תיחום וצמצום הפלוגתות תוך גילוי הדדי ושקיפות מירבית.
3. בחינת נקיטת צעדים לייעול ההליך המשפטי, כמו מינוי מומחה מוסכם, הסכמה על ראיות וכדומה.
4. בחינת האפשרות ליישוב הסכסוך מחוץ לבית המשפט כגון: גישור, בוררות.

 

כך יוצא שבעלי דין חייבים לבחון את האפשרות לפתור את הסכסוך ביניהם באמצעות מנגנון חלופי להליך המסורתי בבית המשפט:

1. דיון מקדמי בין בעלי הדין.
2. חובת התייצבות בפגישת מהו"ת, בה בעלי הדין מחויבים להתייצב בעצמם (רשאים להתלוות עם עורכי דינם) בה ייבחנו יחד עם המגשר האם ניתן ליישב את הסכסוך ביניהם מחוץ לבית המשפט, באמצעות גישור.

 

בתום הדיון המקדמי ולא יאוחר מ – 14 ימים לפני המועד שנקבע לישיבת קדם המשפט הראשונה, מחויבים בעלי הדין לדווח לבית המשפט בדבר קיומו ותוכנו של הדיון המקדמי שניהלו. דרך הדיווח שנקבעה היא הגשת טופס 4 שבתוספת הראשונה לתקנות. באין הסכמה לדיווח משותף, יגיש כל בעל דין את הטופס מטעמו.

 

באחריות בעלי הדין ועורכי דינם לתאם בינם לבין עצמם את המועד לדיון המקדמי בתקופה שהוגדרה.

 

מצורף לעיונכם טופס הדיווח לבית המשפט אודות הדיון המקדמי:

 

טופס 4
(תקנה 36)

דיווח לבית המשפט בדבר הדיון המקדמי (לפי תקנה 36 לתקנות סדר הדין האזרחי)

מספר הליך: _____________________

שם המדווח/ים: _____________

(א) ביום _______ התקיים ב ___________ דיון מקדמי בהשתתפות הגורמים הבאים:

_______________________________________________________________________.

(ב) בדיון המקדמי הוסכם על צמצום הפלוגתות והמחלוקות העובדתיות בעניינים הבאים וגובשו ההסכמות המפורטות להלן:

________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

(ג) פירוט הצעדים שננקטו לצורך צמצום יריעת המחלוקת וייעול ההליך המשפטי (הקדמה של העמדת נושא חוות הדעת, אדם או חפץ, לבדיקה בידי מומחה מטעם הנתבע, מינוי של מומחה מוסכם, הסכמה על ראיות וכדומה):

_______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

(ד) פירוט המנגנון החלופי ליישוב סכסוך שהוצע לצורך פתרון המחלוקת.

________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

(ה) ביום ________ הוחלפו בינינו המסמכים הנחוצים לצורך ליבון הפלוגתות וליבון המחלוקת.

_________________

חתימת המדווח/ים

 

כל מה שצריך לדעת על פגישת מהו"ת בהתאם לתקנות גישור החדשות

 

פגישת מהו"ת היא ראשי תיבות של פגישת מידע, היכרות ותיאום, בה מגשר מהו"ת נפגש עם בעלי הדין עצמם (ורשאים גם להצטרף עורכי דינם), לבחינת האפשרות ליישב את הסכסוך נושא התביעה באמצעות גישור.

 

מה מטרת פגישת המהו"ת?

מגשר המהו"ת יסביר לבעלי הדין את עקרונות פגישת המהו"ת וכן יספק את כל המידע אודות הליך הגישור (כיצד מתנהל, מה הם היתרונות הגלומים בהליך הגישור). בנוסף, תתבצע היכרות בין המגשר לבעלי הדין ובין בעלי הדין עצמם (שלעיתים זו תהיה פעם הראשונה שנפגשים או שומעים את הצד השני, ממקור ראשון). מגשר המהו"ת יציג את עצמו ואת סמכותו וכן יבקש מן הצדדים להציג את המחלוקת שהתגלעה והובילה אותם לאותה נק' זמן. תיאום – מגשר המהו"ת יבחן עם בעלי הדין את הנושאים העיקריים שבמחלוקת ואת האפשרות להסדיר את המחלוקת בהליך גישור. בסיום פגישת המהו"ת ועד 14 ימים לאחריה תימסר הודעה על ידי מגשר המהו"ת לבית המשפט בדבר קבלת הסכמת בעלי הדין ליישוב הסכסוך בדרך של גישור או בדבר החזרת התיק לבית המשפט.

 

באילו תביעות תתקיים פגישת מהו"ת על פי התקנות החדשות?

כל תביעה שהוגשה לבית משפט השלום וסכומה או שווי נושאה עולה על 40,000 ש"ח, למעט:
1. הליך שהוגש בהסכמת בעלי הדין.
2. תביעה לפינוי מושכר.
3. תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים, לפי סעיף 77 לחוק.
4. תביעה לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001.
5. תביעה שנקבעו לגביה סדרי דין מיוחדים בחיקוק אחר.
6. נשיא בית המשפט, או שופט שמינה לכך, ולעניין השתתפות בפגישת מהו"ת אף הממונה, התיר לבעל דין, מטעמים מיוחדים, שלא לפעול לפי הוראות הנוגעות לפגישת מהו"ת.

 

מתי פגישת המהו"ת תתקיים?

במסגרת ציר הזמן פגישת המהו"ת תקבע לאחר הגשת כל כתבי הטענות ולאחר קיום הדיון המקדמי בין בעלי הדין לפי התקנות, ותוך 30 ימים ממועד המצאת ההודעה על מינוי מגשר המהו"ת, על ידי יחידת הגישור.

 

חובת התייצבות של הצדדים עצמם בפגישת המהו"ת

דינה של פגישת המהו"ת כדין דיון בבית המשפט. משמע, אי התייצבות לפגישת מהו"ת עלולה להוביל לפסיקת הוצאות של מגשר המהו"ת וכן הוצאות בעלי הדין שהתייצבו, להוראה של בית המשפט להתייצב לפגישה, להתליית ההליך המשפטי עד התייצבות כנדרש ואף למחיקת התביעה.