המלחמה על תפיסת שם דומיין

בימים הראשונים של האינטרנט, עורך במגזין המקוון Wired הכין כתבה בנושא חשיבות שמות המתחם (domain names). כדי להמחיש את הנקודה, העורך רכש את שם המתחם הפנויwww.mcdonalds.com וביקש מקוראיו לכתוב אליו לכתובת המייל [email protected]עם הצעות לשימושים מעניינים שניתן לעשות בשם המתחם.

בשלב מסוים, חברת McDonalds התעוררה, והעורך העביר לה את שם המתחם תמורת תרומה למטרה נעלה. מאז, ההכרה בחשיבות הרבה של שמות מתחם התרחבה, ונוצרו חוקים וכללים על מנת להסדיר את נושא הבעלות על השמות.

לאחרונה התפרסמה ידיעה בבלוג המשפטי של הוול סטריט ז'ורנל, לפיה מספר ההליכים שנפתחו בשנת 2007 בעניין סכסוכי שמות מתחם הגיע לשיא חדש.

לפי WIPO, הארגון העולמי לקניין רוחני, מספר ההליכים גדָל, מהליך אחד בלבד שנפתח בשנת 1999 ל- 2156 הליכים שנפתחו בשנת 2007. בהליכים אלה, בעלי זכויות בסימני מסחר מגישים תלונה מקוונת נגד מחזיק בשם מתחם זהה או דומה עד כדי הטעיה לסימן המסחר או שם החברה של המתלונן.

WIPO מפעילה מנגנון של בוררויות שמתנהלות בהתאם לכללים אחידים ליישוב סכסוכים (UDRP) שפותחו על ידי WIPO יחד עם ICANN, הארגון הבינלאומי להקצאת שמות מתחם באינטרנט. כללים אלה מחייבים את כל המחזיקים בשמות מתחם ופותחו בהתאם לעקרונות של הגנה על סימני מסחר.

בתחילת המילניום חשבו שבעיית ה-"פולשים לשמות מתחם" (Cybersquaters) הגיעה אל פתרונה על ידי היישום הקל והיעיל של כללי ה- UDRP, בהליכים שניתן לנהל באופן מקוון באינטרנט. הנתונים אכן הראו שבין השנים 2000 ל- 2003 מספר ההליכים שנפתחו פחת. אולם, משנת 2004 ועד 2007 חלה תחייה מחודשת, והמספרים הגיעו לשיא של כל הזמנים בשנת 2007. לתופעה זו יש כמה הסברים, וביניהם: הגידול הממושך של חברות שמעוניינות לסחור באינטרנט, חברות שהתעוררו מאוחר לנושא של רישום שמות מתחם והמספר הפוחת של שמות מתחם פנויים לבחירה.

ISOC הינו הארגון בישראל שמטפל בנושא של רישומי שמות מתחם עם הסיומת .IL בדומה לארגוני שמות מתחם אחרים בעולם, הרישום בישראל מתבצע על בסיס של "כל הקודם זוכה". הגוף שמסייע ביישוב סכסוכים בעניין הקצאת שמות מתחם בישראל נקרא ה- Advisory Committee, הוועדה המייעצת. הוועדה המייעצת דנה בהתאם לכללי הרישום של שמות המתחם הלקוחים מה- UDRP. בישראל, בדומה לארה"ב, לבעלי סימני מסחר יש זכות לדרוש את העברת שם המתחם אליהם בהתקיים שלושה תנאים:

א. שם המתחם זהה, או דומה עד כדי הטעיה, לסימן מסחר או סימן שירות של עותרות הזכויות בו;

ב. למחזיק בשם המתחם אין זכויות או אינטרס לגיטימי ביחס לשם המתחם;

ו-ג. המחזיק רשם ומשתמש בשם המתחם בחוסר תום-לב.

החלטות שניתנו לאחרונה על ידי הוועדה המייעצת של ISOC, דנו בשמות המתחם skype.co.il ו- acer.co.il. בשני המקרים המחזיקה לא הגישה תגובה לתביעה והתובעות הצליחו להראות את הזכויות בסימני המסחר SKYPE ו- ACER בישראל ואת המוניטין בשמות, ובכך לזכות בהעברת שמות המתחם אליהן. במקרים אחרים הוועדה המייעצת גם מסתמכת על עוולות כגון גניבת עין, המעוגנת בחוק עוולות מסחריות. מקרים של גניבת עין ותחרות בלתי הוגנת בשמות מתחם התקיימו, למשל, בפרשות סלקום נ' אקווהנט ומגנטיקס נ' דיסקופי.

אקווהנט, ספקית אינטרנט שרשמה את שם המתחם cellcom.co.il, נתבעה על ידי סלקום. אקוונט לא הכחישה שלסלקום מוניטין, אולם טענה כי המוניטין הינו בתחום הטלפוניה ולא בתחום שירותי האינטרנט. בית המשפט הכיר כאן לראשונה בעקרון ההתפשטות הטבעית לתחומים נושקים ומצא כי גם אם לסלקום אין כרגע אינטרסים בתחום האינטרנט (זה היה בשנת 1999), זה לא אומר שאין לה מוניטין בתחום. במקרה השני, דיסקופי, עסק להקלטת נתונים על מדיה מגנטית ומתחרה ישירה של מגנטיקס, רשמה את שמות המתחם magnetics.co.il ו- magnetic.co.il על שמה וקישרה אותם לאתר האינטרנט שלה. בית המשפט מצא כי דיסקופי פעלה בחסר תום לב, שהצרכנים הולכו שולל וכי זאת הכבדה בלתי הוגנת על גישת הצרכנים לעסק של מגנטיקס.

ה- UDRP מואשם לעיתים כמנגנון שפועל בעיקר לטובת בעלי זכויות בסימני מסחר. למשל, אם מסתכלים על נתוני תוצאות הסכסוכים, הסטטיסטיקות של WIPO מראות כי מתוך 11958 סכסוכים, 65% הוכרעו לטובת בעלי סימני המסחר, 22% מהסכסוכים נזנחו ורק 13% מהתלונות נדחו. עם זאת, הנטייה הטבעית לטובת בעל הסימן מסחר, נבלמה במעט בתחום השימוש של סימני מסחר כמילות מפתח (Keywords) במנועי חיפוש באינטרנט.

לאחרונה, בתי משפט בישראל ובארה"ב קבעו כי רק מי שעושה "שימוש במסחר" בסימן מסחר של אחר מפר את זכויותיו. נקבע, כי מכיוון שהשימוש במילות המפתח נעשה רק באלגוריתמים של מנוע החיפוש ואינו גלוי לעין הגולש, לא מדובר ב"שימוש במסחר" ועל כן אין הפרה של סימן מסחר (פרשת מתאים לי נ' קרייזי ליין).

הגנה על שם החברה ושמות המוצרים מבלי לדאוג לתפיסת שמות המתחם הרלוואנטיים באינטרנט, אינה הגנה מספקת במציאות בה השימוש במסחר באינטרנט גובר והצרכנים מסתמכים יותר ויותר על האינטרנט כמקור מידע זמין ונאמן. בכל מקרה מומלץ להיוועץ עם עו"ד העוסק בתחום לקביעת אסטרטגיה ותכנון מראש.


פורסם במקור במוסף דרך הפטנט, עיתון הארץ, 24 באוגוסט 2008

פורסם לראשונה: 24/08/2008