הליכי פשיטת הרגל מיועדים למעשה לאפשר לאדם שאינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מהחובות.

חייב עלול למצוא עצמו נרדף על ידי נושיו במסגרת ההוצאה לפועל והוא עלול גם להיקלע שלא בטובתו למצבים המקשים עליו לתפקד. לכן, לא פעם יעדיף חייב לנקוט בהליכי פשיטת רגל על פני ההליכים האחרים המופעלים כנגדו לשם גביית חובו (לרוב הליכי הוצאה לפועל).

מטרת הליכי פשיטת הרגל עולה בקנה אחד עם האינטרס החברתי והיא לאפשר לאותו אדם בנסיבות מתאימות לחזור לפעילות כלכלית נורמלית תוך שמיטת חובותיו.

מותר לחייב לבקש להכריזו כפושט רגל מתוך הכרה באינטרס הלגיטימי שלו לפתוח דף חדש בחייו. יחד עם זאת, את הליכי פשיטת הרגל יש לנהל ולקיים בתום לב (אובייקטיבי וסובייקטיבי) ובלעדי אותו "תום לב" מצד החייב - לא יינתן לו ההפטר המיוחל בסוף ההליך. כך למשל : חייב שהסתבך בחובות כתוצאה מעסקים אסורים לפי החוק (הימורים, למשל) לא יינתן לו לחסות בצילה של פשיטת הרגל, שכן התנהגותו נוגדת את תקנת הציבור והינה בגדר הפרת החוק.

במקרה מסוים נדחתה בקשת חייב למתן צו כינוס נכסים בפשיטת רגל, וזאת לאחר שנמצא דופי בהתנהגותו של החייב לאחר שפעל בחוסר תום לב בעת הליך פשיטת רגל קודם שהתנהל בענייננו. הוא יצר חובות באותה תקופה וגם הורשע בעבירות מרמה וזיוף שנעשו במהלכה. בית המשפט קבע כי העובדה שיצר חובות בשעת היותו פושט רגל בעבר - מחייבת את דחיית הבקשה.

"הפטר בהליכי פשיטת רגל" משמעו, בין היתר, מחיקת כל התביעות שעילתן התגבשה עד ליום מתן צו הכינוס בהליכי פשיטת הרגל וכן מחיקת כל החובות בהוצאה לפועל, העיקולים וכיו"ב (למעט - חוב מזונות וחוב בגין קנס למדינה).

אותו הפטר ("פטור מהחובות") אשר ניתן לחייבים לפי פקודת פשיטת הרגל בא לומר למעשה כי קניינו של הנושה (היינו - זכותו לגבות את חובו) איננו חזות הכול וכנגד זכות זו קיימת גם זכותו של החייב - שניתן לראות בה חלק מכבודו וחירותו על פי חוק יסוד :כבוד האדם וחירותו - לחירות אישית וכלכלית, כלומר לשוב ולקיים את עצמו בדרך מכובדת.