שטר משכנתא - ויתור על דיור חלוף

בכל שטר משכנתא ניתן למצוא סעיף בנוסח כזה או אחר אשר במסגרתו מוותר החותם על דיור חלוף (כלומר – יפונה מהדירה מבלי שהבנק ידאג לו לדירה חלופית).

לכאורה ברגע שאדם חותם על סעיף כזה – הרי שהוא אינו יכול לבוא בדרישה אל הבנק לקבל דירה חלופית, במקרה של פינוי. ואולם, הפסיקה קבעה כי הבנק מחויב להסביר לכל מי שחותם על שטר משכנתא / משכון אודות משמעות הויתור על דיור חלוף. לא מספיק שקיימת הוראה כזו בשוטר המשכנתא ושחתמת עליה - אלא מחובתו של הבנק להוסיף ולהבהיר לחותם כי הוא זכאי על פי הדין להגנה של דיור חלופי וכי בפועל בחתימתו הרי שהוא מוותר על זכויות אלו. כלומר להסביר היטב את משמעות החתימה.

אמנם חזקה כי אדם החותם על מסמך – מאשר בכך כי קרא והבין את תוכנו, אולם חזקה זו כלל אינה נכונה מקום בו מדובר בחתימה על ויתור כה מהותי – היינו הויתור על דיור חלופי.

בית משפט, בבואו לדון האם הוסבר לחותם מה משמעות הויתור אם לאו – יבדוק מה אכן נאמר לו ומה לא על ידי פקידי הבנק בעניין הגנת הדיור החלוף והאם הדבר הובן על ידו כראוי, במועד החתימה.
אם למשל הסתפק הבנק באזכור טכני של סעיפי החוק הרלוונטיים (חוק הגנת הדייר וחוק ההוצאה לפועל) בתוך בליל סעיפי החוזה – הרי שאין בכך כדי לצאת ידי חובתו כי הסביר ופירט את הזכות העומדת לטובת החותם.