פגיעות עקב העבודה:
(זה לא אירוע תאונתי)
מגיע לך כסף שלא ידעת
גם אם הבעיות אינן תפקודיות
מיקרוטראומה:
פעולות חוזרות ונשנות של איבר מסוים לאורך שנים רבות (לא צריך שאותה פעולה בוצעה כל היום) שגרמו לבעיה רפואית או מחלה מסוימת.
וכך גם אם לא היה אירוע תאונתי ניתן להכיר כתאונת עובדה.
ממתי נקבעת תחילת הנכות אם מגישים את התביעה לאחר הרבה שנים?
לפי החומר הרפואי שמראה על בעיה. התאריך חשוב מאוד כי ביטוח לאומי מבצע את בסיס השכר בהתאם לשלושה חודשים ממוצעים אם היה אירוע תאונתי או אם זה עקב העבודה – החישוב יהיה שלושה חודשים לפני הופעת הבעיה הרפואית.
ברגע שיוכר – בסיס השכר ילך איתך לאורך כל החיים – גם אם וכאשר תהייה החמרה במצב.
התגמולים הינם שנה אחורה, ומפה והילך.
אזורים בגוף:
צוואר – גם אם לא היה אירוע תאונתי והאדם יוכיח כי כמה שנים העבודה בצועה בהטעיה של הצוואר / תנוחה של הצוואר לא פיזיולוגית – ויש כרגע בעיה בצוואר – אם זה הגבלה, כאבים, פריצת דיסק, הקרנה לרגליים – זה יוקר כתאונת עבודה.
גב – לרוב יש בלטי דיסק, שינויים ניווניים, הקרנות לרגליים. זה מוכר לאנשים ששנים עבדו בהרמת משקלים או כיפוף הגב.
כתפיים – הרבה פעמים קשה לנו להרים כתף מעל לגובה השחם, קשה לסובב את הכתף אחורה או שקשה להתנייד עם הכתף.
עד גובה הכתף = 15% נכות = מענק חד פעמי. מעל גובה הכתף = 0%.
הרבה פעמים אין הגבלה בתנועה אך יש קרעים מלאים או חלקיים. גם אם לא היה אירוע תאונתי ואדם סובל מבעיה זו, זה מוכר כתאונת עבודה למי?
למי שעבד עם כלים רוטטים, מברגות, עבודה עם הרמת הכתף מעל לגובהה השחם, פעולה של משיכה ודחיפה של דברים והוצאה של דברים ממקום גבוהה.
חשוב, בביטוח לאומי לא צריך להוכיח קשר סיבתי מלא בין אותה בעיה רפואית / מחלה לאופי העבודה – כן צריך להוכיח שהעבודה תרמה תרומה מסוימת לבעיה גם אם היו גורמים אחרים גולל גיל. הפסיקה קובעת כי העבודה צריכה לתרום 20% לבעיה.
ברכיים- הרבה פעמים יש קרע במיניסקוס, קרע ברצועה הצולבת, שינויים ניווניים, כאבים במפרקים, החלפת מפרק ברך.
בעבר בעיות בברכיים הוכרו רק לרצפים.
הפסיקה התרחבה והיום זה מוכר גם למי שהעבודה שלו היא עליה וירידה במדרגות לאורך שנים, עליה וירידה מסולמות לאורך שנים, אנשים שרוכנים על הברכיים כמה שעות ביום – לכן חשוב לדעת כי כאשר תגיש את התביעה יהיה כתוב כי לא מגיע לך לקבל דמי פגיעה – מכיוון שלא נעדרת מהעבודה אך כן מגיע לך לקבל פיצויי – על בסיס הלכת מיקרוטראומה (פעולות חוזרות ונשנות לאורך השנים).
מרפקים- הגבלה בתנועה, בעיות בפתיחה ובסגירה של פרק כף היד. ישנה הכרה גם לאנשים מבוגרים מאוד. צריך להוכיח כי שנים רבות בצעת את הפעולות החוזרות והנשנות במרפק.
נוירולוגי – תסמונת התעלה הקרפלית – CTS - כאן מדובר על ירידה בתחושה בכפות הידיים, תחושב נימול. בגלל השימוש הקבוע בעכבר, בכלים רוטטים, כלי הדם מצטמצמים בידיים ולכן אנו מרגישים מעין חשמל, רטט מידי פעם. כל כירורג או נוירולוג יכול להפנות לבדיקה שנקראת – EMG ובה בודקים את המצב החשמלי בכפות בידיים.
תסמונת התעלה הקרפלית מוכרת כפגיעת עבודה ומגיע פיצוי משמעותי.
דליות ברגליים- יש הרבה אנשים שהעבודה שלהם הינה עבודה ממושכת על הרגליים כמו למשל – גננות, מורות, סייעות, מאבטחים, טבחים – הרבה פעמים עבודה ממושכת לאורך שנים תגרום לוורידים בולטים ברגליים. ניתן לאבחן זאת ע"י בדיקת דופלר ויש ירידה בזרימת הדם בכלי הדם. חשוב לדעת שדליות ברגליים מוכר כפגיעה בעבודה למי ששנים רבות עבד בעמידה ממושכת – גם אם האדם פר שלפני הרבה שנים.
חשיפה מזיקה – רק בשמיעה ישנה התיישנות! ברגע שאדם הפסיק להיות חשוף לרעש מזיק – ויש לו ירידה בשמיעה – וחלפה שנה – לא ניתן להגיש תביעה.
לא להתייחס לבדיקות שמיעה חיצוניות. ככל הנראה ביטוח לאומי יפנה אתכם לבדיקה משל עצמו מכיוון שהוא בודק את הולכת האויר והולכת העצם בתדירויות דיבור – 500/2000.
גם אם המעסיק סיפק את כל האמצעים למניעת רעש מזיק ויש צפצופים באוזניים או ירידה בשמיעה – מגיע פיצוי.
נגעים בעור – אנשים בני 70, 80 בעלי נגעים – אשר בניתוח מוציאים אותם – עקב נגעי BCC, SCC, או סרטן העור (מלנומה) - יכול להיות שנגעים אלה נחשפו עקב חשיפה לשמש פרטית (ים, בריכה), אבל יכול להיות שאם יוכיח כי העבודה תרמה תרומה מסוימת והוא עבד כמה שעות בחשיפה לשמש לאורך שנים – הנגעים הללו יוכרו כתאונת עבודה גם בגיל מאוחר.
פרקינסון – מוכר כתאונת עבודה גם אם יש לו את זה בשושלת – אם היה חשוף לחומרים מסוימים ובתוכם חומרי הדברה.
גם אם האדם יצא מזה לגמרי – מגיע לו פיצוי משמעותי אם זה יוכר כתאונת עבודה.
אוטם שריר הלב / אירוע מוחי – הם לא נחשבים לפגיעה בעבדה למרות שיכולים להתרחש בעבודה.
סטרס נקודתי – הפסיקה קבעה : העובד צריך להוכיח שאם היה אירוע חריג שקשור לעבודה בטווח של עד 48 שעות לפני ההתקף לב, ההתקף לב יוכר כפגיעה בעבודה חרף כל גורמי הסיכון הקיימים אצלו- צריך להוכיח אירוע נקודתי.
הטענה היא שאותו אירוע סטרס נקודתי או מאמץ פיזי חריג – גרם לניתוק הלכלוך שנמצא בדפנות העורקים והוציא את ההתקף לב מהכוח אל הפועל. אירוע נקודתי לפי הפסיקה זה או אירוע נפשי (לחץ, התרגשות – שקשור לעבודה, גם אם זה היה בבית, תוך כדי שיחת טלפון, וואטסאפ, אימייל,) או מאמץ פיזי חריג (עזרה בעבודה להרים משהו כבד, משהו ששונה משרגת העבודה הרגילה).
בודקים אירוע חריג 48 שעות לפני.
סוכרת – מוכר כתאונת עבודה גם אחרי עשרות שנים.
צריך להוכיח אירוע חריג בטווח של עד 6 חודשים לפני הבחנת המחלה בתיעוד הרפואי.
סוכרת יכולה להיות פיטורין, לחץ ספציפי וכו'.
חיילים יכולים גם להוכיח אירוע חריג שבעקבותיו הובחנה מחלת הסוכרת ולתבוע את משרד הביטחון.
טופס התביעה נקרא – תביעה לבעיה רפואית עקב תנאי העבודה.
לא צריך להוכיח אירוע תאונתי.
יש אופציה למלא תאריך הופעת המחלה.
ביטוח לאומי הרבה פעמים דוחה את התביעה. באותו רגע מגישים תביעה לבית הדין. אם השופט טיפה משתכנע שיש קשר לעבודה – הוא ממנה מומחה מתאמו שאמור לקבוע האם יש קשר סיבתי של 20% ומעלה. אם כן זה יוכר.
אם הוועדה הרפואית תקבע:
8-0 אחוזי נכות = לא מקבלים כלום, אבל הוכרת ותוכל תמיד להגיש החמרת מצב.
19-9 אחוזי נכות מקבלים מענק חד פעמי.
את המענק החד פעמי משלמים בהתאם לכמה פרמטרים. שכר הברוטו של הנפגע לפני התאונה והנכות שנקבעה לו.
לדוגמא – שכר של 10,000 ₪ , ביטוח לאומי ישר מוריד רבע = השכר הקובע הוא 7,500 ₪.
מכפילים את ה- 7,500 ₪ ב- 10% נכות (לדוגמא – צלקת, הגבלה בתנועות הצוואר)= 750.
את התוצאה מכפילים ב- 43 וזה המענק נטו שהוא יקבל מביטוח לאומי.
הוא יקבל את המענק גם אם הוא לא נעדר יום אחד מהעבודה והוא ממשיך לעבוד.
שכר הגג של ביטוח לאומי הינו 40,000 ₪.
20 אחוזי נכות ומעלה = קצבת נכות לכל החיים.
עד איזה גיל מקבלים את הקצבה?
עד גיל 62/67 – אז ישלחו אליו מכתב מביטוח לאומי – הגעת לגיל זכאות לקבלת זקנה, אין כפל מבצעים, במה את בוחר? זקנה או קצבת נכות.
אם נטשת את קצבת הנכות, תקבל מענק חד פעמי על כך – גובה קצבת הנכות שוויתרת עליה כפול 36.
מתי כדי לבחור בקצבת זקנה גם אם היא יותר נמוכה?
לדוגמא – אדם מאוד מבוגרת שקבעו לו קצבת נכות מעבודה.
כל הקצבאות מביטוח לאומי – פטורות ממס הכנסה.
עודכן ב: 15/08/2023