פוליגרף-כן או לא

במקרים רבים של תביעות רכוש,ולפעמים גם תביעות גוף ,בהן הנסיבות שמקימות את חבות המבטח אינן ברורות,דורש המבטח כי המבוטח יעבור בדיקת פוליגרף.

בית המשפט העליון פסק כי תוצאות בדיקת פוליגרף תתקבלנה כראיה אם קדם לבדיקה הסכם בכתב בו מסכים הנבדק להבדק ומקבל על עצמו את תוצאות הבדיקה.באותו פסק דין התבטא השופט הנכבד כי עקרונית,באותו אופן ניתן היה להסכים על חריצת דין באמצעות הטלת מטבע....

בתיקי ביטוח התחום של הפוליגרף היה פרוץ לחלוטין.החוקר שנשלח מחברת הביטוח נהג להחתים את המבוטח על הסכמה לבדיקה,מבלי להסביר את התוצאות ומשדל את המבוטח לעבור בדיקה "כדי לקבל את תגמולי הביטוח יותר מהר".

ההסכם כלל סעיף לפיו היה והמבוטח יצא דובר שקר הוא יהיה מנוע מלהגיש את תביעתו ויחשב כמוותר עליה,אך לא היה סעיף לפיו אם יצא דובר אמת יקבל את המגיע לו.

לרוב למבוטחים לא הוסבר כלל על מה חתמו ומה הנפקות המשפטית של חתימתם.

לאחרונה הוציא המפקח על הביטוח חוזר הקובע את התנאים בהם מותר להחתים מבוטח על הסכם פוליגרף,ובין השאר נקבע כי אין לראות בתוצאות הפוליגרף סוף פסוק-היה והמבוטח יצא דובר שקר,הוא עדיין יוכל להגיש תביעה ותוצאות הפוליגרף יהוו ראיה אחת ממכלול הראיות שהמבטח יוכל להגיש על מנת לדחות את התביעה.

לגבי השקולים להסכמה לבדיקת פוליגרף תוך חתימה על הסכם התואם את הוראות המפקח ,הרי יש לבחון כל מקרה לגופו וכן יש לקחת בחשבון את מצבו הפיזי והנפשי של הנבדק,מצב העשוי להשפיע על תוצאות הבדיקה,ללא קשר לעובדות.