הכרה בטחורים כתאונת עבודה: מה פסק בית המשפט בעניינו של נהג משאית?

גבר בן 66, שעבד כנהג משאית ומנוף כבד במשך 33 שנים, תבע מהמוסד לביטוח הלאומי שיכיר בו כנפגע תאונת עבודה עקב טחורים מהם סבל, לטענתו, עקב הישיבה הממושכת במשאית בתקופת עבודתו. חודשיים לאחר שהגיש את התביעה, המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו, אז הגיש נהג משאית בקשה לפסול את חוות הדעת הרפואית בגינה נדחתה תביעתו מלכתחילה.

תחילה לא נמצא קשר בין הטחורים העבודה כנהג משאית
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב אילבין שר לנהג המשאית להעביר שאלות הבהרה עליהן יענה הפרופסור שמונה לשמש כמומחה מטעם בית הדין לדיון הנ"ל. תחילה קבע המומחה לאחר עיון בתיקו הרפואי, כי אין קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של נהג המשאית לבין הטחורים מהם סבל. מכאן, כי לא ניתן להגדיר את המקרה כמחלת מקצוע – מחלה הנגרמת כתוצאה מפעילותו של עובד במסגרת עבודתו, כתוצאה של חשיפה חוזרת לגורם מזיק לאורך זמן.

בהמשך הדיון בעניינו של נהג המשאית, מונה מומחה נוסף מטעם בית המשפט שבחן את הקשר בין הטחורים לתנאי העבודה של הנהג, וקבע, לעומת המומחה הראשון, שהקשר קיים. הוא הדגיש כי הטחורים לא נגרמו מעבודתו של הגבר כנהג משאית, אך אלו בהחלט הוחמרו בעקבות תנאי עבודתו - הישיבה הממושכת, כיסא הנהג שלא היה הידראולי ונסיעה בדרכים לא סלולות שגרמו למכות חוזרות ונשנות בגוף הנהג.

אותו מומחה טען בנוסף כי עליית הלחץ התוך בטני עקב התאפקות ממושכת משפיעה על החמרת מצב הטחורים, והשילוב שלה עם תנאי הנהיגה מחמיר ומזרז את קצב התפתחות הטחורים.

תמצית טענות הצדדים לגבי חוות דעת המומחים
נהג המשאית טען כי חוות הדעת של הפרופסור שמונה ראשון מטעם בית הדין היא מוטה, וכי המומחה עצמו לא אמין ואף שקרן. מנגד, את חוות דעתו של הפרופסור השני (שקבע כי יש קשר בין העבודה כנהג משאית לבין הטחורים) הוא ביקש דווקא לאמץ.
בא כוחו של המוסד לביטוח לאומי טען כי המומחה השני מטעם בית המשפט סטה מהתשתית העובדתית שהונחה בפניו, וכי יש להעדיף את חוות הדעת הראשונה של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט.

הדיון בטיעוני המומחים
בבואו לפסוק בעניין שהובא לפתחו, השופט ביקש לבחון את הוכחת המיקרוטראומה. מיקרוטראומה היא הלכה משפטית הקובעת כי תאונת עבודה תיתכן רק במקרה של מחלת מקצוע או תאונה. על מנת להוכיח אותה, יש צורך בהוכחת פגיעות זעירות שהסבו נזק שהצטבר לכדי נזק של ממש על אותו אזור בגוף, שפגע לבסוף בכושר עבודתו של התובע.

בית המשפט ציין את הסכמת הצדדים בכך שנהג המשאית אכן סבל ממכות חוזרות ונשנות עקב הטלטולים הכרוכים בנהיגה מסוג זה, אך בעוד המומחה הראשון שמונה טען כי אין קשר בין הנהיגה לבין טחורים, המומחה השני סבר באופן חד משמעי כי הנהיגה במשאית היא זו שהחמירה את הטחורים, כתוצאה מעבודה בתנאים לא מיטיבים (ללא כיסא הידראולי למשל) באופן שוטף לאורך שנים רבות. בחוות הדעת אף צוין גורם ההתאפקות של נהג המשאית כגורם אפשרי לטחורים.

יש לך שאלה?

פורום תאונת עבודה

תביעת הנהג התקבלה והטחורים הוכרו כפגיעה בעבודה
לסיכומו של עניין, בית המשפט קיבל תביעתו של נהג המשאית והוא הוכר כסובל מטחורים שנגרמו לו במסגרת עבודתו. כעת, כאשר קיבל מבית המשפט את ההכרה לנפגע עבודה, יוכל התובע להגיש בשנית תביעה למוסד לביטוח לאומי. הוא יישלח לוועדה רפואית בה ידונו במצבו ויוכרו לו אחוזי נכות זמניים או קבועים בהתאם לחומרת פציעתו וכן ייקבע גובה הפיצויים להם הוא זכאי. במקביל, פקיד תביעות ייבחן את כלל הנתונים והמאפיינים התעסוקתיים שלו ויקבע את השלכת הפגיעה על כושר העבודה של נהג המשאית.

נוסף על כך, נקבע כי המוסד הביטוח הלאומי ישלם את כלל ההוצאות הכרוכות במשפט המסתכמות ב-6,000 שקלים.

ב"ל 50420-08-19