ירושה אינה אירוע מס – חלק א' –יצחק פוגל
רשימה זו תסקור את היבטי המס השונים בירושה בישראל, בהתייחס למס הכנסה, מס שבח ומס ערך מוסף. (יובהר, במקרה שיש נכסים אף מחוץ לישראל, מסמך זה אינו עוסק בהיבטי המס בגינם, ומומלץ לפנות למומחה מס מקומי באותן מדינות). חלק זה של הרשימה, יסקור באופן כללי את עקרונות המס, ולאחר מכן ידון בהיבטי מס ערך מוסף. החלקים הבאים של הרשימה ידונו בהיבטי מס הכנסה ובהיבטי מיסוי מקרקעין. (ההנחה ברשימותינו לעניין ירושה, הינה כי נכסי העיזבון שהועברו מהמוריש ליורשת, הגיעו למוריש כדין, והם נקנו או נתקבלו, לאחר תשלום מס, והוצהרו כדין על ידי המוריש לרשויות המס).
נניח לפנינו בו מקרה, בו יורשים ירשו עיזבון הכולל מזומנים, פיקדונות בבנקים, תוכניות חיסכון, קופות גמל שונות, תיק ניירות ערך, נכסי נדל"ן שונים, נכסים הונים שונים (הן פרטיים והן עסקיים) וכן רכוש עסקי שוטף. (נצא מנקודת הנחה כי העיזבון כולל נכסים הן בישראל והן מחוץ לישראל.
פתח דבר
בסיס דיני המס, ככלל, מחייב במס כל אירוע, בו הייתה טרנזקציה בין שני גופים , יהיה כינויים אשר יהיה, כאשר כתוצאה מהמהלך עבר נכס מידיו של פלוני לידיו של אלמוני .
קו השני המנחה תפיסה זו, נובע מ"עיקרון רצף המס", שהינו ככלל, עיקרון מקודש בדיני המס , ולכן רוב הפטורים המצויים בדין, אינם פטורים טהורים, אלא סוגים שונים של דחיית מס. (ראה פקודת מס הכנסה בהתייחס למתנות בין קרובים, מיזוגים ופיצולים ועוד, החוק בהתייחס לפירוק והקמת איגודי מקרקעין, חילופי מקרקעין ועוד וחוק מע"מ בהתייחס לפירוקים ועוד).
כהמשך ישיר לאמור לעיל, אף פטירה הינה אירוע, אשר בו כתוצאה מהליך לא רצוני, הועברו נכסים מנכסים שונים, מהמוריש ליורשים.
נכסים אלו, כפי שראינו, כללו, הן נכסים פרטיים, שאף מכירתם על ידי המוריש, הייתה פטורה ממס והן נכסים עסקיים שמכירתם הייתה חייבת במס בידי המוריש והן נכסים פרטיים שבתנאים מסוימים, היו יכולים להיפטר ממס בידי המוריש.
להלן נדון, בהשלכות המס, בכל אחד משלושת רבדי החקיקה הרלבנטיים לעניינינו, מיסוי מקרקעין, מס הכנסה ומס ערך מוסף.
היבטי מס ערך מוסף
סעיף 2 לחוק מע"מ, שכותרתו הטלת מס ערך מוסף ושיעורו, קובע כדלקמן:
"על עסקה בישראל... יוטל מס ערך מוסף..."
ניתוח הגדרת עסקה יוביל למסקנה, כי כל פעילות עסקית של מכר או מתן שרות, חייבת במס. (לרבות מכירת ציוד, ומקרים נוספים שנקבעו בחוק מע"מ).
הגדרת מכירה בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, אינה כוללת בתוכה פטירה ו/או הורשה, ולכן לכאורה, לא חל כל אירוע מס כתוצאה מהפטירה.
לצורך סגירת המעגל קובע סעיף 106א לחוק מס ערך מוסף את סמכויות המנהל לגבות מהיורשים את החוב, כאמור בסעיף (מבחינה פרקטית, אף רשויות מע"מ פונות לעוסק ודורשות ממנו לסגור את תיק המוריש, ולפתוח תיק חדש על שמו. כמובן, שאירוע מעין זה, מהווה מכירה, ונהוג להפעיל את סעיף 20 לחוק מס ערך מוסף, קרי פנייה למנהל, בטופס מיוחד, המעביר את נטל העברת מס העסקות מהמוכר (תיק המוריש) לקונה (תיק היורשים) כך שבפועל היורשים מדווחים בתיקם על מע"מ עסקאות ומע"מ תשומות בסכום זהה ותוצאת המס תהיה אפס.
סוף דבר
אירוע הפטירה וההורשה אינם בגדר אירועי מס לצורך חוק מס ערך מוסף, וככאלה לא נגזרת בגינם כל חובת הודעה או דיווח. מאידך, היה והיורש רוצה להמשיך את הפעילות העסקית, הרי שחייב הוא לסגור את תיק המוריש, ולפתוח תיק חדש על שמו הוא.

הערות:
עו"ד, רו"ח יצחק פוגל, תואר שני במשפטים ובמנהל עסקים (התמחות במימון).
פורסם לראשונה באתר אתר הפורומים המשפטיים LawForums.co.il
בין יחידים, בין מאוגדים ובין אחרים. לעניין זה ראו הגדרת "אדם" בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961, (להלן: "הפקודה"), הגדרת "איגוד" בסעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963, (להלן: "החוק") והגדרת "עוסק, בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975, (להלן: "חוק מע"מ").
נכס הוגדר בפקודה ובחוק מע"מ בצורה די רחבה, והוא כולל כמעט כל נכס עסקי, זכות וכיוצ"ב. (ראה סעיף 88 לפקודה או סעיף 1 לחוק מע"מ).
ראה הגדרת מכירה בסעיף 88 לפקודה והגדרת עסקה בסעיף 1 לחוק מע"מ.
למעט מקרים חריגים בו קבע המחוקק מפורשות חריגה מעיקרון זה. (לדוג' סעיף 49 לחוק המעניק בתנאים מסוימים פטור מוחלט ממס לדירת מגורים מזכה)