המוסד לביטוח לאומי הוא גוף ממשלתי חזק המרשה לעצמו לפעול ולעשות כרצונו בכספים אותם אנו מחויבים לשלם/להפריש מדי חודש בחודשו - והרי מדובר בכסף של כל אחד ואחת מאיתנו והביטוח הלאומי נוהג בנו כאילו אלה כספים הנכנסים לו לכיס הפרטי שלו ואם הוא מחליט לשלם לנו, הרי שהוא עושה לנו טובה - יש כאן בלבול - שלא לומר דבר מה אחר.
להלן מספר דוגמאות
1. קצבת הזקנה - כידוע בהגיענו לגיל זקנה מגיעה לנו קצבת זקנה - אזרח ותיק מקבל מזה 20 שנה את אותה קצבת הזקנה שהיא 2,400 שקלים כולל תוספת ותק מקסימלית של 2% לכל שנת עבודה. היינו אדם שצבר את מלוא זכויותיו ע"פ תקנות הביטוח הלאומי ב-28 לינואר יקבל האזרח הוותיק לאחר כל התוספות סכום קצבה מירבי בסך של 2,520 שקלים - זה הכל. האם יש הגיון בדבר?
בעיקר לנוכח העובדה כי אנחנו כולנו שילמנו באמצעות ההפרשות אותם נדרש לבצע כל מעסיק (רואים זאת בתלוש המשכורת) מדי חודש בהתאם לשכר העבודה, ככל שהשכר גבוה, כך גם ההפרשות גבוהות בהתאם).
2. רשלנות הביטוח הלאומי, או טעות בתום לב - בתקופת הקורונה יצאנו רובנו אם לא כולנו לסגר, בכל פעם כשהמדינה החליטה וכשניתן לחזור לעבודה, חזרנו ועדכנו על כך טלפונית כפי שנדרשנו בטלפון של לשכת התעסוקה, ביום הגיענו לעבודה.
ואולם, מערכת הביטוח הלאומי הגדולה והחזקה, המשיכה להזרים את דמי האבטלה אל חשבונות הבנק של לא מעט אזרחים, וזאת חרף הודעתם כי חזרו לעבודה.
לאחר תקופה לא קצרה, פנה הביטוח הלאומי והחל לדרוש כספים אלה בחזרה, ובא עם אותם אזרחים בחשבון, ישנם רבים שעד היום עוד מחזירים כספים אלה לביטוח הלאומי.
וזאת בשל רשלנותו של המוסד לביטוח לאומי, הרי לשם מה נועד העדכון חזרה לעבודה?
להבהיר, הכסף צריך לחזור לביטוח לאומי, אך האם ניתן היה למנוע דבר זה מלכתחילה? שהרי מדובר בפעולה פשוטה המבוצעת באמצעות הביטוח הלאומי, ולהם ישנה האפשרות לדאוג כי דבר כזה לא יקרה, ובכך לא תגרם עוגמת הנפש לאזרחים התמימים, שלאחר תקופה קשה ממילא של סגרים עליהם עוד להשיב כספים שחלקם אפילו לא היו מודעים לכך שקיבלו.
כל זאת בשל רשלנותו של המוסד לביטוח לאומי. טעות בתום לב - לעניות דעתי לא הייתה כאן.
3. פוסט טראומה (PTSD) - אני רואה מקרוב את התנהלות הביטוח הלאומי כלפי אותם סובלים וליבי נִכְמָר בכל פעם מחדש.
נתקלתי לא פעם בפקידים שאינם יודעים לענות לאותם סובלים ומשיבים להם בחוסר סבלנות "אתה תיתן לי את הכבוד המגיע לי" - אין ספק שפקידה שעונה כך - ודאי שלא עברה הכשרה כיצד עונים ועוזרים למבוטח שסובל מפוסט טראומה, כאילו מדובר באדם מתחזה ולא באדם שבאמת סובל.
ראיתי במו עיני כיצד אדם אשר סובל מפוסט טראומה שמעולם לא היה לו עבר פלילי או עבירה כלשהי - קיבל מכתב מהמוסד לביטוח לאומי שנוצר לו חוב כיוון שנודע למוסד לביטוח לאומי על כך שהיה במאסר.
אין ספק שנדרשת תעוזה רבה לפעול בצורה קיצונית כגון זו.
אל דאגה, המכתב כמובן בוטל ואינו נמצא יותר בתיק הלקוח, אבל רק המחשבה שנאלץ לקבל מכתב כזה על לא עוול בכפו - כל זאת במטרה להימנע ממתן קצבת נכות כללית למי שבאמת מגיע. עצובה הדרך בה נוהג המוסד לביטוח לאומי בנו האזרחים ועצוב יותר לראות את הדרך שבה הוא נוהג באותם אלה הזקוקים לעזרתו.
4. קטין בעל בעיות קשב וריכוז - תבענו גמלת ילד נכה, ובעקבות כך התקיימה ועדה שבה נכחתי.
לא אַלְאֶה במילים כאן, על ועדות הביטוח הלאומי, וכיצד הן מתקיימות, מה שחשוב לי לספר כאן - ביטוח לאומי דחה את התביעה - ובמכתבו טען כי צרף את פרוטוקול הוועדה. ואולם פרוטוקול זה לא היה. גם לא כאשר ביקשתי כי ישלחו אותו ו/או יעלו לאתר באזור האישי, לא עזרו גם התלונות על כך. ואולם הפלא ופלא, ברגע שהגשתי לבית הדין האזורי לעבודה - עתירה ובקשה לצו-עשה להורות למוסד לביטוח לאומי להעביר העתק מפרוטוקול הוועדה - כבר למחרת בבוקר התנוסס לו הפרוטוקול באתר באזור האישי של האם (כאילו הוא מצוי שם כבר מהיום בו נשלח המכתב להורים).
הבעיה היא לא בנו, הבעיה היא בפקידי המוסד לביטוח לאומי שמשוכנעים כי בידיהם הכוח, והם כל יכולים, כולל פגיעה ברגל גסה בזכויות הפרט וכלום לא יקרה להם.
המידע בכתבה הוא מידיעה אישית של עו"ד העוסקת בזכויות חברי קיבוצים מול קיבוצים ומול רשויות המדינה.