התמוטטות מרפאת שורש - אריאל: הפעם זה סופי !!
מאמר זה מהווה כמאמר עדכון למאמרנו "התמוטטות מרפאת שורש ודרישת הכונס (בנק לאומי) לפדיון כספי הלקוחות".
מאז פרסום מאמרנו הראשון פנו אל משרדנו עשרות לקוחות של רשת מרפאות שורש - אריאל, אשר שילמו לרשת שורש במיטב כספם, בעבור טיפול רפואי אשר קיבלו את חלקו בלבד או אף לא קיבלו כלל.
ראשית - מעט רקע עובדתי:
עם קריסתה של רשת שורש, מינה ביהמ"ש המחוזי בירושלים, מפרק לרשת שורש (משרד עוה"ד איתן ארז) וכן מינה ביהמ"ש כונס לרשת שורש (בנק לאומי), אשר תפקידם הנו לכנס את כל נכסי הרשת ולמוכרם, על מנת להשתמש בכסף שיתקבל, להחזר חובותיה של הרשת, העומדים על למעלה משבעים מיליון ש"ח. בנוסף, לרשת שורש ישנם נושים רבים, בעיקר בנקים וחברות מימון חוץ בנקאיות, אשר סיפקו את תזרים המזומנים השוטף לרשת.
החדשות האחרונות:
לאחרונה (26.08.2008) פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות", במוסף "ממון", כי:
"עכשיו זה סופי: המפרק שמונה לרשת מרפאות שורש, שהפעילה 20 סניפים והעסיקה 450 עובדים, לא מצא גוף כלשהו שיסכים לרכוש את הרשת. לפיכך תחוסל הרשת, סניפיה יפונו, ועשרות אלפי לקוחותיה יאבדו סופית את כספם ולא יקבלו את הטיפולים שהם שילמו תמורתם...העובדה כי לא נמצא רוכש לרשת היא בשורה רעה מאוד ללקוחות הרשת, לספקיה ולנושיה, להם חייבת הרשת כ- 70 מיליון ש"ח. הספקים והלקוחות נחשבים לנושים רגילים (לא מובטחים), ולפיכך הם יספגו את הנזק הקשה ביותר, שכן לא תיוותר יתרת כספים שתאפשר את פירעון החוב כלפיהם...".
הבעיה:
אין מילים ברורות יותר לתאר את הבעיה ואת המצוקה אליה נקלעו לקוחותיה של רשת שורש, שכן שילמו הם במיטב כספם, מי בעבור הסרת שיער בלייזר ומי בעבור השתלת שיניים ועתה נותרו הם ללא הטיפול וללא הכסף.
לבעיה זו נוסף נופך חמור וציני כאחד, בו דנו גם במאמרנו הראשון, אך עקב הניסיון המעשי הרב שצבר משרדנו, נבקש להאיר מספר אספקטים נוספים:
רשת מרפאות שורש - אריאל לא קרסה ביום אחד, המדובר הוא בתהליך שנמשך בגלוי ובידיעת הכול (למעט לקוחות הרשת) מספר חודשים טרם קריסתה של הרשת.
והנה, עוד ביום 12.02.2008, נערך בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של כנסת ישראל, דיון מהיר, כאשר על סדר היום עומדת הצעתו לדיון של חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין, הנושאת כותרת "קריסתה של הרשת הרפואית שורש"!
ברור הוא שבתאריך זה, המשיכה רשת שורש לקבל מטופלים חדשים, לקחת מהם תשלומים בכרטיסי אשראי ו/או בשיקים, ולהבטיח להם טיפול למשך השנה - שנתיים הקרובות, והכל ביודעם כי הרשת חיה על זמן שאול.
ומה עשו הבנקים וחברות המימון החוץ בנקאיות בשלב זה? האם הפסיקו את המימון לרשת שורש או שהסכימו להמשיכו? דבר אחד בטוח, בבנקים ובחברות המימון לא יושבים פראיירים ! הבנקים וחברות המימון הפעילו לחץ מסיבי על מנהלי רשת שורש - אריאל ודרשו לקבל מהם את הזכות לגבות את התשלומים העתידיים בכרטיסי אשראי ו/או בשיקים של הלקוחות, תשלומים אשר בכוונתם של גופים אלו לגבות מלקוחות שורש, בין אם קיבלו הלקוחות את הטיפול הרפואי שהובטח להם ובין אם לאו.
ומה אומרים המקורות היהודיים על כך:
"צדק צדק תרדוף" (דברים ט"ז כ') ומדוע מצווים השופטים לדון את העם במשפט צדק, האם אפשרי לדון שלא בצדק ?!? ומדוע מופיעה בפסוק פעמיים המילה צדק, האם ישנם שני סוגי צדק ?
על השאלה הראשונה אני אישית אעדיף שלא לענות, שכן בכוונתי לעסוק במקצוע עריכת הדין עוד שנים רבות. בגין השאלה השנייה, אביע דעתי ביתר ישירות ואומר כי, אכן ישנם שני סוגי צדק: הצדק של העשירים, באמצעותו הם מקדמים את האינטרסים האישיים שלהם, ומנגד הצדק של המעמד בינוני ומטה, שהוא יקר מפז, בשל נדירותו הרבה.
ונשוב לעניין שורש - אריאל:
על אף האמור לעיל, וכפי שדנו במאמרנו הראשון, ישנה אפשרות גם ללקוח הקטן ביותר, להתמודד למול הבנקים וחברות המימון, עת הללו מבקשים לגבות ממנו את מלוא התשלום על טיפול שקיבל חלקית או לא קיבל כלל.
קצרה היריעה מלדון במלוא אפשרויות ההתמודדות העומדות לרשות לקוחות הרשת, אך בקוצו של יוד אזכיר את השאלות החשובות ביותר שהלקוח צריך לשאול את עצמו, עת מחליט הוא לפנות אל עורך דין מומחה ולהתמודד למול נושי הרשת, אשר עתה הפכו לנושיו הוא, להלן:
באם שילם הלקוח לרשת שורש בשיקים מעותדים (שיקים שמועד פירעונם טרם הגיע) או בשיק לפירעון מיידי ?
האם השיקים שניתנו היו שיקים מוגבלים (קרוס + למוטב בלבד) או שהיו הם שיקים לא מוגבלים ? (על חשיבות ההבדל, ניתן לקרוא במאמרנו מיום 31.07.2008 "מתי לשלם בכרטיס אשראי ומתי עדיף לשלם בשיק").
באיזה תאריך חתם הלקוח על חוזה ההתקשרות למול שורש (שאלה שיש לה נפקות לעצם עניין היות הבנקים וחברות האשראי "אוחזים כשורה" על פי פקודת השטרות) ?
האם עורכי הדין של הבנקים וחברות המימון שלחו ללקוח מכתב התראה בלבד או שמא הם כבר פתחו תיק הוצאה לפועל (במידה וכבר נפתח תיק הוצאה לפועל, אנו ממליצים לקרוא את מאמרנו מיום ה- 30.07.2008 "המדריך לחייב בהוצאה לפועל").
האם עורכי הדין של הבנקים וחברות המימון, כבר הטילו עיקולים על נכסי הלקוח ואם כן, מה שווי הנכסים שעוקלו ?
חשוב לזכור שכסף שכבר שולם לשורש, הסבירות לקבלו חזרה, בתום הפירוק של רשת שורש ומימוש מלוא נכסיה, הנה נמוכה מאוד וגם על מנת ליהנות מסבירות נמוכה זו, על הלקוח למהר ולהגיש תביעת חוב במשרדי המפרק.
משכך, באם קיבלתם דרישה לתשלום מאחד מנושי שורש (בנקים, חברות מימון / אשראי, עורכי דין שפונים אליכם בשם רשת שורש וכד') , קודם כל אל תשלמו ולו שקל אחד ולא חשוב מה טוענים בפניכם בדרישת התשלום. המלצתנו היא, כי תפנו תחילה לעו"ד העוסק בתחום והתייעצו עימו, ייתכן כי אינכם חייבים בתשלום זה, אך אם תשלמו ולאחר מכן תדרשו כספכם חזרה - ספק רב אם תזכו לקבלו אי פעם.
אם כן, מה עושים ?
אם אתם מעוניינים לקבל קצת רקע משפטי על המצב בו אתם נמצאים, קראו את מאמרנו הראשון בעניין קריסתה של רשת שורש, הדן בנושא בכלליות. כן, הנכם מוזמנים לשלוח אל משרדנו פניות באמצעות הדוא"ל, ואנו נשתדל לענות עליהם תוך שני ימי עסקים.
אם אתם רוצים להבין את מצבכם המשפטי הספציפי לאשורו ולהחליט על דרך פעילות מיידית (שזה הצעד הנבון ביותר), אל תהססו - פנו למשרדנו לקביעת פגישת ייעוץ ראשונה ללא עלות.
בהצלחה !!
ראשית - מעט רקע עובדתי:
עם קריסתה של רשת שורש, מינה ביהמ"ש המחוזי בירושלים, מפרק לרשת שורש (משרד עוה"ד איתן ארז) וכן מינה ביהמ"ש כונס לרשת שורש (בנק לאומי), אשר תפקידם הנו לכנס את כל נכסי הרשת ולמוכרם, על מנת להשתמש בכסף שיתקבל, להחזר חובותיה של הרשת, העומדים על למעלה משבעים מיליון ש"ח. בנוסף, לרשת שורש ישנם נושים רבים, בעיקר בנקים וחברות מימון חוץ בנקאיות, אשר סיפקו את תזרים המזומנים השוטף לרשת.
החדשות האחרונות:
לאחרונה (26.08.2008) פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות", במוסף "ממון", כי:
"עכשיו זה סופי: המפרק שמונה לרשת מרפאות שורש, שהפעילה 20 סניפים והעסיקה 450 עובדים, לא מצא גוף כלשהו שיסכים לרכוש את הרשת. לפיכך תחוסל הרשת, סניפיה יפונו, ועשרות אלפי לקוחותיה יאבדו סופית את כספם ולא יקבלו את הטיפולים שהם שילמו תמורתם...העובדה כי לא נמצא רוכש לרשת היא בשורה רעה מאוד ללקוחות הרשת, לספקיה ולנושיה, להם חייבת הרשת כ- 70 מיליון ש"ח. הספקים והלקוחות נחשבים לנושים רגילים (לא מובטחים), ולפיכך הם יספגו את הנזק הקשה ביותר, שכן לא תיוותר יתרת כספים שתאפשר את פירעון החוב כלפיהם...".
הבעיה:
אין מילים ברורות יותר לתאר את הבעיה ואת המצוקה אליה נקלעו לקוחותיה של רשת שורש, שכן שילמו הם במיטב כספם, מי בעבור הסרת שיער בלייזר ומי בעבור השתלת שיניים ועתה נותרו הם ללא הטיפול וללא הכסף.
לבעיה זו נוסף נופך חמור וציני כאחד, בו דנו גם במאמרנו הראשון, אך עקב הניסיון המעשי הרב שצבר משרדנו, נבקש להאיר מספר אספקטים נוספים:
רשת מרפאות שורש - אריאל לא קרסה ביום אחד, המדובר הוא בתהליך שנמשך בגלוי ובידיעת הכול (למעט לקוחות הרשת) מספר חודשים טרם קריסתה של הרשת.
והנה, עוד ביום 12.02.2008, נערך בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של כנסת ישראל, דיון מהיר, כאשר על סדר היום עומדת הצעתו לדיון של חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין, הנושאת כותרת "קריסתה של הרשת הרפואית שורש"!
ברור הוא שבתאריך זה, המשיכה רשת שורש לקבל מטופלים חדשים, לקחת מהם תשלומים בכרטיסי אשראי ו/או בשיקים, ולהבטיח להם טיפול למשך השנה - שנתיים הקרובות, והכל ביודעם כי הרשת חיה על זמן שאול.
ומה עשו הבנקים וחברות המימון החוץ בנקאיות בשלב זה? האם הפסיקו את המימון לרשת שורש או שהסכימו להמשיכו? דבר אחד בטוח, בבנקים ובחברות המימון לא יושבים פראיירים ! הבנקים וחברות המימון הפעילו לחץ מסיבי על מנהלי רשת שורש - אריאל ודרשו לקבל מהם את הזכות לגבות את התשלומים העתידיים בכרטיסי אשראי ו/או בשיקים של הלקוחות, תשלומים אשר בכוונתם של גופים אלו לגבות מלקוחות שורש, בין אם קיבלו הלקוחות את הטיפול הרפואי שהובטח להם ובין אם לאו.
ומה אומרים המקורות היהודיים על כך:
"צדק צדק תרדוף" (דברים ט"ז כ') ומדוע מצווים השופטים לדון את העם במשפט צדק, האם אפשרי לדון שלא בצדק ?!? ומדוע מופיעה בפסוק פעמיים המילה צדק, האם ישנם שני סוגי צדק ?
על השאלה הראשונה אני אישית אעדיף שלא לענות, שכן בכוונתי לעסוק במקצוע עריכת הדין עוד שנים רבות. בגין השאלה השנייה, אביע דעתי ביתר ישירות ואומר כי, אכן ישנם שני סוגי צדק: הצדק של העשירים, באמצעותו הם מקדמים את האינטרסים האישיים שלהם, ומנגד הצדק של המעמד בינוני ומטה, שהוא יקר מפז, בשל נדירותו הרבה.
ונשוב לעניין שורש - אריאל:
על אף האמור לעיל, וכפי שדנו במאמרנו הראשון, ישנה אפשרות גם ללקוח הקטן ביותר, להתמודד למול הבנקים וחברות המימון, עת הללו מבקשים לגבות ממנו את מלוא התשלום על טיפול שקיבל חלקית או לא קיבל כלל.
קצרה היריעה מלדון במלוא אפשרויות ההתמודדות העומדות לרשות לקוחות הרשת, אך בקוצו של יוד אזכיר את השאלות החשובות ביותר שהלקוח צריך לשאול את עצמו, עת מחליט הוא לפנות אל עורך דין מומחה ולהתמודד למול נושי הרשת, אשר עתה הפכו לנושיו הוא, להלן:
באם שילם הלקוח לרשת שורש בשיקים מעותדים (שיקים שמועד פירעונם טרם הגיע) או בשיק לפירעון מיידי ?
האם השיקים שניתנו היו שיקים מוגבלים (קרוס + למוטב בלבד) או שהיו הם שיקים לא מוגבלים ? (על חשיבות ההבדל, ניתן לקרוא במאמרנו מיום 31.07.2008 "מתי לשלם בכרטיס אשראי ומתי עדיף לשלם בשיק").
באיזה תאריך חתם הלקוח על חוזה ההתקשרות למול שורש (שאלה שיש לה נפקות לעצם עניין היות הבנקים וחברות האשראי "אוחזים כשורה" על פי פקודת השטרות) ?
האם עורכי הדין של הבנקים וחברות המימון שלחו ללקוח מכתב התראה בלבד או שמא הם כבר פתחו תיק הוצאה לפועל (במידה וכבר נפתח תיק הוצאה לפועל, אנו ממליצים לקרוא את מאמרנו מיום ה- 30.07.2008 "המדריך לחייב בהוצאה לפועל").
האם עורכי הדין של הבנקים וחברות המימון, כבר הטילו עיקולים על נכסי הלקוח ואם כן, מה שווי הנכסים שעוקלו ?
חשוב לזכור שכסף שכבר שולם לשורש, הסבירות לקבלו חזרה, בתום הפירוק של רשת שורש ומימוש מלוא נכסיה, הנה נמוכה מאוד וגם על מנת ליהנות מסבירות נמוכה זו, על הלקוח למהר ולהגיש תביעת חוב במשרדי המפרק.
משכך, באם קיבלתם דרישה לתשלום מאחד מנושי שורש (בנקים, חברות מימון / אשראי, עורכי דין שפונים אליכם בשם רשת שורש וכד') , קודם כל אל תשלמו ולו שקל אחד ולא חשוב מה טוענים בפניכם בדרישת התשלום. המלצתנו היא, כי תפנו תחילה לעו"ד העוסק בתחום והתייעצו עימו, ייתכן כי אינכם חייבים בתשלום זה, אך אם תשלמו ולאחר מכן תדרשו כספכם חזרה - ספק רב אם תזכו לקבלו אי פעם.
אם כן, מה עושים ?
אם אתם מעוניינים לקבל קצת רקע משפטי על המצב בו אתם נמצאים, קראו את מאמרנו הראשון בעניין קריסתה של רשת שורש, הדן בנושא בכלליות. כן, הנכם מוזמנים לשלוח אל משרדנו פניות באמצעות הדוא"ל, ואנו נשתדל לענות עליהם תוך שני ימי עסקים.
אם אתם רוצים להבין את מצבכם המשפטי הספציפי לאשורו ולהחליט על דרך פעילות מיידית (שזה הצעד הנבון ביותר), אל תהססו - פנו למשרדנו לקביעת פגישת ייעוץ ראשונה ללא עלות.
בהצלחה !!
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
דרג עד כמה מדריך משפטי זה עזר לך: