חוק החשמל, אשר נחקק בשנת 1954 (חוק החשמל, תשי"ד - 1954) והתקנות והצווים שהותקנו מכוחו, מסדירים באופן רגולטורי את סוגי ואופי העיסוק של החשמלאים, בהתאם לסוג הרישיון הניתן להם.


כאשר חשמלאי מעוניין לקבל סוג רישיון מסוים לעבודות חשמל, הוא נדרש להופיע למבחן בפני וועדה מקצועית, כאשר מבחן זה צריך להיות מצולם ומוקלט. בתום המבחן תשלח הוועדה אל החשמלאי, את החלטתה באם החשמלאי עבר את המבחן וזכאי לסוג הרישיון שביקש או שהחשמלאי נכשל במבחן ואינו זכאי לקבלת הסוג שביקש.


לרוב, דחיית הבקשה על ידי הוועדה המייעצת והכשלתו של הנבחן, אינה מנומקת די הצורך, לא מתייחסת לשאלות והתשובות הספציפיות שנתן הנבחן ותהיה בנוסח "נתוניך המקצועיים / הכשרתך המקצועית, אינה עונה על הדרישות המפורטות בתקנות החשמל".


תשובה מעין זו מאפשרת ואף "מזמינה" ערעור בפני בית המשפט המחוזי בירושלים, שכן הוועדה המייעצת הינה גוף מנהלי, ומשכך חלה עליה חובת הנמקה ברמה הנדרשת מרשות מינהלית הדוחה בקשה. על אחת כמה וכמה, כאשר המדובר בדחייה על רקע מבחן מקצועי.


מה עושים במקרה של דחיית הבקשה לקבלת הרישיון המבוקש? האם החלטת הוועדה המייעצת הינה סופית?


חוק החשמל ותקנותיו מאפשרים במקרה של דחיית הבקשה על ידי הוועדה המקצועית, להגיש ערר על החלטת הוועדה המקצועית, בפני טריבונל מקצועי בראשות שופט מחוזי. טריבונל זה יושב בבית המשפט המחוזי בירושלים.


כאמור, המבחן של הוועדה המקצועית מצולם ומוקלט, משכך, באם החשמלאי הנבחן סבור כי הוא ענה את התשובות הנכונות במבחן וכי הוכשל על ידי הוועדה המייעצת שלא בצדק, רצוי כי ישקול את האפשרות להגשת ערר / ערעור למחוזי.


בראש ועדת הערר עומד שופט בית המשפט המחוזי, וכן ההרכב כולל שני אנשי מקצוע בכירים מתחום החשמל, לרוב מהנדסי חשמל. מכוח היותה של וועדת הערר בבחינת בית דין מינהלי היושבים בו בעלי מקצוע מומחים, כמשמעותו בחוק בתי דין מינהליים, סמכויותיה רחבות והינה מוסמכת לבחון את פעילותה של הוועדה המקצועית המייעצת, הן באספקטים המינהליים והן באספקטים המקצועיים.


לאחר הגשת הערר, תבדוק וועדת הערר את פעילותה של הוועדה המקצועית המייעצת, בשני מישורים:


האם הוועדה המקצועית המייעצת נימקה את החלטתה בדבר הכשלת הנבחן, באופן הראוי לגוף מינהלי?


העדר נימוקים ראויים המתייחסים למבחן ולנבחן הספציפי, מהווה עילה לביטול החלטת הוועדה המקצועית. מתן נימוק כגון "אינך עומד בדרישות המפורטות בתקנות החשמל" לא מהווה נימוק ראוי, שכן אינו מתייחס למקרה הספציפי והינו כוללני מידי.


האם החלטתה של הוועדה המייעצת הייתה נכונה מבחינה מקצועית?


לשם כך, תצפה ועדת הערר בהקלטה של הנבחן ותבדוק האם השאלות שנשאלו על ידי הוועדה המקצועית היו ראויות וברורות די צורכן, והאם התשובות שסיפק הנבחן הינן מספקות, על מנת להעבירו ולתת לו את סוג הרישיון המבוקש. שאלות מכשילות או שאלות שנשאלו בצורה לא ברורה, יטו את הכף לטובת הנבחן.

 

יוער, כי תיעוד המבחן על ידי הוועדה המייעצת הינו חובה ותיעוד שאינו ראוי או אינו ברור די הצורך, עשוי להוות עילה לקביעה כי הנבחן עמד במבחן, שכן הלכה היא כי "העורר אינו אמור להיפגע מן האופן שבו מתועד המבחן".

 

מן האמור לעיל, עולה כי החלטת הוועדה המקצועית המייעצת לא מהווה סוף פסוק בקידומו המקצועי של החשמלאי, הוועדה הינה גוף מינהלי, ומשכך יש לה חובת זהירות כלפי הנבחן, אשר עתידו ופרנסתו מונחים על הכף, נימוקיה בדבר הכשלת הנבחן חייבים להיות ספציפיים ומתייחסים למקרה הפרטני שבפניה, שאלותיה במבחן חייבות להיות הוגנות ונהירות וחלה עליה החובה לתעד את המבחן בצילום וידאו, כך שבמידה והנבחן יבחר לערר על החלטתה, ניתן יהיה הדבר בידיו.