התנאים לקבלת פטור מתשלום מס הכנסה - סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה קובע את הקריטריונים לפיהם תינתן זכאות לפטור מתשלום מס הכנסה:
• נכות בשיעור 100% שנגרמה בשל פגימה אחת, למשל עיוורון בשתי העיניים.
• דרגת נכות משוקללת העומדת על 90% ומעלה, ובלבד שאחד מסעיפי הליקוי שנקבעו עומד על 40% ומעלה;
• מדובר בנכות קבועה או נכות שנקבעה לתקופה של 185 ימים לפחות;
הפטור מתשלום מס הכנסה חל על הכנסה הנובעת מיגיעה אישית – שכר מעבודה כעצמאי או כשכיר, פנסיה, קצבאות, לרבות קצבאות אובדן כושר עבודה המשולמת על פי פוליסת ביטוח, ועוד; וכן גם בשיעור נמוך יותר על הכנסה שלא מיגיעה אישית, למשל שכירות.
הסבר על הליך קביעת דרגת נכות
פטור מתשלום מס הכנסה יכול להינתן על בסיס דרגת נכות שנקבעה ע"י אחד מהמוסדות המפורטים בפקודת מס הכנסה (ביטוח לאומי, משרד הביטחון, משרד הבריאות) או לחלופין על בסיס בקשה לקביעת דרגת נכות לצורך מתן פטור מתשלום מס הכנסה.
כך או כך, אופן קביעת אחוז הנכות הרפואית מתבצע ע"י חישוב משוקלל ולא חישוב אריתמטי (10+10=20). אחוז הנכות המשוקלל נקבע בהתאם לסעיפי הליקוי שקובעת הוועדה ומתבצע כאשר אחוז הנכות הגבוה ביותר מחושב תחילה מ-100% ולאחריו יחושב אחוז הנכות מתוך ההפרש. לדגמא: אדם חולה סכרת המטופל באינסולין (נכות בשיעור 40%) אשר סובל מפריצת דיסק בחוליות L5-S1 עם הגבלה משמעותית בתנועה (נכות בשיעור 20%), תיקבע דרגת נכות משוקללת באופן הבא: 40% מתוך 100% ו-20% מתוך 60% (100-40), כך שדרגת הנכות המשוקללת תיקבע בשיעור 52%.
המשמעות מהאמור לעיל הינה שלא בקלות ניתן להגיע לפטור מתשלום מס הכנסה ויש צורך לערוך בדיקה דקדקנית והכנה קפדנית של המסמכים הרפואיים על מנת למקסם את קביעת שיעור הנכות שניתן בגין הפגימות השונות.
חשוב לדעת כי פטור מתשלום מס הכנסה יכול להינתן באופן רטרואקטיבי לתקופה של עד 6 שנים, ולכן ישנה חשיבות רבה לקביעת המועד הרלוונטי שבו אובחנה המחלה או הלקות. ככל שיקבע מועד תחולה מוקדם יותר, כך ניתן יהיה להגדיל את החזר התשלומים ששולמו למס הכנסה.
הדרכים לקבלת הפטור
הזכאות לפטור מתשלום מס הכנסה ניתנת לאדם שהכנסתו חייבת במס הכנסה, הסובל ממכלול של בעיות רפואיות, ולא נקבעה לו דרגת נכות מטעם אחד המוסדות המפורטים לעיל.
במקרה זה, הבקשה לקביעת דרגת נכות מוגשת לפקיד השומה שמפנה לוועדה רפואית שמתקיימת בסניפי הביטוח הלאומי. קביעת דרגת הנכות תתבצע ע"י רופאים מומחים בהתאם לליקויים בעטיים הוגשה הבקשה.
לחלופין, במידה ונקבעה לכם דרגת נכות העומדת בתנאים שנקבעו בחוק, הזכאות לפטור תינתן על יסוד ההחלטה שניתנה ע"י אחד המוסדות המנויים בסעיף 9(5)(א) לפקודת המיסים, לרבות הביטוח הלאומי, אגף שיקום הנכים ועוד. דרגת נכות שנקבעה ע"י אחד המוסדות הנ"ל ואינה מזכה בפטור ממס הכנסה יכולה לשמש בהליך קביעת דרגת הנכות לצורך פטור ממס הכנסה כך שתהווה חלק מדרגת הנכות המשוקללת.
הליך קביעת דרגת הנכות בוועדות הרפואיות
כאמור לעיל, קביעת דרגת הנכות מתבצעת ע"י הביטוח הלאומי אשר עורך וועדות רפואיות ומעביר את החלטתו לפקיד השומה. תחילה, מתקיים דיון בוועדה רפואית בדרג ראשון שלעיתים עשוי להיות מורכב ממס' דיונים, תלוי במורכבות המצב הרפואי. במידה והחלטת הוועדה בדרג ראשון אינה מזכה בפטור מתשלום מס הכנסה, ניתן להגיש על כך ערעור לוועדה רפואית בדרג שני (וועדה רפואית לעררים) שדנה בערר כערכאת ערעור מתוקף היותה טריבונל שיפוטי, ובסמכותה לקבוע החלטה שונה מזו שנקבעה בדרג ראשון.
בוועדה הרפואית לרוב יושב רופא מומחה בתחום הנוגע לליקוי בגינו הוא מתבקש לקבוע את דרגת הנכות. למשל, במידה ומדובר באדם שעבר אירוע לבבי, תחום התמחותו של הרופא יהיה קרדיולוגיה. במרבית המקרים מאחר שלצורך קבלת הפטור נדרשת דרגת נכות של לפחות 90%, הוועדה ביוזמתה או ביוזמת המבקש תפנה ליועץ רפואי שיערוך בדיקה רפואית ויגיש את חוות דעתו לוועדה הרפואית המסכמת אשר בסמכותה לאשר או לדחות את קביעתו.
בנסיבות אלו, חשוב לעקוב אחר החלטות המומחים השונים ולהגיע לוועדה הרפואית המסכמת לאחר עיון בפרוטוקולים שהוגשו מטעם היועצים השונים.
חשוב לדעת כי אומנם הפטור ניתן רק במידה ודרגת הנכות שנקבעה עומדת על 90% ומעלה, אולם במידה ונקבעה דרגת נכות בשיעור 89.1% יעוגל השבר כלפי מעלה ויינתן הפטור גם במקרים אלו. בסיום ההליך, החלטת המוסד לביטוח לאומי מועברת לפקיד השומה אשר עורך חישוב עצמאי של כל סעיפי הנכות שנקבעו ומנפיק את אישור הזכאות לפטור מתשלום מס הכנסה. לעיתים, עלול לקרות מצב שבו החישוב שבוצע ע"י פקיד השומה אינו תואם לדרגת הנכות שצוינה בהחלטת המוסד לביטוח לאומי. במקרים אלו, החישוב המבוצע ע"י רשות המיסים נעדר תוקף משפטי מחייב והחלטת המוסד לביטוח לאומי הינה ההחלטה לפיה יקבע הפטור מתשלום מס הכנסה.
מה קורה במקרים בהם הוועדה רפואית קבעה דרגת נכות נמוכה מ-90%?
לאחר מיצוי הליך קביעת דרגת הנכות בוועדות הרפואיות, ומאחר שהפסיקה הגדירה את וועדות אלו כטריבונל שיפוטי, החוק מתיר, תוך 60 ימים מהיום שבו הומצאה ההחלטה, להגיש ערעור לבית הדין לעבודה שדן בו על פי העילות שהותוו בפסיקה לפיהן ניתן להפעיל ביקורת שיפוטית על החלטת הוועדה הרפואית לעררים. למשל במקרים שהחלטת הוועדה הרפואית סותרת חוות דעת רפואית שהוגשה בתיק או למשל במקרים בה לא ניתנה התייחסות למסמך רפואי שהוגש לתיק וקבעה מועד תחולה שלא בהתאם לתיעוד הרפואי ועוד. כמו כן, על הוועדה הרפואית חלה חובה לנמק את החלטתה באופן שגם מי שאינו עוסק במקצוע הרפואה יוכל להבין את החלטתה ואת האופן שבו הגיעה למסקנה אשר קבעה. לעניין זה, נקבע בבר"ע (ארצי) 39263-03-15 אופנר נ' המוסד לביטוח לאומי:
"היכולת גם של מי שאינו מצוי ברפואה, לעמוד על השיקולים שהובילו להחלטה ולהתחקות אחר הלך מחשבתה; האפשרות המעשית להפעיל ביקורת שיפוטית בנוגע להחלטות הוועדה וכן, שיפור איכות ההחלטות של הוועדות הרפואיות והגברת האמון הציבורי בהתנהלותן".
על מה חשוב לשים דגש בהליך בקשה לקביעת דרגת נכות לפטור ממס הכנסה?
לצורך קבלת הפטור וקביעת דרגת הנכות המתאימה, חשוב לשים דגש ולהקפיד ביתר שאת על כל פרט קטן הנמצא בתיעוד הרפואי. לצורך קבלת הפטור נדרשת דרגת נכות גבוהה, אולם אין הכרח כי מדובר על מצב פיזיולוגי ירוד. כך למשל אדם הסובל מסכרת שהופיעו אצלו סיבוכים עשויה להיקבע לו דרגת נכות שתזכה אותו בפטור מתשלום מס הכנסה.
כמו כן, הדיון בוועדה הרפואית עורך מס' דקות, ולכן חשוב להגיע ערוכים ומוכנים להציג את הטענות בפני הוועדה הרפואית באופן קורקטי תוך הפניה לתיעוד הרפואי המשקף בצורה מיטבית את מצבכם הרפואי, בשים לב לתחום מומחיותו של הרופא היושב בוועדה ולמועד שבו התגלתה הפגימה. כך למשל אדם שעבר ניתוח לקיבוע עמוד השדרה המותני אשר סביר להניח גם סובל מהגבלה קשה בתנועה עלולה להיקבע לו דרגת נכות בשיעור 30% לפי ס' 37(7)(ג). אולם, דרגת הנכות המשקפת מהימנה את מצבו הרפואי עשויה להיות בשיעור גדול יותר הנע בין 40%-50% לפי ס' ליקוי 37(3)(ב) או (ג). לכן, ישנה חשיבות גבוהה ביותר לשים לב לכל פרט קטן הן מבחינה רפואית והן מבחינה משפטית.
בנסיבות העניין, על מנת למקסם את ההליך ולמצות את הזכויות המגיעות לכם, מומלץ להיוועץ עם עורך דין.