מניסיוני כשופט תעבורה לשעבר, הפניית האצבע המאשימה רק לבתי המשפט משחררת מ"ספסל הנאשמים" גורמים שיכולים ואמורים לתרום לנושא, כגון: חינוך רלוונטי, אכיפה רציפה, פעילה ומתקדמת, והרתעה משולבת גם של מערכת המשפט, אך גם של התקשורת, ותשתיות כבישים המיועדות למניעת תאונות קשות.


מעט על הענישה


נתחיל מהענישה, הענישה מוחמרת בהדרגה, אם לפני שנים נהגים שהורשעו בגרם מוות ברשלנות היו צפויים לעבודות שירות, הרי כיום עונשי המאסר בפועל מאחורי סורג ובריח הם הכלל ועבודות השירות הם היוצאים מהכלל. וזאת לעבירה שאין עימם כלל כוונה, נכון שאפשר להתווכח על משך התקופה אבל ההחמרה היא עובדה קיימת וכנראה אף תוחמר בעתיד לאור שינויים מתוכננים בחוק.


אולי מעצרים


בעבר תורנויות המעצרים של שופטי תעבורה אופיינו במיעוט עצורים, שהרי בית המשפט העליון קבע כי המעצר בעבירות התעבורה אמור להיות חריג. הרי כיום מידי יום ביומו מגיעים עצורים לדיונים בשלל עבירות גם כאלו שבעבר לא היו חושבים כלל לבקש מעצר בגינם.


אך למרות כל האמור, הקטל בכבישים ממשיך ולכאורה אף גובר - אז מה צריך לנסות? התשובה במניעה ולא רק בטיפול שלאחר המקרה.


ענישה - מי יודע?


מי בכלל שומע על הענישה של בתי המשפט, הרי אם אין מדובר על מעורבות סלב, או תאונת דרכים רבת נפגעים ומתוקשרת, התקשורת זונחת את הנושא במהרה, והציבור לא נחשף לענישה כלל. אשר על כן יש לחשוב על מנגנון הסברה שיעביר את המידע לציבור ויבהיר את המחיר אותו משלמים הנהגים המורשעים בעבירות חמורות - בסוף המסר יחלחל.


אכיפה רבה יותר


גורם נוסף הוא אכיפה משמעותית ורצופה בכבישים, לא יתכן לקרוא דוחות המראים על ירידה הדרגתית ומתמשכת בנוכחות משטרה בכבישים ולהתפלא על כך שהכבישים הופכים לשדות קטל. נהג שרואה ניידת משטרה בסביבתו לא יבצע עבירה. אבל היכן הניידות בכלל, ומתי רואים אותם. זאת ועוד, יש להמשיך ולהגביר את השימוש בטכנולוגיה מתקדמת כמצלמות ולא רק לעבירות מהירות, אלא כמו בניידות בארה"ב, לצילום עבירות נוספות שמסוכנות אף יותר ממהירות כגון סטייה מנתיב ועוד.


נכון שהמשטרה עסוקה במלחמה בטרור החיצוני אך גם לקטל בכבישים יש להקדיש את מלא תשומת הלב ולבטח כאשר מספר ההרוגים בתאונות דרכים כבר עולה על מספר קורבנות הטרור.


תשתיות נאותות


תשתיות מהוות גורם נוסף, לדוגמה, חישבו כמה חיים יכולה לחסוך גדר הפרדה בין מסלולים בכביש מהיר, כך שאם נהג סוטה מנתיבו הוא לא יהרוג משפחה שלרוע מזלה בדיוק נסעה בנתיב הנגדי - ואין צורך בהסבר נוסף.


חינוך מעל הכול


גורם נוסף שלטעמי הוא החשוב ביותר, נושא החינוך, נכון, מלמדים זהירות בדרכים כבר מילדות, אבל חשוב עוד יותר ליתן עליו את הדגש סמוך להוצאת רישיונות הנהיגה, בבית ספר התיכון.


בשבתי כשופט בבית המשפט, קיבלתי קבוצות של תלמידים, שהגיעו לבית המשפט. בין היתר, התלמידים נכחו באולמות המשפט על מנת לחזות במו עיניהם בהליך המשפטי וזכורה לי תגובתם כאשר נתקלו בבכי של נאשמת בעבירה לא פשוטה, נהגת צעירה בגילם, ברגע זה ניתן היה לראות על פניהם את ההבנה שכאן מדובר בחיים שלהם. הבעיה היא שמעט מאוד בתי ספר פועלים בנושא ולטעמי הדבר חשוב ביותר.


לסיכום העניין, החמרת הענישה הינה סיסמא יפה שאינה עולה כסף, אבל על מנת להילחם כראוי בנגע תאונות הדרכים, יש צורך בשילוב של הרתעה נאותה, נוכחות משטרה בכבישים, ציוד אכיפה, תשתיות למניעת תאונות ותוכניות חינוך. נכון שאלו יקרים, אך חיי אדם יקרים יותר.