בס"ד

הקול לא נשאר במשפחה / עיתון "להב", מודיעין

(מדור חדש)

"אינו רוצה את אביו ...אך רוצה את כספו"

אירית דוד, עו"ד וטו"ר

שאלה: מהי חובת המזונות החלה על האב לגבי בן שאינו רוצה לגור עמו, או שאינו רוצה כל קשר עימו?
תשובה: חובת המזונות של האב בעיקרה אינה תלויה במקום הימצאותו של הילד, ואינה באה כ"תמורה" על האפשרות שניתנת לאב לחנך את בנו, ללמדו תורה ומקצוע, שהרי חובה זו קיימת גם כלפי הבת, אע"פ שלגבי בת נפסק, ש"מקום הבת אצל האם לעולם".
וזה שנאמר בא"ע ס' פ"ב ו'- "ואחר שש שנים יש לאב לומר אם אינו אצלי לא אתן לו מזונות", ואף בית הדין האזורי בחיפה (בתיק שלב/5170) פסק אמנם, ש"כשהבן אינו רוצה להיפרד מאמו יש לאב לומר אין עלי חיוב צדקה לפרנסו כל זמן שאינו שומע לקולי להיות אצלי ללמדו תורה". אין בזה עדות על מגמה כללית אלא על סיטואציה מסוימת, ויש להפריד בין שני המקרים: המקרה בו נפסק ע"י הערכאות שהילד יהיה ברשות אביו, והמקרה בו נפסק שטובת הילד להישאר ברשות האם.
הטלת סנקציה כה חמורה, כדוגמת קיצוץ משמעותי בסכום המזונות, היא אמצעי קיצוני ביותר שאין לנקוט בו אלא במקרים של מרדנות בעלת ביטויים קשים, כלומר גם כאשר הילד אינו רוצה לגור עם אביו, ואכן בית הדין או בית המשפט פסק כי טובת הילד היא לשהות עם אימו, חובת האב לזונו אינה פוקעת.
ולעומת זאת, הדין שונה כאשר נפסק ע"י הדיינים או השופטים כי טובת הילד אצל אביו. בערעור שהוגש לבית המשפט, בע"א 244/83 נפסק : "משקבע בית הדין הרבני כי הקטינים אצל המערער (האב) הרי שבסירובם למלא אחר החלטה זו יש לראותם כמרדנים".
ונפסק עוד, בע"א 1880/94, ע"י השופט מ' שמגר, כי "הלכה היא שילדים המורדים באביהם ומסרבים לקיים את הוראת בית הדין או בית המשפט בדבר הסדרי הראיה, אינם יכולים לזכות במזונות מאביהם".
אכן, עיקר ההלכה היא כי בן מורד הנמצא אצל האם, למרות שפסק הדין מורה כי עליו להתגורר עם אביו, פוטר את אביו ממזונותיו. אך למעשה אף הלכה זו אינה פוטרת חד וחלק את האב ממזונות, וקיימים סייגים רבים להסקת מסקנות לגבי ילדים סרבנים בכל הנוגע לשלילת מזונותיהם, ומן הראוי לבחון בכל מקרה את הסיבות להיווצרות היחסים הבלתי תקינים.
ועד אשר מגיעים למסקנה כי אי רצון הילד לחיות במחיצתו של ההורה שנבחר כמשמורן או אי רצון של הילד לפגוש בהורה שאין בידו משמורת, מצדיק הפחתת מזונות הדרושים לקיומו, ראוי לנהוג בזהירות רבה.
לעולם, אפילו הבן או הבת מרדנים, אין להביאם לסף רעב. מאידך גיסא, אין לדרוש מן האב כי ישלים את כל מחסורו של הבן.


אירית דוד-משרד עורכי דין,טוענים רבניים וגישור- iritlaw.gmail.com