הרחבת הפעילות העסקית במשק החקלאי

האם הקמת יקב בשטח המשק החקלאי בסמוך לכרם הענבים נחשבת לפעילות לא חקלאית? האם הפיכת חוות הסוסים לטיפולית, מחייבת מתן היתר לשימוש חורג? החלטה חדשה של רשות מקרקעי ישראל מרחיבה את סוגי השימושים המותרים במשק החקלאי.

הצורך בשמירה על האופי החקלאי וההיסטורי של הנחלה 

בכל החלטות רשות מקרקעי ישראל מאז ומעולם, ניתן משקל לצורך לשמור על האופי החקלאי ההיסטורי של החוכר ומשפחתו בנחלה, ועל השימוש באדמה כמקור פרנסה לפעילותו היצרנית של החוכר.

החשיבה, כי רק עבודת האדמה וגידול בע"ח לצורכי מזון היא זו שתשמור על המרחב הכפרי מפני תופעת הפירבור, קנתה אחיזה בקרב רבים, גם כאשר המציאות בענף החקלאות השתנתה ומקורות הפרנסה התאימו עצמם לענפי תעסוקה מודרניים וחדשניים.

נטישה של הפעילות החקלאית הקלאסית 

ואולם, במהלך השנים חלה נטישה של הפעילות החקלאית המסורתית והקלאסית, וחקלאים רבים חיפשו לעצמם מקורות הכנסה נוספים מעבר לעיבוד הקרקע, כאלו שנשקו לפעילות חקלאית, והיו חלק מגלגוליו של המוצר בדרך ייצורו השבחתו ושיווקו, החל מיקב יין, חוות רכיבה על סוסים, בית בד לשמן, ועד להקמת צימרים לתיירות כפרית.

השינוי והתמורות שחלו במקורות הפרנסה של החקלאיים בעשורים האחרונים, לא פסחו גם על בית המשפט, וכבר בבג"ץ המושבים בו נדונה סוגיית התרת פעילות לא חקלאית במרחב הכפרי, הכיר בית המשפט העליון בצורך בהרחבת מעגלי התעסוקה אל מעבר לאלה החקלאיים ההיסטוריים, וזאת על רקע היחלשות ענף החקלאות וצמצום היכולת להניב ממנו פרנסה.

התנאים לפעילות שאינה חקלאית

לכל אורך הדרך, ראתה רשות מקרקעי ישראל רק בשימוש חקלאי יצרני של עיבוד הקרקע ככזה העונה על הגדרת שימוש חקלאי, והיתה מקובעת בהגדרת השימוש החקלאי המותר, מתוך מחשבה ארכאית שיש לשמר את האופי החקלאי והכפרי של המושבים.

גם כאשר כבר אושרה פעילות שאינה חקלאית (החלטה 1265), היא הותנתה בעמידת המתיישב בהגבלות אשר הקשו עד למאוד את יישום ההחלטה:

- המבנה והפעילות יהיו אך ורק בתוך חלקת המגורים בלבד.
- השטח המבונה לא יעלה על 500 מ"ר.
- זכויות הבניה יישארו תמיד חלק בלתי נפרד מהנחלה.

בפסקי דין שניתנו כנגד בעלי נחלות על שימוש חורג בקרקע חקלאית, קבע בית המשפט שכאשר מתבצעת פעילות על קרקע חקלאית העוסקת בעיבוד התוצרת החקלאית, יחשב הדבר לשימוש חקלאי, רק אם הפעילות הינה המשך טבעי לשלבים המוקדמים של הפקת התוצרת החקלאית.

המצב הגיע לכדי כך שגם פעילויות שהינן בעלי זיקה מובהקת לחקלאות (מיון ביצים, יקבי יין, מפעלי דשנים, חוות תבלינים וכדומה) נחשבו לפעילות שאינה חקלאית ותביעות רבות הוגשו כנגד בעלי נחלות בטענה שביצעו שימוש חורג בשטח הנחלה.

המשמעות הכספית של האבחנה בין ההגדרות 

עבור בעל הנחלה, לאבחנה בין הגדרת פעילות כחקלאית לבין פעילות שאינה חקלאית קיימת משמעות כספית רבה. בעוד שעל פעילות שהינה חקלאית, נדרש המתיישב לשלם דמי חכירה נמוכים לרשות מקרקעי ישראל, הרי שעל מתן היתרים לפעילות שאינה חקלאית, מצריך הדבר קבלת הרשאה מיוחדת הכרוך בתשלום דמי חכירה גבוהים באופן משמעותי אשר לא אחת אינם מצדיקים את ההשקעה.

נראה שאט אט הביקורת שנשמעה בקרב בתי המשפט, תנועות המושבים ובעלי הנחלות, חלחלה אט אט גם למסדרונות רשות מקרקעי ישראל ובהחלטת מועצת הרשות מיום 31.12.13, נפתח צוהר להכרה בכך שגם פעילויות שהינן תומכות או נגזרות מהפעילות החקלאית הבסיסית, תחשבנה כפעילות חקלאית מותרת.

משמעותה של ההחלטה החדשה של רשות מקרקעי ישראל 

בהתאם להחלטה החדשה אשר עקרונותיה פורסמו, בעל הנחלה יוכל למקם את הפעילות לא רק בחלקת המגורים, כי אם בכל חלקה א' של הנחלה, ההגדרה של פעילות חקלאית תורחב ותותר גם פעילות תיירותית חינוכית, יותר עיבוד ראשוני של התוצרת החקלאית, יתאפשר גידול בע"ח לצרכים טיפוליים וחינוכיים וכן תתאפשר מכירה של תוצרת חקלאית מתוך שטח הנחלה.

אנו מאמינים שהחלטה זו המכירה בקיומו של המשק החקלאי המודרני, תביא לשינוי חשיבתי יסודי, והכרה בעובדה שהמרחב הכפרי במאה ה- 21, מחייב הכרה בשימושים הנלווים לשימוש החקלאיים, כדרך פרנסה לגיטימית המותאמת לתמורות שחלו בשוק העבודה והתעסוקה ושאינו פוגע באתוס החקלאי באדמות מקרקעי ישראל.

עו"ד גלעד שרגא הינו עו"ד ונוטריון, מומחה בדיני אגודות שיתופיות, מושבים, נחלות ומשקים חקלאיים.