הקצאת נחלות במושב עובדים, הנה נושא עקרוני ומרכזי מאין כמוהו בחיי המושב, הן מבחינת משמעותו הכלכלית והן מבחינת השפעתו על צביון התנהלות המושב.
הקצאת נחלות פנויות במושבים, נעשות בדרך כלל לחברי האגודה, אולם האגודה אינה סוברנית לקבל לשורותיה חברים חדשים ללא שניתנה לכך הסכמת הצדדים האחרים להסכם המשבצת, מינהל מקרקעי ישראל והוסכנות היהודית לא"י.
הסכמת מינהל מקרקעי ישראל והסוכנות אומנם הכרחית, אך היא אינה מספיקה שכן יש לקבל גם את הסכמת האגודה על קבלת המועמד לחברות. אומנם קיימת אפשרות בה יכולים המינהל והסוכנות להקצות נחלה למי שאינו חבר אגודה, אולם אפשרות זו מוגבלת למקרים חריגים דוגמת סעיף 26 להסכם המשולש הקובע, כי:
"על אף האמור בחוזה זה יהיו המשכיר והמיישבת רשאים לפעול גם ללא קבלת הסכמת האגודה, במקרים שנדרשת קבלת הסכמה כזו על פי חוזה זה ואשר הם מקרים חריגים וזאת על פי שיקולם הבלעדי"
מה קורה כאשר קיימת התנגשות בין רצון האגודה להקצאת נחלות לחברי האגודה ובני משפחותיהם, אל מול הליכי קליטה שנערכו לנקלטים חיצוניים ע"י הסוכנות היהודית לא"י ומינהל מקרקעי ישראל באשר לאותן נחלות ממש?
אגודות רבות אשר הקצו נחלות פנויות, העדיפו לבצע את הקצאת הנחלות הפנויות למי מבני המושב ונמנעו מלהביא את ההזדמנות בפני נקלטים חיצוניים, מתוך כוונה ברורה לתת עדיפות לרכישת הנחלות ע"י צאצאיהם של חברי האגודה. העובדה שלאגודה מעמד בקביעת מומלצי הקליטה בפני המינהל והסוכנות נתנה למעשה בידי האגודה כלים משמעותיים לבטא את רצונה ולהחליט בסופו של יום, מי יקבל את הזכות להקצאת הנחלה הפנויה.
לאחרונה הובאה לפתחו של בית המשפט שאלת ההתנגשות בין הקצאת נחלות שבוצעה ע"י האגודה אל מול הקצאת נחלות שבוצעה ע"י הסוכנות ומינהל מקרקעי ישראל, וזאת במסגרת תא (ים) 8126/06.
במקרה זה, פעלו בשני מישורים להקצאת נחלות פנויות, האחד מטעם האגודה והשני ע"י בעלי הקרקע קרי המינהל והסוכנות, נסיונותיה של האגודה להכריע מי יהיו בעלי הזכויות באמצעות הדרישה לקבלת המלצת האגודה, לא צלחה, ובית המשפט קבע, כי לא ניתן לתת לאגודה כוח לכפות בכל מצב ובכל תנאי את דעתה על הרשויות הציבוריות המוסמכות בנוגע לזהות מי שתימסר לו קרקע המדינה, ובמיוחד נחלה חקלאית ששטחה גדול ושוויה הכלכלי עשוי להיות משמעותי, הדבר אינו עולה בקנה אחד עם חובת הנאמנות של המינהל כלפי הציבור ועם חובתו להבטיח תחרות חופשית ושויון הזדמנויות לכלל הציבור בהתמודדות על קרקעות המדינה, ולכן מעמד האגודה צריך להיות של ממליצה ולא של מחליטה!
בית המשפט קובע עוד, כי לאור התנהלות האגודה, והדרכים בהם נקטה האגודה לקדם את הקצאת הנחלות למקורביה על פני נקלטים חיצוניים, מתבקשת המסקנה, כי מהלכי האגודה בנוגע להקצאת הנחלות הפנויות, הונעו משיקולים זרים ובחוסר תום לב (חברי הוועד נטלו חלק בישיבות הוועד בה הוחלט להקצות לבניהם נחלות).
ניגוד העניינים היה חריף במיוחד שעה שמדובר בקרבת משפחה הדוקה ופעילה של מקבל ההחלטה אל מי שנהנה ממנה, לכן אסור היה על חברי ועד האגודה, וחברי ועדת הקליטה הנוגעים בדבר לקבל את ההחלטות על הקצאת הנחלות לילדיהם.
פעולת ועד האגודה נעשתה מתוך ניגוד עניינים לקידום הקצאת נחלות במושב לבני משפחה של חברי הוועד ולמי שחברי הוועד חפצים ביקרו, תוך הפרה של הוראות הדין והתקנון באשר להליך קבלת חברים לאגודה והקצאת הנחלות בה, במטרה ברורה למנוע ממעוניינים אחרים להתקבל לאגודה, ולהתמודד על נחלות אלו.
בית המשפט מגיע למסקנה, כי פעולותיו של ועד האגודה היו נגועות בשיקולים זרים ומניעים אישיים שכן ההחלטות באשר לקבלת המועמדים התקבלו ע"י הוועד ולא ע"י האסיפה הכללית שהנה הרשות העליונה באגודה ובפניה צריכים להיות מובאים הנושאים העקרוניים הקשורים באגודה ובפעולתה.
בית המשפט מרחיב את תחולת האיסור להימצא בניגוד עניינים גם לדיני התאגידים באופן בו האיסור להימצא בניגוד עניינים אינו תקף רק בתחום המשפט הציבורי.
אומנם בית המשפט נמנע מלהצהיר על היותם של התובעים חברים באגודה או על כך שחברותם של מומלצי האגודה בטלה שכן דבר זה נתון לסמכות רשם האגודות, אך ישנה אמירה ברורה ונחרצת, כי פעולותיו של ועד האגודה נעשו במטרה מובהקת למנוע ממעוניינים חיצוניים להתקבל לאגודה ולהתמודד על הנחלות הפנויות, ולכן יש לבטל את החלטת מינהל מקרקעי ישראל והסוכנות על הקצאת הנחלות הפנויות למומלצי האגודה והכדור עובר למגרשם של הסוכנות היהודית לא"י ולמינהל מקרקעי ישראל אשר אמורים לשקול בשנית את עמדתם ביחס לשימוש והפעלת סעיף 26 לחוזה המשולש שמשמעו, התעלמות המוסדות מהמלצת האגודה וקבלת החלטה עצמאית באשר להקצאת הנחלות הפנויות.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
