בעבר, נדרשו ההורים בעלי הזכויות במשק החקלאי, להכריע בשאלה מי יהיה הבן הממשיך? בעודם צעירים כאשר אחד מילדיהם עמד בפני קבלת החלטה האם להישאר במשק עם ההורים, להתגורר בו ולעסוק בחקלאות כעיסוק עיקרי או לצאת לדרך חדשה ולהתנתק מהמושב.

 

החלטות אלו היו מקבעות באופן מוחלט את עתידו של המשק ודרך הורשתו לאחד מהילדים (בשל המניעה מלהעביר את הזכויות במשק ליותר מילד אחד), וכך גם היה נקבע עתידם הכלכלי של יתר הילדים.

 

אולם, במציאות המשתנה של היום, עליית ערך הנדל"ן וירידת העיסוק בחקלאות כמשלח יד, מבקשים רבים מההורים למצוא את האיזון בחלוקת נכסיהם בין צאצאיהם, ונמנעים מלכבול עצמם בהתחייבויות ארוכות טווח.

 

במרבית מהמינויים ולמרות שהדברים כתובים במסמכי המינוי, ההורים אינם מייחסים חשיבות לעובדה שהליך מינוי של בן ממשיך, הינו "התחייבות בלתי חוזרת".

 

האם מדובר בהתחייבות ממנה לא ניתן לחזור?

 

התחייבותם של ההורים כלפי הבן הממשיך, היא על הסכמתם להעביר אליו את הזכויות בנחלה לאחר אחרית ימיהם. הסכמה זו נכנסת לתוקפה לאחר פטירת אחרון ההורים ובמושבים בהם הסוכנות היהודית לארץ ישראל הינה צד, המשמעות הינה העברת זכות הקניין בנחלה לבן הממשיך.

 

לאחר שמתבצע המינוי והבן הופך להיות חבר אגודה, ההליך כמעט ואינו ניתן לביטול, נדרשת הסכמת שני ההורים או נסיבות קיצוניות לצורך ביטול המינוי.

 

בתי המשפט אשר ראו בעבר בבן הממשיך כמי שבא בנעלי ההורים ומקבל באופן אוטומטי את זכויותיהם בנחלה, מבקשים כיום לראות במינויו של בן ממשיך כסוג של הצהרת כוונות מצד ההורים לגבי למי מילדיהם תהיה זכות ראשונים לרכוש מאחיו את הזכויות בנחלה. כאשר השיקול החקלאי אינו עומד עוד כשיקול מרכזי. מציאות חדשה זו, מערערת מוסכמות והתחייבויות שנתנו בעבר לבן הממשיך ויוצרות חוסר וודאות באשר ליכולתו של הבן הממשיך להסתמך על מינויו.

 

הקושי הטמון בהסתמכות על המינוי

 

המציאות החוקית הקיימת כיום בישראל, המחייבת להעניק את הזכויות בנחלה רק לאחד הילדים, מאלצת את ההורים להכריע מי יהיה ממשיך דרכם, תוך מציאת מקורות ממוניים חלופיים לפיצוי יתר ילדיהם.

 

החלטות רשות מקרקעי ישראל האחרונות אשר מאפשרות הפרדת מגרש מתוך שטח הנחלה, במסגרת החלטה 1355, אומנם מאפשרות ליצור מקור נוסף לבעלי הנחלה, אותו ניתן לממש ולהפריד מתוך הנחלה ובכך לדאוג לפיצוי יתר ילדיהם, אך הדבר הינו חלקי ואינו מספק פתרון כולל עבור כלל היורשים.

 

לאחרונה, אנו עדים לתופעה בה ילדיהם של בעלי הזכויות במשק החקלאי, דוחקים בהוריהם לחזור בהם מאותן התחייבויות שנתנו לבן הממשיך, בין בהסכמה ובין באמצעות נקיטת הליכים משפטיים. תופעה זו ממשיכה לנגוס במעמדו של הבן הממשיך ולהביא למתן פסקי דין יצירתיים של המערכת המשפטית אשר באמצעותם ניתן יהיה לבטל גם התחייבויות בלתי חוזרות אשר נתנו לפני שנים רבות.
 


עודכן ב: 19/07/2015