תקלות במכשירים אלקטרוניים

תקלות במכשירים אלקטרוניים

 

 

תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), התשס"ו -2006

 

 

בפסק הדין ת"ק 35431-04-12 נדון מקרה שבו ארבעה וחצי חודשים לאחר רכישת מכשיר טלפון סלולרי ומשנגלתה תקלה במכשיר, טענה הנתבעת כי הנזק נגרם בשל קורוזיה ולפיכך היא חוסה תחת סעיף הפוטר אותה ממתן אחריות למכשיר.

 

בפסק הדין הנ"ל נקבע כי תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), התשס"ו - 2006 מחייבות את היצרן או היבואן לתת אחריות למוצר. בנוסף, בפרק ד1 לחוק נקבע כי חובתו הכללית של העוסק לתת לצרכן שירות לאחר המכירה ובכלל זה קובע כי תינתן תקופת אחריות בגין הממכר. בהתאם לחובה כללית זו, הותקנו תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), תשס"ו-2006 הקובעות תקופת אחריות חובה למשך שנה לכל הפחות שבה יתוקן כל פגם במכשיר. תקנה 2(ג) קובעת חריג לפיו "הוכיח היצרן כי מקור הקלקול בנזק מכוון שגרם הצרכן, יהא פטור מחיוביו לפי תקנה זו". מכאן שנטל ההוכחה על קיום החריג רובץ על העוסק.

 

 

כלומר, במקרים בהם חל קלקול במוצר, הנטל להוכיח שהקלקול נגרם כתוצאה מנזק שגרם הלקוח אינו מכוסה באחריות מוטל על נותן האחריות. בנוסף, על נותן האחריות להניח תשתית ראייתית הולמת בנושא זה.

 

 

בפסק הדין נקבע כי:

 

 

"מן הראוי להסתייג מהפרקטיקה הנהוגה בידי הנתבעת לפיה הפוסק האחרון בתלונה של לקוח הוא טכנאי אלמוני שעל הכרעתו אין ערעור. הצגתו של אותו טכנאי כגורם מקצועי אובייקטיבי ונייטראלי רחוקה מלשכנע. מדובר בטכנאי "מטעם" היצרן, שנדרש להחליט אם המוצר שסיפק היצרן פגום (וטעון החלפה). האם מפתיע לגלות, שאות טכנאי קבע ממצא המתיישב היטב עם האינטרס של היצרן ועם האינטרס של הנתבעת (שקשורה עם היצרן בקשרי עסקים)?"

 

 

ובהמשך:

 

 

"מן הראוי הוא להסתייג גם מהניסיון להתנות את השירות בארץ בתשלום נפרד עבור "שירות מורחב". בנסיבות העניין, נראה כי משמעותו האמתית של הסדר זה היא התחמקות מהוראות החוק (שהן קוגנטיות) ושלילת כל אחריות בישראל מהלקוח. ה"פתרון" שהוצע על ידי הנתבעת נראה פשוט כניסיון להתעשר מצרותיו של הלקוח. הצעת הנתבעת לפיה התובע יוכל לרכוש אחריות מורחבת ולשלם עוד כסף כדי לקבל טלפון שנתוניו נחותים מזה שהוא קנה, אינה אלא לעג לרש, ניסיון ל"שכנע" לקוח שבוי שאינו מרוצה משירות אחד לרכוש ביותר כסף שירות אחר."

 

 

כבוד השופט ירון בשן פסק כי:

 

 

"בשל התהליך הממושך של התעסקות במכשיר מקולקל ובניסיון להביא להחלפתו נגרם לתובע ביטול זמן וגם נמנע ממנו שימוש סביר במכשיר שרכש במשך זמן רב. בגין כל אלה אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע 5,000 ₪".

 

 

בת"ק 37149-06-14 טענה הנתבעת כי בהתאם לכתב האחריות, אין תוקף לאחריות שניתנה למוצר, באם הפגם נוצר עקב זדון, רשלנות, או שימוש במוצר בניגוד להוראות השימוש. והוסיפה כי התובע או מי מטעמו חשף את המכשיר לרטיבות, שגרמה במקרה זה לקורוזיה, ועל כן מדובר בשימוש רשלני במכשיר, בניגוד להוראות היצרן ובאופן המחריג את תחולת האחריות שניתנה למכשיר.

 

 

בפסק הדין נקבע כי:

 

 

"זכויות הצרכן על פי חוק הגנת הצרכן והתקנות שהותקנו על פיו הן קוגנטיות, היינו, הצרכן אינו יכול לוותר עליהן (ואם ויתר - אין תוקף לוויתור זה). לפיכך, אם אין הנתבעת יכולה להוכיח את סיבת הקלקול במכשיר הטלפון של התובע, וכי מקורו בנזק מכוון אזי היתה על הנתבעת החובה לתקן או להחליף את המכשיר, בעצמה או באמצעות היצרן, ללא עלות מצד התובע."

 

אי התאמה לפי חוק המכר, התש"ח -1968

בת"ק 37149-06-14 נדון מקרה בו טען התובע כנגד הנתבעת טענה של אי התאמה לפי חוק המכר, התשכ"ח-1968, שכן אין בו האיכות או התכונות הדרושות לשימושו הרגיל - כאמור בסעיף 11(3) לחוק זה - שכן בימים אלה, פונקציה של מצלמה קדמית במכשיר טלפון הוא אחת הפונקציות הבסיסיות הנדרשות מטלפון חכם, ובהעדרה, אין המכשיר ממלא אחר ייעודו ואינו יכול לשמש לשימוש רגיל. בפסק הדין נקבע כי:

 

 

"אם מכרה הנתבעת לתובע מכשיר שאינו מתאים לשימושו ולמטלות ודרישות מקובלות ממכשיר "חכם", רשאי היה התובע שלא להסכים לשלם עבור התיקון, ואף לא להסכים לתיקון כלל, אלא לבטל את העסקה ולדרוש השבת העלות ששולמה תמורת המכשיר. ולאור מכלול הדברים המפורטים לעיל, תשיב הנתבעת לתובע את מלוא עלות המכשיר, כשסכום זה כולל את האביזרים הנלווים שרכש התובע ביחד עם מכשיר הטלפון"

 

טענה כי אין אפשרות לבטל את העסקה כיוון שהאריזה נפתחה ונעשה שימוש במכשיר

מדובר באחד מפסקי הדין המרתקים בנושא זה, שימו לב:

בת"ק 4738-11-14 נדון מקרה בו ביקשה התובעת לבטל את העסקה ולקבל את כספה חזרה, או לחלופין לקבל מכשיר חדש במקום המכשיר התקול שסופק לה. מנהל החנות טען כי אין אפשרות לבטל את העסקה כיוון שהאריזה נפתחה ונעשה שימוש במכשיר (יוזכר כי היה זה המנהל שפתח את האריזה במעמד הרכישה), והציע לה למסרו לבדיקה במעבדת הנתבעת, המספקת אחריות למוצר. עוד נמסר לתובעת כי התיקון יארך כשבוע ימים, ולא כשבועיים כפי שנכתב בכתב האחריות שקיבלה. בדיון הראשון הציע בית המשפט לצדדים להידבר בניסיון להגיע לפתרון פרגמטי שיחסוך בעלויות, אך הדבר לא הסתייע. לפיכך, הציע בית המשפט כדלקמן:

 

 

"ימונה מומחה אובייקטיבי למכשירים סלולריים אשר יקבל לידיו את המכשיר, את המטען ואת הכבל (גם את המטען שנמצא בבית וגם את המטען שנמצא ברכב). המומחה ייפגש עם הצדדים, ישמע מהם כל טענה שיבקשו למסור לו, לרבות מסמכים, ויקבע האם הקלקול במכשיר מקורו בטיפול רשלני של התובעת, או בפגם במוצר. המומחה ינסה לגבש איזו מסקנה יותר הגיונית מבין שתי האפשרויות על סמך החומר הקיים, וזאת גם אם חסר לו חומר. חוות דעתו של המומחה תהיה סופית ומכרעת ולאחריה יינתן פסק דין על סמך החומר הקיים ובלא צורך לקיים ישיבה נוספת, ואולם בית המשפט יהא רשאי לקיים ישיבה נוספת אם ימצא מקום לעשות כן. בשלב זה יישאו הצדדים בשכר טרחת המומחה בחלקים שווים ובפסק הדין הסופי ייקבע מי יישא בשכר הטרחה.

 

 

נקבע כי:

 

 

סעיף 11 לחוק המכר, התשכ"ח-1968 קובע כי מוכר לא קיים את חיוביו אם מסר "נכס שונה או נכס מסוג או תיאור שונה מן המוסכם" (סעיף 11(2) לחוק); או "נכס שאין בו האיכות או התכונות הדרושות לשימושו הרגיל או המסחרי או למטרה מיוחדת המשתמעת מההסכם" (סעיף 11(3) לחוק); או "נכס שאינו מתאים מבחינה אחרת למה שהוסכם בין הצדדים"

 

 

עוד נקבע כי:

 

 

"(סעיף 11(5) לחוק). סעיף 14(א) לחוק קובע כי על הקונה להודיע למוכר על אי-התאמה בממכר מיד לאחר מועד הבדיקה או מיד לאחר שגילה אותה, לפי המוקדם; וסעיף 14(ב) לחוק קובע: "לא הודיע הקונה על אי ההתאמה כאמור בסעיף קטן (א), אין הוא זכאי להסתמך עליה". המושג "מיד" המתייחס למועד בדיקת הממכר קובע אמת מידה יחסית הנגזרת ממכלול הנסיבות ובהן טיב הממכר, טיב הפגמים האפשריים וסוג האמצעים לבחינתם"

 

 

ובהמשך:

 

 

"על רקע זה יש לפסוק סעד. בראש ובראשונה זכאית התובעת לביטול העסקה ולהשבת מלוא התמורה ששילמה בגינה. מעבר לכך זכאית התובעת לפיצוי בגין הנזק שנגרם לה. אשר לנזק ממון ראיתי לפסוק לתובעת סכום גלובלי בגין הרכיבים הבאים: הפרשי הצמדה וריבית ממועד העסקה ועד מועד הגשת התביעה, נסיעות לירושלים, זמן בטלה, עלות תיקון המכשיר הקודם ועלות מגן המסך"

 

 

"נמצא כי הנתבעת הפרה כמה וכמה חובות: היא הפרה את החובה לאפשר לתובעת לבטל את העסקה לאחר שהפרה את חובתה לתקן את המכשיר ללא עלות במועד הקבוע בחוק; היא לא טרחה להציע לתובעת לתקן את המכשיר בתשלום; היא הותירה את המכשיר בחזקתה בלא להודיע לתובעת את קורותיו, ובד בבד הותירה בידיה את מלוא התשלום שקיבלה. התובעת נותרה אפוא ללא המכשיר החדש שרכשה, בלא שהספיקה ליהנות ממנו, ולאחר ששילמה בעדו את מיטב כספה."

 

 

"אשר לנזק לא ממוני – אין צריך לומר כי מכשיר טלפון חכם תופס מקום מרכזי בשגרת חיינו. שלילת היכולת להשתמש בו פוגעת פגיעה של ממש בהתנהלותו היומיומית של הפרט מול בני משפחתו וידידיו (השוו: ע"פ 8627/14 דבראש נ' מדינת ישראל), ומסבה לו חוסר נחת בשיעור בלתי מבוטל המקים זכאות לפיצוי ממשי. התובעת תבעה בראש נזק זה סך של 1,500 ש"ח, וראיתי לפסוק אותו במלואו"

 

 

ואם כל זה לא מספיק לכם אז ראו גם: ע"א 465/80, ת"ק 59381-03-14‏‏, ת"ק 24581-09-14‏.

 

 

נתקלתם בבעיה בנושא זה? אתם מעוניינים לבטל עסקה ולא יודעים כיצד? חשוב מאוד לפנות לעורך דין מומחה לנושא זה. משרדנו עוסק רבות בתחום, נשמח לעמוד לשירותכם.

 

 

כל המידע המופיע במאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי או לטיפול משפטי, והוא אינו מוגדר כייעוץ משפטי מכל סוג. המידע המופיע באתר "יצחק מימון משרדי עורכי דין" כפוף לשינויים ולתיקונים אותם יש לבדוק ואין להסתמך עליהם ללא ייעוץ מעורך דין בהתאם למקרה ולגופו של עניין.