ביטול עסקה

כיצד ניתן לבטל עסקה?

 

 

על חוק הגנת הצרכן, התשמ"א -1981 (להלן: חוק הגנת הצרכן) ניתן ללמוד מפסק הדין שניתן בבית המשפט העליון בע"א 1977/97 ברזני נ' בזק, שם נפסק כי:

 

 

"החוק בא להשליט אורחות התנהגות על המגזר העסקי ולקבוע כללי משחק הוגנים ביחסים שבין הצרכן לעוסק. החוק בא להבטיח כי העוסק לא ינצל את מעמדו הכלכלי העדיף על מנת להתעשר שלא כדין על חשבונו של הצרכן. על מנת להגן על הצרכן נקבעו בחוק "...שורה של חובות ואיסורים על העוסקים- היצרנים, היבואנים, הסוחרים ונותני השירותים- שמטרתם הכוללת היא למנוע הטעיית הצרכן, להביא לידיעתו מידע מלא ככל האפשר על טיב העסקה שהוא עומד לעשות, ולתת לו כלים לממש את זכויותיו."

 

 

חשוב לזכור כי הוראות חוק הגנת הצרכן הן הוראות קוגנטיות, בסעיף 36 לחוק נקבע כי הוראות חוק זה יחולו על אף כל ויתור או הסכם נוגד". לפיכך, גם ההוראות שנקבעו בתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה) התשע"א-2010 הן קוגנטיות.

בפסק הדין 27387-12-12 מירוז נ' פנוב עמדו על הוראה חשובה נוספת בחוק הגנת הצרכן (סעיף 5(ב) לחוק) הקובעת כי " עוסק, העומד לחתום חוזה עם צרכן, חייב לתת לו הזדמנות סיברה לעיין בחוזה לפני חתימתו, וכן למסור לו עותק ממנו לאחר החתימה.

 

פיצויים לדוגמא:
לבית המשפט סמכות לפסוק פיצויים לדוגמא לחובתו של עוסק. פיצויים אלו אינם תלויים בנזק, גובה הפיצוי לדוגמא יכול להיות עד 10,000 ש"ח.

בפסק הדין רע"א 6480/13 דיאס נ' בזק נקבע כי מדובר בסמכות בשיקול דעת של בית המשפט. עם זאת, לא בכל מקרה יפסקו פיצויים לדוגמה, מדובר ברשימה סגורה, אך אם נתקלתם במקרים בהם:

 

 

-העוסק נמנע מלפעול בהתאם למדיניות החזרת טובין.

-העוסק לא הציג מודעה המפרטת את מדיניותו לגבי החזרת טובין שלא עקב פגם.

-העוסק ממשיך לחייב צרכן בתשלומים במסגרת עסקה מתמשכת על אף הודעת ביטול שנמסרה לו.

-העוסק לא השיב לצרכן מה שקיבל מכוח הסכם רוכלות, על אף בקשת הצרכן.

-צרכן ביקש מהעוסק שיחייבו במחיר שהוצג על הטובין, אף אם מחירם בקופה גבוה יותר, והעוסק לא פעל בהתאם לכך.

-עוסק נמנע מלתת לצרכן תעודת אחריות על אף בקשת הצרכן.

-יצרן או עוסק נמנע מלתקן קלקול שהתגלה בטובין או מלספק חלקי חילוף וכיוצא בזאת.

 

התנאי לקבלת פיצויים לדוגמא הוא עמידה בדרישת הכתב:

סעיף 31א(ב) לחוק הגנת הצרכן קובע כי במידה וצרכן שמבקש לחייב עוסק לשלם לו פיצויים לדוגמא עליו להוכיח כי הוא פנה אל העוסק בכתב בדרישה לבטל עסק או בדרישה לפיה העוסק יפעל בהתאם להתחיבויותיו עפ"י החוק. פניה בעל פה אינה מספיקה.

 

 

ישנם מספר פסקי דין שדנו בנושא עמידה בדרישת הכתב באשר לפיציים לדוגמה כנגד עוסק כגון: ת"ק 54963-01-16 לוי נ' 012 סמייל טלקום, ת"ק 12286-08-16 שוורץ נ' שופרסל, כך גם בת"ק 36801-08-15 שם אף נקבע כי פנייה באמצעות הפייסבוק עונה על דרישת הכתב.

 

חשוב לזכור כי הספיקה דנה רבות בנושא דרישת הכתב, בפסק דין ת"ק 8569-09-09 נפסק כי אם קיימות ראיות חותכות וחד משמעיות לכך שהייתה פנייה בעל פה לביטול ההתקשרות, אין בכך שלא נמסרה הודעת ביטול בכתב על מנת לשלול את האפשרות לפסוק פיצוי לדוגמה. דבר נוסף שחשוב לזכור הוא שבסמכות בית המשפט לפסוק פיצוי בגין טרחה ועוגמת נפש ואף גם פיצוי בגין הוצאות משפט. פסקי דין חשובים בנושאים אלו ניתן למצוא בת"ק 54963-01-16, בת"ק 12286-08-16, כך גם 45472-09-16 שאף בקשת רשות הערעור על פסק דין זה נדחתה בעליון.

 

ביטול עסקאות

בסעיף 14ו(א) לחוק הגנת הצרכן באשר להחזר כספי או זיכוי בשל החזרת טובין נקבע כי : עסקה לרכישת טובין, סוגי טובין, שירותים או סוגי שירותים, שקבע השר, רשאי צרכן לבטל את הסכם הרכישה בתוך תקופה שקבע השר, ובלבד שאם העסקה היא לרכישת טובין והצרכן קיבל את הטובין שרכש -

• הוא יחזיר אותם לעוסק
• הטובין לא נפגמו ולא נעשה בהם שימוש

תקנות הגנות הצרכן (ביטול עסקה, התשע"א – 2010 מסדירות את המקרים בהם ניתן לבטל עסקאות.

חשוב לזכור, ביטול הסכם לרכישת טובין יהיה בתנאי שהצרכן יחזיר אותם לעוסק והטובין לא נפגמו ולא נעשה בהם שימוש. בתקנה 1 לתקנות נקבע כי מחירו של טובין עולה על 50 ש"ח. בתקנה 2 לתקנות נקבע שפתיחה של האריזה המקורית כשלעצמה לא תיחשב שימוש או פגיעה בטובין, אלא אם יוכח אחרת. עם זאת, חיבור הטובין לחשמל, גז או מים ייחשב שימוש בטובין. בתקנה 4 לתקנות נקבע מועד השבת התמורה ואופן השבת התמורה. בתקנה 5 לתקנות נקבע כי דמי הביטול הינם 5% ממחיר הטובין או מערך השירות או 100 ש"ח לפי הנמוך מבניהם. עם זאת, בתקנה 6 לתקנות נקבע הגבלות לפיהן לא יחולו התקנות יהיו במצב בו הריהוט הורכב בבית הצרכן, במצבים בהם מדובר בטובין שיוצרו במיוחד עבור הצרכן על פי מידות או דרישות מיוחדות.

 

 

פסק דין מרתק בנושא של ביטול עסקה ודרישה להשבת התשלום בגין שכר לימוד עבור קורס ללימודים ניתן למצוא ת"ק 50148-03-12, שם נפסק כי "בתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), נקבע כי ביטול הסכם להשתתפות בקורס יעשה "בתוך 14 ימים מיום עשיית ההסכם ובלבד שהביטול ייעשה 14 ימים שאינם ימי מנוחה לפחות, קודם למועד תחילת השירות". מכאן, שלצורך חישוב תקופת ההודעה המוקדמת של 14 ימים לצורך ביטול השתתפות בקורס, אין לכלול ימים שהינם ימי מנוחה.

 

 

לפיכך, נקבע כי ההוראות הקבועות בתקנות ובחוק קוגנטיות. בסעיף 36 לחוק הגנת הצרכן נקבע במפורש כי "הוראות חוק זה יחולו על אף כל ויתור או הסכם נוגד".

 

 

סעיף 13ג לחוק הגנת הצרכן מחייב עוסק לגלות לצרכן את זכויותיו בנוגע לביטול עסקה מתמשכת. בנוסף, בפסק דין 14796-01-14 נקבע כי הוראות הסעיף אינן מקנות לצרכן זכות ביטול של עסקה מתמשכת בכל עת, אלא מאפשרת לעוסק לקבוע זכות כזו בחוזה, זכות קבועה מראש ובגילוי מלא על גובה העלות של הביטול המוקדם.

 

 

בפסק דין ת"ק 35654-05-16 דן במקרה בו דרש הצרכן לבטל עסקה לרכישת שירות שמסופק בתוך פרק זמן קצר מ14 ימים. בפסק הדין נקבע כי עצם העובדה שהעוסק אפשר לצרכן להירשם לשיעור ראשון בתוך פרק זמן קצר, אגב איבוד זכות החרטה, מהווה הטעייה. משום שהדבר מוביל לכך שהצרכן לא יוכל לבטל את ההסכם ולקבל את כספו בחזרה. דוג' נוספת ניתן למצוא גם ב35654-05-16.

 

 

בפסק הדין ת"ק 66872-03-16 נקבע כי צרכן אינו יכול לבטל עסקה לרכישת טובין עקב חרטה במקרים בהם מדובר בטובין שיוצרו במיוחד עבור הצרכן עפ"י מידות או דרישה מיוחדת לפי תקנה 6(א)(2) לתקנות. חשוב לזכור כי בית המשפט בוחן את הביטוי "דרישות מיוחדות" בבחינה מהותית ולא עפ"י הרשום בהזמנה, כלומר מעבר לכך שמדובר בעצם ביצוע הזמנה במיוחד עבור לקוח.

 

 

לפיכך, חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין המומחה לתחום לפני כל פעולה לביטול העסקה מול בית העסק. משרדנו עוסק רבות בתחום, נשמח לעמוד לשירותכם.

 

 

כל המידע המופיע במאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי או לטיפול משפטי, והוא אינו מוגדר כייעוץ משפטי מכל סוג. המידע המופיע באתר "יצחק מימון משרדי עורכי דין" כפוף לשינויים ולתיקונים אותם יש לבדוק ואין להסתמך עליהם ללא ייעוץ מעורך דין בהתאם למקרה ולגופו של עניין.