בעל עסק? יוצר? מי הם הגופים האמונים על זכויות היוצרים בישראל? האם צריך לשלם עבור רישיון להשמעת מוזיקה באופן פומבי? מדוע בכלל צריך לשלם עבור השמעת מוזיקה? לכמה גופים צריך לשלם עבור זכויות יוצרים?
בישראל פועלים חמישה תאגידים לניהול משותף של זכויות יוצרים:
אקו"ם - אגודת קומפוזיטורים, מחברים, ומו"לים למוזיקה בישראל, נוסדה בשנת 1936, והיא מאגדת מלחינים, פזמונאים, משוררים, סופרים, מו"לים, מעבדים ומתרגמים מהארץ ומהעולם אקו"ם מגנה על זכויות היוצרים ביצירות ספרותית ו/או מוזיקלית. החברים באקו"ם מעבירים את זכויות היוצרים שלהם בכל יצירותיהם באופן בלעדי אל ניהולה של אקו"ם, ואילו אקו"ם מממשת את זכויות חבריה, על ידי הנפקת רישיונות שימוש, על ידי גביית התמלוגים בגין רישיונות השימוש השונים, ועל ידי חלוקת התמלוגים בין חברי אקו"ם השונים. בנוסף, אקו"ם חתומה על הסכמי ניהול וייצוג של זכויות מכניות ו/או זכויות ביצוע עם כ 160 אגודות מארצות אחרות בעולם, הנקראות "אגודות אחיות". הסכמי הניהול והייצוג מאפשרים לאקו"ם לנהל ולייצג בישראל כמעט באופן בלעדי את כל זכויות היוצרים של האגודות האחיות בעולם, וגם את כל זכויות היוצרים הישראליות. לפיכך, מאגר היצירות המנוהל על ידי אקו"ם מכיל כמעט כל יצירה ישראלית ולועזית שנכתבה אי פעם.
הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות - תאגיד המייצג את תעשיית התקליטים בארץ ובעולם. התאגיד פועל לשמירה על זכויות היוצרים של חברות התקליטים שבבעלותם זכויות המאסטר של התקליט או האלבום המקורי שהוקלט והופק על ידם. המאסטר המקורי ממנו מפיקים בעצם את ההעתקים המופצים באופן מסחרי. בפדרציה מאוגדים כ 1400 מפיקי תקליטים מ 76 מדינות שונות בעולם. היא מנפיקה רישיונות שימוש עבור יצירות ישראליות ויצירות לועזיות.
הפי"ל - הפדרציה הישראלית למוזיקה ישראלית וים תיכונית היא פדרציה ישראלית הפועלת בישראל בלבד. הפי"ל מאגדת בתוכה כ 160 מפיקים עצמאיים וחברות תקליטים למוזיקה ישראלית וים תיכונית בישראל.
עיל"ם - היא עמותה ישראלית לזכויות המוזיקאים המבצעים. החברים בה הם מבצעים ונגנים של יצירות ישראליות, והיא מאגדת זכויות של כ 2000 נגנים ומנצחים בישראל.
אשכולות - היא החברה לזכויות מבצעים של אמני ישראל, מייצגת כ 40 אלף אמנים בישראל, בהם שחקנים, זמרים, בדרנים, ורקדנים. פעילות גביית התמלוגים הן של עיל"ם והן של אשכולות, מתבצעת באמצעות גוף משותף הנקרא "הארגון היציג של מבצעי ישראל".
התאגידים לניהול משותף מעניקים רישיונות למשתמשים לעשות ביצירה שימושים שונים כגון ביצועה בפומבי, שידורה, הקלטתה ועוד.
רישיונות אלו נקראים "רישיונות שמיכה" או "רישיונות גורפים", והם מאפשרים למשתמש לעשות שימוש בכל היצירות שבידי התאגידים השונים ללא הגבלה על כמות היצירות בהן נעשה השימוש. בנוסף, משתמש יכול לקבל גם "רישיון פרטני", שהוא רישיון הניתן עבור שימוש ביצירה אחת או במספר יצירות בודדות.
בכל יצירה מוזיקלית קיימות זכויות יוצרים, ולכל יצירה קיימות בעלויות רבות של יוצרים רבים השותפים לאותה היצירה. לכל מלחין או כותב, לכל מבצע או מעבד, ולכל חברת תקליטים מאוגדת, קמה עילה לזכויות יוצרים ביצירה מכוח הדין. עם זאת, במציאות הקיימת, כמעט בלתי אפשרי לכל בעל זכות ביצירה לממש כלכלית את זכות היוצרים שלו באופן פרטני ונפרד ממשתמשים שונים ללא התאגידים לניהול משותף.
גם במקרים בהם יהיו ניסיונות מצד יוצרים לפעול עצמאית במימוש הכלכלי של זכותם, הדבר יהיה כרוך בעלויות רבות, והיתרון במימוש הכלכלי של זכותם דרך התאגידים לניהול המשותף יישמר. נראה כי ברוב המקרים משתמשים יעדיפו לשלם עבור רישיון המאגד בתוכו את רוב היצירות הקיימות, מאשר לשלם עבור רישיון ובו מספר מצומצם של יצירות. בדיוק כפי שתחנת רדיו לא תבקש רישיון המכיל כמות מצומצמת של יצירות אשר יחזרו על עצמן בשידורים השונים במשך כל ימות השבוע.
ההיסטוריה המשפטית של זכויות היוצרים והיקפן בישראל הוגדרו תחילה בחוק זכויות היוצרים 1911, ובפקודת זכות יוצרים 1924. בנוסף, חוק זכויות מבצעים ומשדרים, תשמ"ד-1984, שעבר תיקוני חקיקה ונוסח בחוק זכויות יוצרים ומבצעים קלטות, התשנ"ו-1996. בשנת 2007 עם כניסתו לתוקף של חוק זכויות יוצרים, תשס"ח -2007 אשר החליף את החקיקה המנדטורית למעט הסדרים אחדים, וקבע הן את היקף הזכות של בעליה והן את היקף החובות המוטלות על הציבור בהקשר של זכויות אלה. לכל בעל יצירה קיימת זכות למניעת שימוש ביצירות המוגנות בזכויות יוצרים ללא הסכמתו המפורשת לכך.
חוק זכויות היוצרים אינו חל במקרים בהם השימוש ביצירה הוא פרטי בהאזנה למוזיקה דרך ערוצי הטלוויזיה או דרך ערוצי המדיה השונים ברכב הפרטי וכו'. החוק חל אלא כאשר השימוש ביצירה הינו פומבי, במקומות ציבוריים, בשידור או אף ביצוע של יצירה מוזיקלית או ספרותית במקומות ציבוריים כגון, מרכזי קניות, במסעדות, בחנויות, במועדונים, פאבים, מסעדות, מספרות, הופעות, רשויות מקומיות, מלונות ועוד ועוד.
יש לכם עוד שאלות בנושא? מוזמנים לפנות אל משרדנו ונשמח להעניק לכם שירות. משרדנו בעל ניסיון רב בתחום זה. בעברו עורך הדין יצחק מימון עבד כעשור באקו"ם ארגון זכויות היוצרים בישראל.
כל המידע המופיע באתר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי או לטיפול משפטי, והוא אינו מוגדר כייעוץ משפטי מכל סוג. המידע המופיע באתר "יצחק מימון משרדי עורכי דין" כפוף לשינויים ולתיקונים אותם יש לבדוק ואין להסתמך עליהם ללא ייעוץ מעורך דין בהתאם למקרה ולגופו של עניין.
