עתירה הוגשה על ידי יורש של מנוח לביטול חוב ארנונה של המנוח שנוצר בשנת 1996 ומאז תפח וצבר ריבית והצמדה בסכומים משמעותיים. היורש ירש את דירתו של המנוח ולאחר שניגש לעירייה לצורך עדכון פרטי המשלם על הנכס, נידהם לגלות חוב ארנונה עצום אשר העירייה דרשה להסדיר ולסלק. לאור תחושת חוסר הצדק הקשה, הגיש היורש עתירה לביטול החוב וזאת בטענה כי לא ידע על החוב האמור עד לאחרונה, כי עד עכשיו לא ברור מה גובה החוב המקורי, וכי העירייה השתהתה יתר על המידה בגביית החוב ועל כן החוב התיישן.

 

בית המשפט קבע ופסק כי כעקרון על העירייה קיימת חובה להפעיל סמכותה בשקידה, ביעילות ובפרקי זמן סבירים, ולא "לישון" על זכויותיה תוך "גרירת רגליים", וזאת מכוח העקרון של מנהל תקין.

 

פקודת המיסים (גביה) אינה מורה לרשות תוך כמה זמן עליה לפעול בהליכי גבייה או כיצד עליה לנהוג בהליכי גביה

 

עם זאת, מקובלת הדעה לפיה אין העירייה יכולה לגבות חובות לאחר חלוף זמן רב, אם לא ביצעה פעולות גביה סבירות במהלך השנים. לשם "איפוס" מרוץ ההתיישנות נדרשים הליכי גבייה ממשיים ואין די במשלוח הודעות בדבר חיוב והתראות.

 

לעניין השאלה מהו הליך גבייה "ממשי", בית המשפט קבע וציין כי על מנת שהליך הגבייה המינהלי יביא לעצירת ההתיישנות, על ההליך שננקט להיות משמעותי, ועליו לעמוד בכללי המשפט המינהלי, ובכלל זה, שימוש בתום לב בזכות המיוחדת ויוצאת הדופן שהוענקה לרשות המינהלית בהליך הגבייה המינהלי. משמעות הדברים היא כי על הרשות לנקוט בהליך ממשי לגביית החוב, הליך רציף וסדיר, וללא שיהוי.

 

כך לדוגמא, אל לה לרשות להסתפק במשלוח הודעת דרישה לנישום שאחריה אין ולא כלום. עליה להתכבד ולנקוט בהליך אפקטיבי ואינטנסיבי לגביית החוב כמו, הליכי עיקול, תפיסת נכסים ועוד. רק פעולות מעין אלה יגרמו לטעמי להפסקת מרוץ ההתיישנות. עוד נקבע כי על מנת שמשלוח הודעת הדרישה יביא לעצירת מירוץ ההתיישנות, על העירייה להראות כי היא המשיכה בפעולות לגביית החוב תוך פרק זמן סביר לאחר מועד משלוח ההודעה, שכן, דיני השיהוי במשפט המינהלי מחייבים את הרשות לפעול במהירות הראויה בהתחשב בנסיבות העניין.

 

בעניין הנדון, העירייה השתהתה שיהוי משמעותי בהפעלת הליכי הגביה

 

במשך תקופות משמעותיות נמנעה העירייה מלהפעיל בדרך כלשהי את סמכויות הגבייה הנתונות לה, ובכלל זאת אף לא שלחה הודעות דרישה. התמהמהות זו בהפעלת הסמכות ראוי שתרבוץ לחובתה של המשיבה, זאת במיוחד בהתחשב בכך שהחוב הלך ותפח במרוצת השנים תוך צבירת הפרשי הצמדה וריבית, המהווים כיום חלק משמעותי מסכום החוב. אכן, לימים פעלה העירייה לרישום שעבוד, אך העירייה עשת זאת בסמיכות זמנים להגשת העתירה.

 

לאור האמור, כאשר מדובר בחוב משנות התשעים לגביו בוצעה פעולת גבייה ממשית מסוג רישום שעבוד לראשונה בחלוף כ-25 שנה, לא נכון יהיה לקבוע כי מדובר בפעולה הפוגעת בטענת ההתיישנות של היורש. אשר על כן, בהתחשב בכל השיקולים הצריכים לעניין ובאיזון בין האינטרסים השונים, בית המשפט קיבל את העתירה וזאת מאחר שמדובר בחוב ישן, ולאור כך שהעירייה השתהתה בגבייתו במשך שנים רבות, ולפיכך היא אינה רשאית להמשיך ולנקוט בהליכי גבייה לגביו.

 

לסיכום, חובות לרשויות השונות, ובמיוחד חובות ישנים, אינם מהווים חובות חלוטים ויש לבחון כל חוב לגופו ואת האפשרויות השונות לצורך ביטולו או לפחות להקטנתו. נתקלים בבעיה דומה? צרו קשר.

 

* עתמ (מרכז) 22310-02-22 עזבון המנוח גוודו וורקו יורשו יהושע וורקו נ' עיריית רחובות