הגשת כתב אישום כנגד מאן דהוא, מסמנת הלכה למעשה את תחילתו של הליך המשפט הפלילי בבית המשפט.
ככלל, כאשר המדינה סבורה שיש בידה מספיק ראיות להוכחת אשמתו של מאן דהוא בביצוע מעשים פליליים ובהגה המשפטית, הוכחת אשמתו של מאן דהוא 'מעל לכל ספק סביר', יוגש כנגדו כתב אישום לבית המשפט.
כתב האישום מכיל עובדות אשר לשיטת המדינה מגובות בראיות, כאשר אותן עובדות הלכה למעשה צריכות לגבש בסופו של יום את יסודות העבירה או העבירות בגינן הוגש כתב האישום ובתוך כך, הנטל להוכחת העובדות כאמור לעיל, מונח לפתחה של המדינה.
לאור כך, תיקון כתב אישום מהווה נדבך חשוב להמשך ניהול ההליך הפלילי ולקו הגנתו של הנאשם בפלילים.
עו"ד תומר בנישתי מסביר מהו תיקון כתב אישום, כיצד הוא משפיע על המשך ההליך הפלילי ובאילו נסיבות בית המשפט יורה על תיקון כתב האישום.
מהו תיקון כתב אישום?
תיקון כתב אישום הוא למעשה כל הוספה, עריכה ו/או שינוי ולו הקטן ביותר בכתב האישום המקורי שהוגש לבית המשפט.
כתב אישום ניתן לביטול או תיקון בכל שלב של המשפט. יחד עם זאת, יש משמעות לשלב שבו מתבקש תיקון כתב האישום. אם טרם הוקרא כתב האישום לנאשם, יכול התובע לתקן את כתב האישום ללא שיידרש לאישור בית המשפט ומספיק כי התובע ימסור הודעה לבית המשפט המפרטת את השינוי ומהות התיקון, זאת כאמור מבלי שיידרש לאישור בית המשפט.
בשלב זה, התובע גם יכול להודיע על ביטולו של כתב האישום מבלי שזה ייחשב לזיכוי ובמצב דברים זה, אף יהא ניתן להגיש את כתב האישום מחדש.
לחילופין, ככל וכתב האישום הוקרא לנאשם וזה מסר את תשובתו לאישום, אין לתובע את האפשרות להודיע על תיקון כתב האישום מאחר ובשלב זה, בכדי לתקן את כתב האישום, נדרשת רשותו של בית המשפט.
בשלב זה של המשפט, לאחר מסירת תשובתו של הנאשם לכתב האישום,ככל ויוחלט על ביטול כתב האישום, הדבר ייחשב לזיכוי הנאשם ולמעשה לא יהא ניתן להגיש את כתב האישום בשנית.
בשלב שבו נדרש תיקון כתב האישום לאחר תחילת המשפט, בית המשפט יידרש לעמדת הנאשם ביחס לבקשה לתיקון כתב האישום ובתוך כך, לבית המשפט שיקול הדעת האם להורות על תיקון כתב האישום או לאו.
הגשת בקשה לתיקון כתב האישום בשלב מאוחר של המשפט, היא בקשה שאינה שגרתית כלל ועיקר.
המבחן העיקרי לתיקון כתב האישום לאחר תחילתו של המשפט נעוץ בשאלה אם יהיה בתיקון כתב האישום כדי לפגוע בהגנת הנאשם ובכך לגרום לו לעיוות דין.
הפסיקה התייחסה בהקשר זה למספר שיקולים נוספים שעל בית המשפט לקחת בחשבון, לרבות השלב שבו התבקש התיקון ובפרט אם החלו כבר דיוני ההוכחות ואם כן, באיזה שלב הם מצויים (ראו: ע"פ 4668/14 אפללו נ' מדינת ישראל, בסעיף 17 (18.02.15)).
בית המשפט העליון אף קבע, כי "דרך המלך במקרים מעין אלו היא הגשת בקשה מסודרת מטעם התביעה לתיקון כתב האישום... מיד לאחר שמתבררת הטעות" (ע"פ 5019/09 חליווה נ' מדינת ישראל, בסעיף 27 (20.08.13)).
שיקולים נוספים אשר יש בכוחם להכריע את הכף בבקשת תיקון כתב האישום נוגעים למועד בו התקבל חומר החקירה בגינו מתבקש תיקון כתב האישום, האם הוא מצוי בידי התביעה מתחילתו של ההליך או שמא הוא מצוי בידי התביעה מזה זמן רב?
ככל והמענה לשאלה זו בחיוב, מדובר במשוכה שלתביעה יהא קשה לצלוח מאחר שבקשה לתיקון כתב אישום המוגשת בשלב כה מאוחר, בשיהוי ניכר, זאת על אף שחומר הראיות מצוי בידה מתחילתו של ההליך, מעיד על הערכות מאוחרת ולא מאורגנת של התביעה ולהביא לסרבול ההליך הפלילי ולגרום עינוי דין לנאשם.
הבקשה לתיקון כתב האישום בתיק 4000
הפרקליטות מבקשת לתקן את כתב האישום בתיק 4000 בנוגע למועד קיום "פגישת ההנחיה" בין נתניהו לפילבר. מדובר בבקשה חריגה שאינה שגרתית כלל ועיקר ולו לאור השלב שבו נמצא ההליך המשפטי בתיק זה ובפרט לאור הנסיבות בגינן הוגשה הבקשה לתיקון כתב האישום כאמור לעיל.
השלב שבו הועלתה הבקשה לתיקון כתב האישום מעלה תהיות רבות ביחס לרציונאל העומד בבסיס הבקשה.
נושא 'פגישת ההנחיה' הוא קריטי ביותר שכן, מדובר בעובדת ליבה אשר מהווה חלק בלתי נפרד מהבסיס להגשת כתב האישום, לא פחות. שהרי במסגרת אותה פגישה, כך עפ"י כתב האישום הנחה נתניהו את פילבר לפעול במסגרת תפקידו כמנכ"ל המשרד באופן שיטיב עם שאול אלוביץ.
פילבר בחקירתו מיקם את הפגישה עם נתניהו באזור ה 8-9 ליוני 2015.
עם התקדמות המשפט וחקירתו של פילבר, הופרכה כליל ההייתכנות לקיום הפגישה במועדים הללו, הווה אומר, הופרכה עובדת ליבה מכתב האישום, על כל המשתמע מכך.
נדמה, כי על פניו, בדיקה פשוטה של היחידה החוקרת עוד במהלך ימי החקירה, כל שכן, בדיקת הפרקליטות בנושא לרבות הצלבת עדותו של פילבר עם הראיות הנוספות בתיק הייתה יכולה להצביע על כך כי לא התקיימה במועדים הללו 'פגישה ההנחיה'.
נתון זה, יחד עם העובדה כי הראיות הדיגיטליות (איכונים), מצויות בתיק החקירה כבר מתחילת ההליך מעיבות על האפשרות לתיקון כתב האישום בשלב זה.
יש לזכור, כי בקשה לתיקון כתב האישום אינה נועדה לביצוע 'מקצה שיפורים' בהליך הפלילי ובפרט בשלב שהוגשה, יש לבחון אותה בזהירות יתרה.
בסופו של יום, כפי שצוין, המבחן העיקרי, אך לא רק, הוא האם הגנתם של מי מהנאשמים עלולה להיפגע לאור תיקון כתב האישום .
תיקון כתב האישום לכל הפחות יכול להביא לסרבול והתמשכות ההליך הפלילי, דבר כשלעצמו יכול להיחשב כעינוי דין לנאשמים בפלילים.
מכל מקום, נדמה כי על הפרקליטות לצלוח משוכה לא פשוטה בכדי שבית המשפט ייעתר לבקשתה לתיקון כתב האישום.
