האם כדאי להתחתן?!
מאת : עוה"ד מיכל זלינגר

היום, נוצר לו טרנד חדש , בעקבות המציאות והשדרים אותם מקבל הציבור מתוכניות טלוויזיה שונות, כגון: "סקס והעיר הגדולה" , בהם מנסים לשמור על נצחיותם של הרווקים והרווקות ולמצוא פתרונות יצירתיים בכדי לשמר את האהבה....

אני , כעו"ד לענייני משפחה מזה 12 שנים, שחוויתי תיקי גירושין רבים וליוויתי אנשים בדרך הקשה והמייגעת של הפרידה – מאמינה גדולה באהבה.

ולציניקנים הרבים שיבואו וינסו לומר לי אחרת, אני אנסה להראות , שבסופו של יום ובסוף דברי אלו - אין כמו האהבה הישנה והנושנה הנכונה הנותנת בית ומסגרת לבני הזוג ולילדים....

ראשיתה של כל מערכת היא – באמון שיש בין הצדדים.
האמון צריך להיות במס' רבדים, ברובד הזוגי אישי חברי וגם ברובד הכלכלי עסקי. והרי כל מערכת זוגית היא למעשה גם מערכת עסקית במובן זה או אחר.
אחרי שהבהרנו לעצמנו כי נפתרה שאלת האמון, והאהבה קיימת נבדוק מהם הדרכים לתת מסגרת לרגש החזק אותו אנו חולקים.

היום , קיימות דרכים רבות בהם בוחר הציבור לתת מענה לאהבתם: אנשים חיים כידועים בציבור, אנשים טסים לקפריסין בשביל להינשא , אנשים עושים חתונה אך מביאים ד"ר לאהבה שתחתן אותם כדוגמת כוהנת האהבה הגב' דורית זילברשץ, ועוד דרכים רבות ויצירתיות.

אנשים מוכנים לעשות הכל , בכדי לעקוף ולאגף את מוסד הרבנות, הנראה כדמות המפלצת בעלת 3 הראשים אליה לא רוצים להגיע בני זוג יהודיים.

עכשיו כל אשר נותר הוא לבחון - האם הדרכים הפתלתלות בהם אנו צועדים או לפחות מנסים לצעוד אכן מביאות אותנו אל הגאולה?!

קחו סיפור מעשה : רונית ויהודה , שניהם יהודיים החליטו לגור יחדיו. שניהם גרושים , עברו את מדרגות הרבנות ונשבעו לעצמם כי לא יחזרו לשם. לכן, עשו רונית ויהודה הסכם חיי שיתוף בו עיגנו את כל ענייניהם אם זה בכספים, נכסים , זכויות מהעבודה וכו'.
חלפו השנים, ולרונית ויהודה , שלא התחתנו להזכירכם, נולדה ילדה. הצדדים ניהלו את חייהם בהרמוניה ואהבה עד שנגמר.... יהודה החליט שכעת משהגיע לגיל 50 עכשיו הוא רוצה לטייל מסביב לעולם ולנצל את שנותיו מחוץ למסגרת המשפחתית והאחריות הכבדה שהיא מביאה עמה.
פנה יהודה לרונית ואמר לה , טוב יש לנו הסכם ברור, אם אני רוצה להיפרד ממך אז רשום בדיוק מה אני צריך לתת לך, אז הנה אני נותן לך - תודה ולהתראות.

אני לא יכביד על הסיפור ולכן אומר שרונית הסכימה, והבינה שאין טעם להכריח אדם שאינו רוצה עוד במשפחתו להישאר.
אבל כעת, רוצה רונית לדעת שהיא יכולה להכיר מישהו אחר ולא תהיה לה בעיה להמשיך בחייה....

ומה מתברר, שרונית ויהודה חייבים לעבור שוב במדרגות הרבנות ולקבל מה שנקרא בשפה ההלכתית – "גט לחומרא". וכל כך למה?

כי בהלכה היהודית, זוג יכול להיחשב כנשוי במס' דרכים: שטר, ביאה וטבעת....

והנה רונית ויהודה בהחלט גרו יחדיו, שכבו זה עם זו ואף הביאו את בתם לעולם, ולכן , אם רונית או יהודה רוצים מחר להכיר אדם אחר ולמשל, להביא עמו ילדים נוספים הם צריכים בכל מקרה להתגרש (למרות שבכלל לא נישאו תחת חופה וקידושין) וזאת מחשש , שילדם הבא לא יחשב לממזר.

סיפור זה נכון גם למקרה בו צדדים מחליטים להינשא בקפריסין או להינשא עם כוהנת אהבה או בכל דרך אחרת – די שהם יהודים הם יהיו חייבים בגט לחומרא, אם ירצו ליצור מערכת חדשה במקום זו שנגמרה....

אז אפוא בכל זאת המלכוד?!

המלכוד הוא מאוד ברור וספציפי, כל אשר צריך לעשות הוא לקרוא את דבריי עד תומם....

ההבדל בין מי שמתחתן או מעגן את הזוגיות שלו באחת מהדרכים שרשומות לעיל לבין מי שמתחתן כדת משה וישראל הוא אחד - בכתובה

אותה כתובה אותה אמור הבעל לשלם לאשתו אם וכאשר הם מתגרשים.
כן כן, אתם לא צריכים לשפשף את עיניכם - את הכתובה , במקרים מסוימים, נדרשים הבעלים לשלם לאישה אגב גירושין.

אז מה עושים?! פשוט מאוד

כדי להוריד את הלחץ רושמים סכום סמלי בכתובה כגון: ח"י אלפי שקלים..... ואז העוקץ נעלם וניתן להתחתן כדת משה וישראל , באהבה גדולה ותוך נתינת מסגרת שלמה ואמיתית.

עודכן ב: 16/05/2009