בדרך כלל, כאשר נרשם דו"ח נגד נהג בגין עבירת תעבורה והנהג הנאשם טוען שהשוטר אינו דובר אמת וכי גרסתו היא הנכונה, יטה בית המשפט להאמין לגרסת השוטר מתוך הנחה כי אין לשוטר סיבה לטפול אשם שווא על נהג ככה סתם וללא הצדקה ואילו הנהג הנאשם, מטבע הדברים, מנסה להיחלץ מהרשעה ולכן מכחיש את ביצוע העבירה.
כלל זה, שהינו טוב ויפה ברוב המקרים, לא יחול כאשר המדובר בשוטר מעורב – דהיינו שוטר הטוען כי זכות הקדימה שלו עצמו בכביש הופרה על ידי הנהג.
נהג הואשם כי לא ציית להוראת תמרור עצור ונכנס לצומת דרכים בעיר נצרת וכתוצאה מכך אילץ שוטר בניידת משטרתית סמויה לבלום למניעת תאונת דרכים. הנהג זומן לקצין משטרה לצורך שימוע לגבי הכוונה לפסול את רישיון הנהיגה שלו.
הנהג טען בפני הקצין כי נסע בעקבות שיירה, הניידת היתה מרוחקת ממנו והוא לא סיכן אותה. למרות זאת, הקצין שלל את רישיון הנהיגה של אותו נהג וזאת גם בהתחשב בכך שבגיליונו הרשעות תעבורה רבות.
הנהג, ע"י סניגור, הגיש בקשה לבית משפט לתעבורה בנצרת לביטול הפסילה וזאת בנימוק כי הוא אינו מסוכן ובנוסף לא הפר את זכות הקדימה של השוטר ולכן אין להקדים את ענישתו להרשעתו.
שופט התעבורה דבור סאאב קיבל את טיעוני הנהג וקבע כי אין באפשרותו להעדיף בשלב זה את גרסתו של השוטר שהינו עד בעל עניין על פני גרסתו של המבקש שגם הוא כמובן בעל עניין ולכן למרות שלמבקש הרשעות קודמות רבות, החליט השופט כי אין הצדקה להמשך ריצוי הפסילה המנהלית ולאור זאת הוחזר למבקש רשיון הנהיגה.
השופט התבקש על ידי התובע המשטרתי לעכב את ביצוע ההחלטה והתביעה הגישה ערר לבית המשפט המחוזי בנצרת.
הערר נדון בפני השופט אהרון אמינוף. השופט קיבל את ערר המדינה תוך שציין כי המדובר בנהג עבריין אשר בגליונו הרשעות קודמות רבות כאשר בשנה בה נרשם הדו"ח צבר ארבע עבירות. השופט קבע כי המדובר בנהג מסוכן והוסיף כי נוכח ריבוי תאונות הדרכים בכבישי הארץ הגורמות למאות הרוגים ואלפי נפגעים בכל שנה, יש להגן על ציבור המשתמשים בדרך ולכן קמה הצדקה, לדעתו, לפסילת רשיון הנהיגה על ידי קצין המשטרה.
הסניגור הגיש ערעור לבית המשפט העליון ובערעור טען כי על פני הדברים קיים ספק אם אמנם העבירה נעברה וזאת באשר אין להעדיף את גרסת השוטר המעורב על פני גרסת הנהג ואין הצדקה להקדים את הענישה להרשעה.
שופט בית המשפט העליון סלים ג'ובראן קיבל את הערעור והורה על החזרת רשיון הנהיגה לעורר. בנימוקי ההחלטה כתב השופט כי מקובלים עליו נימוקי שופט התעבורה לפיהם אין אפשרות בשלב זה להעדיף את עדות השוטר על פני עדות הנהג וזאת מאחר והמדובר בשני עדים בעלי עניין.
בנסיבות אלו, אין הצדקה להמשך ריצוי הפסילה המנהלית ולאור זאת הורה השופט למשטרה להחזיר את רישיון הנהיגה לעורר לאלתר.
עודכן ב: 31/03/2009