כאשר נהג טוען בבית המשפט כי, לדוגמה, לא יתכן שחצה צומת באור אדום וזאת כיוון שתמיד הוא מקפיד לחצות צמתים רק באור ירוק, טענתו זו תזכה ליחס של ביטול, תוך שהשופט ידגיש בפניו שהשאלה העומדת למבחן הינה רק מה אירע במקרה אשר נדון בפניו ולא במקרים אחרים.


יחד עם זאת כאשר שוטר מעיד בביהמ"ש מטעם התביעה וטוען טענה דומה לפיה הוא תמיד מקפיד במילוי ההוראות המחייבות אותו, השאלה היא , האם השוטר יופלה לטובה וטענתו תתקבל או שמא טענה זו תדחה על הסף באותה מידה שהשופט היה דוחה טענת נאשם שלפיה הוא תמיד חוצה צומת רק באור ירוק.


בביהמ"ש לתעבורה בת"א, הועמד לדין נהג אשר הואשם בנהיגת רכב בדרך עירונית, במהירות 73 קמ"ש במקום 50, הסניגור טען כי לא הוכח שהדרך הינה עירונית ואם אכן הדרך אינה עירונית, במקרה כזה , המהירות המותרת הינה 80 קמ"ש ודין הנאשם לזיכוי.


במהלך שמיעת הראיות, חקר הסניגור את השוטרת רושמת הדו"ח. הסניגור שאל את השוטרת האם היא אכן בדקה כי בכניסה לדרך עירונית היו מוצבים תמרורים ההופכים את הדרך לעירונית (תמרורי הבית).

 

בתשובה לשאלת הסניגור, השיבה השוטרת (שהינה בדרגת רב סמל) כי באותו בוקר יצאה מתחנת השכונות הנמצאת בהמשך לרח' קיבוץ גלויות בת"א (שם נרשם הדו"ח) וקודם שהגיעה לכביש בו הציבה את המכשיר, בדקה את התמרורים באזור , לרבות תמרורי הבית ורק לאחר מכן הגיעה כאמור למקום ההפעלה.

 

לשאלת הסניגור, האם הפעולה עליה העידה השוטרת נרשמה בדו"ח, השיבה השוטרת כי אכן הדבר לא נרשם בדו"ח אך "לפני כל הפעלה אני בודקת את תמרורי ב- 24 (תמרורי הבית)" ולאחר שהסניגור הקשה מדוע הפעולה לא נרשמה בדו"ח, השיבה השוטרת כי "אני בדר"כ רושמת, אך הפעם זה לא נרשם".


לאור דברים אלו, ביקש הסניגור לזכות את הנאשם בטענה לפיה אין הצדקה להאמין לשוטרת כי גם במקרה דנן, היא בדקה את קיומם של התמרורים, מה גם שהשוטרת, לדבריה אינה זוכרת את האירוע אלא מעידה על נוהל העבודה השגרתי שלה.


עודכן ב: 02/04/2009