ישוב סכסוך

גישור הוא הליך מקובל ליישוב סכסוכים בעניינים אזרחיים, היינו, עניינים שבין אדם לחברו ובמקרה של סכסוך שכנים, כפי הנראה אויבו אנו רואים כי בשנים האחרונות מתפתחת מגמה לפתור סכסוכים מעין אלה, מחוץ לכותלי בית המשפט.

סכסוכי שכנים הם דבר נפוץ ביותר, אין כמעט מי שלא חווה התנגשות כלשהי עם שכניו. סכסוכים אלה מטבעם מסלימים ובהיעדר התנהלות נכונה וראויה הם עלולים להגיע לכדי אלימות מילולית ופיזית. סכסוכים אלה יכולים לפרוץ בכל תחומי החיים, כגון: חניה, הסגת גבול ועוד. לכן, ישנה חשיבות רבה לפתור את חילוקי הדעות בין השכנים, שכן מדובר במערכת יחסים שלא ניתן לקטוע אותה, מאחר והצדדים ממשיכים להתגורר זה לצד זה.

אני מניחה שידוע לכם, כי סכסוכי שכנים יכולים להיגמר בבית המשפט, במקרה הטוב ובבית החולים, במקרה הרע. כאשר אנו מחליטים לפנות לבית המשפט, יש לקחת בחשבון שמדובר בתחילתו של קרב יקר, בו תצטרכו לשלם הון גדול מכיסכם האישי לצורך ייצוג משפטי וכן תאבדו זמן יקר והרבה ממנו, לצורך הגשת תביעות ובקשות לצווים שונים, תביעה לפיצוי בגין מטרד או נזק, תביעות המערבות נגישות למקרקעין ועוד. מדובר בהליכים העלולים להתמשך לאורך שנים ולשחוק אתכם. פתרון במקרה זה, בדרך כלל, נכפה על ידי בית המשפט והוא במרבית המקרים, לא יהיה לשביעות רצונכם וכך אתם תישארו מקופחים ומותשים.

בטרם נפתח בהליכים משפטיים, ראוי לפנות לשכן "הבעייתי" בכתב, שכן חשוב לתעד את ההתנהלות בכתובים, כך שניתן יהיה להוכיחה בהמשך. באותו מכתב, יש לפרט את הגורמים לסכסוך וכן להציע לו לפתור את הבעיה. ניתן גם לכנס אסיפה ולהעלות בה את הסיבה שהובילה לסכסוך. היה והניסיונות לפתור את הסכסוך לא צלחו ואין שיתוף פעולה, ניתן לפעול במספר דרכים. כאשר מדובר בבניין, ניתן לפנות לאגודה לתרבות הדיור, כדי שתסייע בפתרון הסכסוך, מאחר והיא מוגדרת גורם ניטראלי שמירת יחסי שכנות נאותים ועל ניהולם התקין של העניינים בבית המשותף.

אפשר גם לפנות לשכן ולהציע לו גישור, באמצעותו יוכלו הצדדים להגיע לפתרון שיהיה מוסכם על שניהם תוך יצירת מנגנון של הידברות ושיתוף פעולה. ראוי לציין כי במסגרת הרשויות המקומיות פועלים מרכזי גישור ודיאלוג בקהילה שתכליתם לסייע בפתרון של מחלוקות באמצעות הידברות בין הצדדים. המרכזים מציעים לפונים שירות ליישוב סכסוכים בענייני שכנות אשר ניתן על ידי מגשרים מתנדבים בעלי הסמכה מתאימה.