לשון הרע

מהי הוצאת דיבה (לשון הרע) ובאיזה שלב ניתן להגיש תביעת לשון הרע?

סיכוייה של תביעת לשון הרע תלויים במספר גורמים: גורם ראשון - קטלוג האמרה וכיצד הציבור תופס אותה. יש לבחון אם מדובר בהתבטאות שהוצגה כעובדה, האם מדובר במידע שנבדק על ידי המפרסם והאם הינו מידע אובייקטיבי, אם מדובר בדעה, אשר הציגו אותה כדעה – יש בין אלה הבדל. גורם שני – הנזק - האם נגרם נזק לתובע ואם אכן נגרם, היקפו של הנזק וחומרתו. גורם שלישי - נסיבות הפרסום והתנהגותו המפרסם, לאחר הפרסום – נתונים אלה רלוונטיים בשאלת האחריות וגובה הפיצוי.

מה נכלל בלשון הרע? חופש הביטוי מאפשר לכל אחד מאתנו לומר את אשר על ליבו, בכל דרך בה הוא רואה לנכון. לאור העובדה כי התבטאות של אחד עלולה לפגוע באחר, חוק איסור לשון הרע בא להגן על שמו וכבודו של אדם, בכפוף להגנות בו - הגנת תום הלב ואמת הפרסום ("אמת דיברתי").

סיכוי ההצלחה של תביעת לשון הרע, תלויים באומר האמרה וכיצד הציבור תופס את אותה אמרה, בהקשר בו נאמרה. למשל, אותה התבטאות יכולה להוות בסיס לתביעה לפי חוק איסור לשון הרע ואילו במקרה אחר, לא תהווה לשון הרע, שכן האופן בו הוצגו הדברים מכריע את הכף לכאן או לכאן – למשל, כאשר מתפרסמת התבטאות הבאה להביע דעה, יתכן וזו לא תיחשב לשון הרע. התבטאות תהווה לשון הרע, אם הציבור יסבור/יראה כך – כאשר מוצגת דעה אובייקטיבית היא תתקבל אחרת מדעה סובייקטיבית. עוד יש לערוך אבחנה בין דעתו של איש מקצוע, אשר חלק משגרת יומו להביע דעתו לבין דעה אשר התפרסמה בציבור וכל מטרתה הינה לבזות אדם אחר.

שאלת הנזק - לעיתים, נפגעי לשון הרע, נמנעים מהגשת תביעת הוצאת דיבה, היות והם יודעים כי יתקשו להוכיח את הנזק שגרם להם הפוגע. סיכויי תביעת לשון הרע יהיו גבוהים יותר, כאשר תובע יכול להוכיח כי נגרם לו נזק.

סעיף 7 א' לחוק איסור לשון הרע, מסמיך את בית המשפט לפסוק פיצויים עד לסך של 50,000 ₪, ללא הוכחת נזק. בתי המשפט בוחנים את טיב האמירה ונסיבותיה ויש להציג לפני בית המשפט כי אף אם לא נגרם נזק, ישנו פוטנציאל ברור לגרימתו. אולם, סמכות זו של בית המשפט, העניקה לו אפשרות לעשות צדק אמיתי היכן שתובעים באמת נפגעו מן ההתבטאות של הנתבע. על כן, גם כאשר ישנו קושי להוכיח את הנזק, כדאי לשקול הגשת תביעת לשון הרע. זאת בהנחה שהפרסום אכן פגע או היה בעל פוטנציאל לפגוע.

מכלול נסיבות תביעת לשון הרע - חוק איסור לשון הרע בא להגן על מי שנפגע בעקבות התבטאות כזו או אחרת יש בה כדי לבזות את אותו אדם. עם זאת, עצם קיומה של לשון הרע, אין בה בכדי להבטיח את הצלחת תביעת התובע. בית המשפט שוקל את מכלול הנסיבות של המקרה, כך שלעיתים, גם כאשר בית המשפט קובע לזכות התובע, גובה הפיצוי יהיה סמלי בלבד.

סוג הפרסום: לשון הרע שפורסמה בעיתון, בדרך כלל אינה שוות ערך לפרסומה באינטרנט. בית המשפט מתחשב מאוד בנסיבות הפרסום, שיש בהן כדי להעיד על היקפה של הפגיעה וחומרתה. עניין הפומביות משמעותי וקריטי בתביעות מסוג זה, שכן גודל החשיפה מגדיל את סיכוי ההצלחה של תביעת לשון הרע.

הנזק: בית המשפט בוחן מהו הנזק שנגרם לתובע והוא רשאי לפסוק פיצוי, גם התובע לא הוכיח קיומו של נזק.