כל מה שצריך לדעת כאשר ילדכם נפגע בגן שעשועים

 

 

הביקור בגן השעשועים ובמגרשי המשחקים הינו חוויה מהנה ומאתגרת לילדים. חשוב לזכור כי לגני השעשועים הן במרחב הציבורי והן בתחומי הגן או בית הספר יש משמעות רבה בכל הנוגע להתפתחות הילדים. אך לצערנו לא תמיד ישנה הקפדה על כללי הבטיחות בגני השעשועים ומגרשי המשחקים. נזקי גוף עלולים להיגרם תוך כדי פעילות במתקני שעשועים או עקב עיסוק בפעילות אחרת לצורכי הנאה.

 

מרבית התאונות בגני המשחקים ובגני השעשועים נגרמות מהמפגעים הבאים: מתקן משחקים גבוה מידי- מעל 2.5 מ' כאשר מתחתיו אין מצע רך בעל כושר בלימה, המגלשות מסתיימות כמטר מעל האדמה, אין שילוט מתאים שאמור להגדיר את גיל הילד לשימוש במתקן, הנדנדות ללא מסגרת ויש סכנה שהפעוט ייפול תוך כדי הנדנוד, מוטות או שלבים של המתקן המצויים קרוב מידי- פחות מ-10 ס"מ ושראשו ו/או צווארו של הילד עלול להיתפס בין השלבים ולגרום לנזק רב ועוד.

 

אז את מי ניתן לתבוע?

 

ילד שנפגע במגרש משחקים או בגן שעשועים הוריו יכולים להגיש תביעת נזיקין נגד הגורם המחזיק במתקן ולעיתים גם משמש כבעלים. למשל, במתקן שעשועים ציבורי התביעה ככל הנראה תהא נגד הרשות המקומית שבתחום שיפוטה מצוי המתקן.

 

במסגרת תביעות אלה ניתן להעלות שני סוגיים עיקריים של טענות האחת מתייחסת לאי תקינותו של מתקן השעשועים והטענה השנייה נוגעת לנוהלי הבטיחות הרשלניים במהלך פעילות במתקן.

 

באשר לסוגיית אי תקינות המתקן, בישראל יש תקן המחייב את גני השעשועים ומגרשי המשחקים הציבוריים לעמוד בתקן. על פי התקן הרשות המקומית מחויבת לבדוק ולפקח על אותם גני ציבוריים ומגרשי משחקים. מרבית מהרשויות המקומיות אינן עומדות בחובה המוטלת עליהן ובכך מסכנות את הילדים בפציעות שעלולות להסתיים בפציעות ואף בנכויות קשות.

 

מיותר לציין שגם על ההורים מוטלת אחריות לפקח על ילדיהם. עפ"י הפסיקה, מחובתם של הורים לבדוק שהמקומות שאליהם הם מרשים לילדיהם הקטנים ללכת הינם בטוחים. חובה זו משתנה על פי נסיבות המקרה ולרבות לאור גילו של הילד, תנאי השטח, אופי הסיכון ובהוצאה הנדרשת על מנת למנוע את הסיכון. למשל: כאשר מדובר בפעוט בן שנתיים חובת ההורים הינה מוגברת יותר ולכן במקרה של תאונה אין ספק שהאשם התורם של ההורים לקרות התאונה הינו גבוה יחסית לעומת מקרה של ילד בן 11 שבו אחריות ההורה פוחתת ואז האשם התורם יהיה מינימאלי.

 

יצוין כי האשם התורם של הקטין עולה ככל שעולה הגיל.

 

סכומי הכסף אשר נפסקים מטעם בית המשפט תלויים במספר פרמטרים בין היתר דרגת הנכות הצמיתה, הנכות התפקודית, מינו/ה של הנפגע/ת, מידת האדם התורם שניתן ליחס לילד/ה הפצוע/ה או להוריו/ה.

 

חשוב לציין כי רשלנות של מתקיני ומתחזקי המתקינים ורשלנותה של הרשות המקומית אינה פוטרת את ההורים מחובתם להשגיח כראוי על ילדיהם.

 

התיישנות

 

תביעות כנגד מזיק מתיישנות כעבור 7 שנים. רק הגשת תביעה לבית המשפט עוצרת את מרוץ ההתיישנות. חשוב לדעת כי הגשת מכתב לחברת הביטוח או לרשות המקומית אינה עוצרת את מירוץ ההתיישנות. בנוסף, במידת ומתנהל משא ומתן עם חברת הביטוח ללא שהוגשה תביעה לבית המשפט חברת הביטוח תפסיק את המשא ומתן באופן אוטומטי בחלוף 7 שנים ותטען להתיישנות.

 

אך יודגש כי לרוב כשמדובר בפציעות במגרשי משחקים ובגני שעשועים בדרך כלל הנפגעים הם קטינים ולכן בנושא ההתיישנות ישנה הקלה מסוימת. שכן, תקופת ההתיישנות לקטינים מתחילה להיספר החל מיום הולדתם ה-18 של אותו קטין קרי, קטין יכול לתבוע עד גיל 25. כאמור ככל שחולפות השנים הקושי לבסס את התביעה גובר ופוגע ביכולת לאסוף את הראויות כמו שצריך.

 

בנוסף לתביעה שצוינה לעיל, ניתן לתבוע בגין פגיעה זו גם את פוליסת ביטוח תאונות אישיות תלמידים. מדובר בפוליסה המפצה את ילדי ישראל בגין כל אירוע תאונתי. הפוליסה חלה על כל תלמידי ישראל 24/7 לרבות בחו"ל. פוליסת תאונות אישיות תלמידים מזכה בפיצויי חד פעמי שמרביתו נגזר מדרגת הנכות שנותרת לילד כתוצאה מהתאונה. על כל אחוז נכות צמיתה שנותרה לילד.

 

לכן, מומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה בתחום הנ"ל על מנת למצות את מלוא הזכויות.

 

זהירות ההתיישנות בפוליסת ביטוח תאונות אישיות תלמידים מתיישנת לאחר 3 שנים ולא 7 שנים כמו תביעה רגילה שצוינה לעיל. גם כאן מירוץ ההתיישנות מתחיל מיום שמלאו לקין 18 ולכן בתביעה מסוג זה ההתיישנות הינה בגיל 21.

 

במידה וילדכם נפגע אל תהססו לתבוע.