נהיגה בשכרות - עסקת טיעון או ניהול משפט?

הטיפול בעבירת נהיגה בשכרות מוסדר על פי מספר סעיפים בפקודת התעבורה.

יש להדגיש כי עבירה זו הינה אחת העבירות החמורות ביותר על פי פקודת התעבורה אפילו אם נעברה מבלי שארעה בעטיה תאונת דרכים. הבעיה המרכזית מזווית הראיה של הנהג (גם הממונה על הרכב), היא שנהיגת רכב בזמן שכרות היא עבירה שדינה, אפילו ללא הרשעות קודמות, שנתיים פסילת מינימום. כלומר חובה על בית המשפט להטיל עונש פסילה בפועל של 24 חודשי פסילה בפועל.

אין זו העבירה היחידה בה מצווה המחוקק על פסילת מינימום. עם זאת, לבית המשפט מסורה הסמכות להחליט בנסיבות מיוחדות שלא להפעיל את פסילת המינימום אלא להסתפק בעונש קל יותר בכפוף לכך שבית המשפט ינמק זאת.

בעייתו של הנאשם הנתפס בנהיגה בשכרות, היא, שבסוג זה של עבירה, החליט בית המשפט העליון וכך גם מספר שופטים בבתי משפט מחוזיים, כי במקרה של נהיגה בשכרות, בשל העובדה שמדובר בעבירה המסכנת את החיים, ראוי שבית המשפט לא יקל בדין ולא יחרוג ממדיניות אכיפה נוקשה. בנסיבות אלה, החליט בית המשפט העליון כי נסיבות מיוחדות לעניין זה יהיו יוצאות דופן כך שניתן לומר שבדרך כלל חלק הארי של הנאשמים אינם מתאימים להן, והמשמעות היא שעל בית המשפט לגזור עונש פסילה בפועל על כל מקרה של נהיגה בשכרות.

אפילו ניסיונות לשכנע את נציגי התביעה, לערוך הסדר טיעון מקל נתקל בכל הקשור לעבירה של נהיגה בשכרות, בסירוב או בהסדרים שכמות חודשי הפסילה שבהם נושקת בכל מקרה ל- 24 חודשי פסילה בפועל.

בנסיבות אלה, נראה שהדרך הנכונה לטיפול במקרים מסוג זה, היא לבחון בחינה יסודית של הראיות אשר אספה המשטרה ולאחר שיקול דעת של עורך הדין המנהל את ההגנה, יש להעדיף במקרים רבים ללכת במישור של משפט הוכחות.

אם תשאל מה יש להוכיח? ובכן, המענה לכך נעוץ בכללים מסוימים שחלים על בדיקת השכרות אשר בדרך כלל מתבצעת על ידי מכשיר "הינשוף". לבדיקה זו, בינשוף, מספר כללים שנקבעו בחוק, בפסיקה, ובהוראות היצרן של מכשיר הינשוף.

בנוסף לבדיקת ינשוף, אמור השוטר לבצע בדיקת מאפיינים לנהג החשוד שהוא שיכור.

את שתי הבדיקות הללו יש לעשות בדרך מסוימת והתביעה צריכה להוכיח שהדברים אכן בוצעו על פי אותה דרך. אם כשלה התביעה בעת משפט ההוכחות - יצא הנאשם זכאי בדין. אסור לשכוח, נטל ההוכחה הוא על התביעה ואם נותר בלב השופט ספק סביר חייב הוא על פי דין לזכות את הנאשם.

אומנם משפט הוכחות הוא הליך ארוך ולפעמים מעט יקר, אולם המציאות מוכיחה שבמהלך הדיונים, יש סיכוי לכרסם בתשתית הראייתית. כאשר מגיעים לשלבים מתקדמים בדיון, וכאשר התביעה חוששת שמא יסתיים המשפט בזיכוי, נוחה יותר דעתה לערוך הסדרי טיעון נדיבים.

כך הגיעו עורכי הדין של משרד שי ויסוצקי להסדרים טובים מאוד ללקוח שהתמצו בעונש פסילה של 3 חודשים בפועל במקום 24 חודשים וכיוצ"ב. כמובן שישנם מקרים בהם הראיות מצדיקות המשך ניהול המשפט עד הסוף על מנת להגיע לכדי זיכוי ממש.