למשרדו של בועז (שם בדוי), חוקר תורן בתחנת המשטרה, הובאה חשודה בהחזקת 5 גרם הרואין וזאת בעת שמכרה לקטין הרואין. כאשר הובאה למחרת להארכת מעצר, סיפרה לעורך דינה כי במהלך החקירה, נעל החוקר את הדלת, ואמר לה שאם היא "תזרום" איתו הוא ידאג שתשוחרר ממעצר.
מייד לאחר מכן, החל לנשק אותה ולהפשיט אותה בכוח, וזאת בהיותה כבולה באזיקים. בהמשך, אנס אותה השוטר, לדבריה, תוך שהוא מכסה את פיה, ומאיים עליה שלא תצעק ולא תספר לאיש.
התלונה הועברה לידי המחלקה לחקירות שוטרים, וחוקרי מח"ש עצרו את בועז עוד באותו יום לעיני חבריו השוטרים והאזרחים שהיו בתחנה.
בועז, שיודע, שלא היו דברים מעולם, השיב בגיחוך להצעת חוקר מח"ש להיוועץ בעורך דין פלילי, תוך שהוא אומר: "לא עשיתי כלום, בשביל מה אני צריך עו"ד עכשיו"?. למחרת, הוארך מעצרו של בועז בשלושה ימים ולאחר מכן, שוחרר בתנאים מגבילים, שכללו מעצר בית של שבועיים, והרחקה מתחנת המשטרה למשך חודש.
בתום מעצר הבית, חיכה בועז בקוצר רוח לחזרתו לתחנה, אלא שאז, קיבל הודעה ממפקדו כי הוצא לחופשה כפויה עד להודעה חדשה.
במציאות בה אנו חיים אף אחד אינו חסין מפני תלונת שווא, ובוודאי לא אדם שנתפס בעיניי החברה כמי שנמצא בעמדה של כוח
תלונות שווא המוגשות כנגד שוטרים הפכו להיות דבר שבשגרה. הן נובעות ממניעים שונים, וברוב המקרים מדובר בנקמה, נקמה של חשוד/ה שעצרת, נקמה אישית של חבריך לשירות או נקמה של בן/בת הזוג שלך או שכן אתו את/ה מסוכסך/ת.
מרבית תלונות השווא מוגשות מסיבה אחת ברורה - לסכל את דרכו של מושא נקמתם, לפגוע בו, להשפילו ולגרום לו להבין שמכאן ישנה רק דרך אחת, והיא הדרך למטה.
כשתלונה כזו מוגשת נגדך, כל הסובבים אותך יהיו המומים ויסרבו להאמין, אך אט אט וככל שמסע נקמתו של אותו מתלונן/ת יקרום עור וגידים, יתחילו האנשים מסביבך לשאול שאלות, לתהות בינם לבין עצמם האם אולי קיים סיכוי שאתה, כן אתה, מי שהיה דוגמא ומופת, מי שהנהיג כל משימה שניתנה לו בגבורה. אולי בכל זאת קיים סיכוי שאתה אכן אשם?
כשהסיטואציה הזו, הכמעט בדיונית מבחינתך, מתרחשת, אתה מבין שאתה ניצב לבדך במערכה, וכעת, עלייך לצאת למלחמה שלך, לטיהור שמך הטוב.
אתה אומר לעצמך: כיצד קרה לי הנורא מכל? למה דווקא לי? למי ששירת את מדינתו בנאמנות, מי שנלחם בפשיעה וסיכן עצמו למען המדינה. למה דווקא אני?
במסגרת ההליך המסוכן הזה של תלונת שווא שהוגשה נגדך, ישנו שלב קריטי שכדאי לך לזכור - שלב החקירה במח"ש
בשלב זה כל מה שתאמר ילווה אותך לאורך הליכי החקירה והמשפט, ולכן חשוב להיוועץ בעורך דין פלילי בטרם החקירה.
בין אם זומנת לחקירה במח"ש ובוודאי אם נעצרת לחקירה, דע, כי יש לך זכות, ואולי אף חובה כלפי עצמך, להיוועץ בעו"ד.
רבים מהשוטרים הנחקרים, מרגישים שנשמטה הקרקע תחת רגליהם, בעקבות הגשת התלונה כנגדם, ורבים מהם נמנעים במכוון מפניה לעו"ד לשם ייעוץ מתוך מחשבה כי הם אינם זקוקים לו, הרי "אני אדם נורמטיבי", "אני לא עבריין". אני אמון על שמירת החוק. נכון, אתה אכן לא עבריין, אך דווקא אתה, האדם נורמטיבי, זקוק במקרים כאלו לייעוץ מעין זה, כי העבריינים מסתדרים לבד, יופי.
ישנם מקרים בהם ינסו החוקרים לתעתע בך ולגרום לך לחשוב שההמתנה לעו"ד מיותרת (כי אם לא עשית זאת, לשם מה אתה צריך עו"ד?), ואף יכולה להאריך את שהותך במעצר או בהמתנה לחקירה.
בנקודה זו חשוב לומר, כי תעתוע זה יכול לפתות רבים מין הנחקרים, אך אל לך לגשת לחקירה כשה תמים ולהסכים להיחקר ללא היוועצות עם עו"ד, זוהי זכותך המלאה שאת מימושה אתה חייב בראש ובראשונה לעצמך, וזכור: עובדת ההיוועצות בעורך דין אינה מציגה אותך כאשם!!!
חשוב שתשמור על קור רוח ותפעל בצורה הנכונה ביותר עבורך, מסירת ההודעה במח"ש היא הליך רשמי שלא ניתן לתקנו. לכן, עליך לברור מילים ולהשיב לשאלות שאתה נשאל ברצינות וסבלנות, גם אם החקירה מתארכת. אל תזלזל בשאלות החוקרים רק במטרה לסיים את החקירה בהקדם.
הימנע מלשוחח עם "חבריך" השוטרים, שעתידים בזמן הקרוב להיות בעצמם מוזמנים לחקירה, באשר לאותו תיק, בין אם כעדים ובין אם כחשודים בעצמם. "שיחות" אלה בלתי חוקיות ועלולות להביא לידי כך שיתווספו חשדות על עבירות נוספות כנגדך.
במקרים לא מעטים, מוצאים עצמם השוטרים בסוף החקירה במצב אבסורדי, בו התלונה המקורית, השקרית, נסגרת, בעוד שהליכי שיבוש החקירה מביאים לכך שיועמדו לדין.
במקביל לחקירת מח"ש, מוצא עצמו השוטר במצב בו סכנת פיטורין מרחפת מעל ראשו והוא צריך להתמודד עם הליכי שימוע, השעיה, פיטורין, ובדרך כלל ועוד לפני כן עם החופשה הכפויה. במצב דברים זה, השוטר מנותק מהסביבה הטבעית שלו, בדרך כלל אסור לו אף להיכנס ליחידת המשטרה ולדבר עם חבריו.
גרוע מכך, למצב זה ישנה משמעות כלכלית מיידית ופגיעה בשכר. גם באשר לסוגיה זו, טוב יעשה השוטר אם ייוועץ כבר בהזדמנות הראשונה בעורך דין המתמחה בהליכים משמעתיים ומנהליים.
זכור, כל מה שתבחר לעשות מכאן והלאה יכול ללוות אותך לאורך דרכך האישית והמקצועית. זכור את זכויותיך ושמור עליהן! אתה ראוי להן לא פחות מכל אדם אחר.
נכתב על ידי עו"ד יפעת שי- יוספזון
עודכן ב: 21/11/2017