שאלה שהופנתה אליי בימים האחרונים ושחוזרת על עצמה - "אתמול הגיעו כמה בלשים ממצ"ח לבסיס שבו אני משרת, נכנסו לחדר הפרטי שלי בבסיס ואמרו שהם מבצעים חיפוש בחדר. הם 'הפכו' לי את הארון וחיטטו בחפצים האישיים שלי. מותר להם לעשות את זה? מה אני יכול לעשות במקרה כזה?"
כפי שעולה מהתיאור, הבלשים שהגיעו לחדר ערכו "חיפוש" שמטרתו לגלות ראיות שעלולות לשמש במסגרת ההליך הפלילי. כך למשל: הימצאותם של סמים, או של כלים לעישון סמים בחדר ישמשו גם ראיות עצמאיות וגם יחזקו ראיות אחרות לשימוש בסמים.
בחוק השיפוט הצבאי (חש"ץ) יש מספר דרישות שעל מצ"ח לעמוד בהן לפני ביצוע חיפוש במטרה לצמצם ככל הניתן את הפגיעה בפרטיות של החייל. החוק קובע שניתן לערוך חיפוש רק לאחר שניתן אישור בכתב מבית דין צבאי או מקצין שיפוט בכיר (קש"ב).
החייל רשאי לדרוש מהשוטרים שיציגו לו את צו החיפוש החתום. חיפוש שנערך ללא אישור מראש הוא חיפוש לא חוקי.
בנוסף, לפי החש"ץ החיפוש חייב להיערך ככלל בנוכחות שני עדים מלבד מי שעורך את החיפוש. גם זאת במטרה להבטיח הקפדה על הזכויות ככל הניתן. חשוב לציין שהחוק מאפשר גם למפקדו של החייל לבצע חיפוש בנסיבות מסוימות, על-מנת להבטיח קיום פקודה חוקית. אך אין בסמכות המפקד לערוך "חיפוש משטרתי" אם התעורר חשד קונקרטי לביצוע עבירה. התוקף של ראיות שתפס המפקד בחיפוש במסגרת ההליך הפלילי הוא נושא מורכב וכדאי מאוד להיוועץ בעורך דין מנוסה במקרה כזה.
חשוב לדעת! לפי פסיקות רבות של בית המשפט העליון ובית הדין הצבאי לערעורים אי עמידה של המשטרה בהוראות הדין עשויה לפסול את הראיות שנמצאו בחיפוש, כך שהן הופכות לחסרות תוקף בהליך הפלילי. במקרים המתאימים, השופטים יורו על פסילת הראיות, דבר שיכול להוביל לזיכוי, ומכל מקום להקלה משמעותית בעונש.
מורכבות מיוחדת יש בנושא החיפוש בטלפונים סלולריים - לגבי סמכות החיפוש, אופן החיפוש והמשמעויות. עולה גם שאלה של עד מתי יכולים מצ"ח להחזיק במכשיר הסלולרי שהוחרם. על נושא חשוב זה נכתוב בפעם הבאה.
