לילות ללא שינה. חוסר תיאבון. דפיקות לב. דאגה שלא מרפה ומחשבות טורדניות. מתיחות משפחתית. חוסר סבלנות לאישה ולילדים. אי חשק גם לקרוא עיתון או לצפות בטלוויזיה. מצליח לצחוק פה ושם, אבל בחלוף פרק זמן - זה חוזר והחיוך נמחק. התחושה הרעה והדכדוך לא מרפים. וכך כבר כמה שבועות.
כך תיאר בפנינו את חייו לאחרונה אייל (שם בדוי), בכיר בשירות המדינה, שמזה כמה שבועות נוספה לו גיבנת של סטטוס חדש, שמעולם לא האמין שיידבק בו - "חשוד". הסביבה הקרובה בעבודה ובמשפחה יודעת כמובן על "המצב". הוא לא יודע מתי זה יסתיים - ואיך. הוא לא יודע מתי יוכל לשוב לעבודה. מבחינה כלכלית יש לו אורך נשימה, עדיין, אבל כמה זמן יוכל למשוך?
הסיפור של אייל אינו יוצא דופן. הוא נחלתם של רבים, אנשים רגילים ו"נורמטיביים" שעולמם התהפך עליהם באחת. לפתע פתאום הם מוצאים עצמם, כפי שרבים מתארים זאת, "חיים בסרט רע" שמשלב בושה, פחד, כעס, תסכול והתערערות כלכלית.
במסגרת עבודתנו יצא לנו להיתקל לא אחת בלקוחות שתיארו את הקשר שלהם עם עורך דינם בתקופה קשה זו כעוגן וכקרש הצלה. יש מי שתיארו את הסנגור ככתף תומכת וכמי שהוא היחיד שיכלו לתאר בפניו את כל העובר עליהם, דברים שלא יכלו לספר גם בבית לקרובים ביותר אם מבושה ואם מרצון להפגין חוזק.
אנו מבקשים להציג כאן את הצורך, שכיום אין לו בעינינו מספיק מודעות וודאי לא מספיק מענה, של תמיכה וליווי נפשי מצד גורם מקצועי לאותם חשודים ונאשמים, באופן מובנה בטיפול בתיק, כדי להקל עליהם באותו פרק זמן קשה.
אמנם יש סנגורים וסנגוריות רבים שיודעים לתת מענה לחלק ממצוקות הלקוחות ולצרכיהם בימים ובלילות הקשים שעוברים עליהם. אך בעינינו מענה זה שניתן הוא לרוב חלקי ולא שלם. עורך הדין עושה כמיטב יכולתו וניסיונו, אך ככלות הכל הוא משפטן ולא מומחה בתחום הסעד הנפשי והמנטאלי. עיקר משאביו ומעייניו של עורך הדין נתונים, מטבע הדברים - וכך גם כנראה צריך להיות - לפתרון הקושי המשפטי, לבחינת הראיות, להתמודדות מול התביעה ובית המשפט ולצמצום הסנקציה הפלילית.
הסנגור או הסנגורית לבדם אינם יכולים בעינינו, בדרך כלל, להפנות את מידת הקשב הנדרש כדי לתמוך באופן הנכון והמדויק בלקוח. הקושי בכך נעוץ בשניים:
ראשית, מבחינת היכולת המקצועית. היכולת להקל על הלקוח ה"מטופל" מחייב שימוש גם במיומנות עדינה של דיבוב וקשירת שיח טיפולי עם האדם. יש מתודה מקצועית שנוגעת לתמהיל הנכון של קשב, הפגנת אמפתיה, בחינה ביקורתית של המציאות וקידום המצב.
יועץ מיומן יידע לתת סעד מנטאלי ללקוח גם במובן של מענה בוויסות רגשות, שהוא קריטי במיוחד בעת משבר. אדם מן היישוב שנחקר צפוי להימצא במצוקה ובחרדה ותפקודו השגרתי ייפגע. סיוע בשליטה על הרגשות ובוויסותם להקל עליו מאוד, תוך הקניית כלים לשליטה עצמית במינון ובעוצמה של הרגשות שלנו לאירועים ולגירויים מהסביבה, בשיטות טיפול מוכחות.
שנית, מבחינת הקדשת הזמן הנדרש. המציאות מלמדת שהמצוקה היום-יומית גורמת לאדם לחוות את הקושי יום-יום, שעה-שעה. המחשבות הטורדניות שבות וחוזרות במעין "לופ" אין-סופי, וידוע מבחינה קרימינולוגית ש"התהליך הוא העונש".
בדיוק במקום הזה נדרש היועץ הטיפולי המלווה. איש מקצוע מיומן, שעובד כמובן בתיאום עם הסנגור, ויכול לתת מענה חיוני ללקוח ומצוקתו, תוך הקלת הנטל הזה מהסנגור. בכך מתפנה לסנגור זמן לעסוק בעיקר מבחינתו - שהוא הטיפול המשפטי בתיק.
היתרונות של מהלך כזה בעינינו הם מובהקים, והתוצר הוא win-win - גם ללקוח וגם לסנגור.
מבחינת הלקוח, מובטח לו ליווי פרופסיונלי בתחום המנטאלי, עם מתן סעד נפשי מקצועי ומתמשך. לא רק לטובת חוות-דעת פונקציונלית במסגרת ההליך המשפטי אלא ייעוץ שכולו מוכוון לחיזוק ה-well being שלו, הקלה בתחושת המועקה וחיזוק הכוחות הפנימיים בתקופה סוערת, כדי לאפשר ללקוח לנהל חיים רגילים בפרק הזמן הארוך שבו נמשכים ההליכים. בחוויית הלקוח, הוא נהנה ממענה זמין ומיידי.
מבחינת עורך הדין, הוא נהנה ממומחה שעימו הוא יכול לחלוק את הליווי של לקוח והטיפול בו. היועץ הטיפולי עובד בתיאום עם הסנגור והשניים יכולים לשוחח ולהיוועץ. בחוויית הסנגור, מוסר החשש שהטיפול המשפטי המהותי בתיק "יופרע" בתדירות גבוהה בעניינים שאינם.
הסנגור נותר כמובן בעל השליטה בתיק ויכול לקבוע פגישות יזומות עם הלקוח והיועץ הטיפולי ל"יישור קו" ולהתכווננות להמשך ההליכים. כך הלקוח גם יגיע מוכן יותר, ערוך יותר ורגוע יותר לחקירה הנגדית, לאחר שהיועץ הטיפולי יתרום להכנת הלקוח לקראתה. המענה השלם של היועץ ללקוח בצד המנטאלי מבטיח חוסן נפשי ויציבות נפשית שהם "נכס" משמעותי.
אנו מאמינים שנכון לאמץ את המודל הזה בחלק ניכר מהמקרים ולשלב בטיפול בתיקים הפליליים, כבר משלב מוקדם, יועץ טיפולי מקצועי שהוא גם מיומן במתן סעד נפשי וגם בקיא ב"איך הדברים עובדים" בהליכים הפליליים. כך יהיה ללקוח, וגם לסנגור, "מישהו לרוץ איתו" באותה תקופה מאתגרת.