במאמר שלפנינו נסקור בקצרה מקרה נפוץ המתרחש אצל חייבים בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי והוא ביטול הצו לפתיחת הליכים שניתן לחייב, כלומר ביטול ההליך.

 

הסוגייה האמורה נדונה בבית המשפט השלום בראשון לציון בתיק חדל"פ 29606-05-22 לאון נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון מחוז תל-אביב, בפני כב' השופט א' בן דור (פורסם בנבו), שם נקבע כי:

 

"בית המשפט קיבל את בקשת הממונה על הליכי חדלות פירעון... והורה על ביטול הצו לפתיחת ההליכים שניתן בעניינו של המבקש"

  

ראשית, כאשר חייב מחליט לפתוח בפרק חדש בחייו ולשקם עצמו כלכלית, הצעד הראשון שעליו לעשות הינו לפנות לעורך דין המתמחה בתחום חדלות פירעון ו/או עו"ד לפשיטת רגל אשר ינתח את מצבו הכלכלי ויחליט כיצד, מבחינה מקצועית, יש לפעול.

 

בנוסף, לאחר בחינת הנתונים, מגיש החייב על ידי עורך דינו בקשה למתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון בו מפורטים באופן רחב המידע האישי והכלכלי של החייב, למשל חשבונותיו בבנק, פרטי הלוואות וכרטיסי אשראי, נכסי מקרקעין ומטלטלין שבבעלותו ואף נסיבות המקרה שבגינו הגיע החייב למצב הכלכלי הרעוע בו הוא מצוי.

 

כמו כן, קבלתו של הצו לפתיחת הליכים מביא עימו זכויות וחובות. מחד גיסא, הצו מקפיא את ההליכים המשפטיים שיש כנגד החייב, מסיר את העיקולים אשר הטילו עליו הנושים, מאפשר לו לעשות שימוש בכרטיס אשראי (דיירקט), היינו מאפשר לחייב להמשיך לנהל את חייו באופן נורמטיבי ואידאלי וזאת באופן יחסי למצבו הכלכלי והמשפטי.

 

מאידך גיסא, משעה שקיבל החייב את הצו האמור חלים עליו גם חובות, למשל, עליו להגיש דוחות חודשיים בדבר הכנסותיו והוצאותיו, לא ליצור חובות חדשים תוך כדי ההליך, לעמוד במסגרת הוצאות סבירה, לשלם תשלום חודשי לקופת הנשייה וכיו"ב.

 

בפסק הדין דנן, קיבל בית המשפט את בקשתו של הממונה לביטול הצו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד מהסיבות הבאות:

 

"התנהלותו לוקה בסדרת מחדלים שהובילו את הממונה לבקש לבטל את ההליכים. מחדלים אלה כללו הימנעות מהגשת דו"חות חודשיים כנדרש, הפרת צו תשלומים והוצאת הוצאות גבוהות...אין לאפשר ליחיד לעשות בהליכי חדלות פירעון שימוש כרצונו... כאילו מדובר בתכנית לבקשתו המאפשרת לו ליהנות מזכויות ולהתעלם במופגן מחובותיו בהליך..."

 

כפי שצוין בראשית המאמר, הצו לפתיחת הליכים מביא עימו זכויות וחובות, להן הגורמים הממונים, הן בית המשפט והן הממונה על הליכי חדלות פירעון נותנים משקל רב, עד כדי ביטול ההליך. בפסק דין האמור, החייב לא שיתף פעולה, הסתיר מידע, לא הגיש דוחות חודשיים ואף יצר חובות חדשים ולכן ביקש הממונה מבית המשפט לבטל את הצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון בעניינו של החייב, בית המשפט קיבל את בקשת הממונה וביסס את טענתו, כמפורט:

  

"סעיף 183 לחוק חדלות פירעון ושיקום... מאפשר לבטל צו לפתיחת הליכים בשל התנהלות היחיד, כאשר מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) לחוק או במצבים בהם היחיד הפר תנאי מתנאי הצו ועקב כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון."

  

כמו כן, סמכותו של בית המשפט לבטל צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון נובעת מכוח סעיף 183 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, בו מצוינים מספר חובות ותנאים שעל היחיד לעמוד בהם כפי שפורט לעיל, כאשר חייב בהליך חדלות פירעון אינו עומד במחויבויותיו רשאי בית המשפט להורות על ביטול ההליך בעניינו.

 

יתרה מזאת, בפסק הדין האמור, ולאחר שקבע בית המשפט לבטל את הצו לפתיחת הליכים בעניינו של החייב, ניסה החייב להסדיר, שוב, את חובותיו על ידי הסדר נושים. עם זאת, בית המשפט קבע כי:

  

"סעיף 332 אינו פוטר את היחיד מחובתו לנהוג בתום לב וחובתו לנהוג באופן שאינו פוגע בניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון. בית המשפט לא יאפשר ניצול לרעה של הליכי חדלות פירעון. הדבר נובע גם מהאיסור הקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי בדבר שימוש לרעה בהליכי משפט."

  

כאמור, החייב ניסה לכסות את חובותיו בדרך שונה, על ידי הסדר נושים. אולם, בית המשפט קבע כי התנהגות אשר נגועה בחוסר תום לב במישור משפטי אחד, יש בה כדי להוות חוסר תום לב על מישור משפטי מקביל, קל וחומר אם כי מדובר באותו עניין, ולכן דחה את הצעתו של החייב להסדר הנושים.

 

בנוסף, נקודה חשובה אשר לא צוינה בפסק הדין הינה כי אם וכאשר בוטל הליך חדלות הפירעון ושיקום כלכלי של חייב, מתחילה לה תקופת צינון אשר נמשכת בין 12-18 חודשים בה החייב אינו יכול לפתוח בהליך חדלות פירעון בשנית. אורכה של התקופה נקבעת, בין היתר, על פי חומרת נסיבות הביטול של ההליך הראשון, אותן סקרנו במאמר.

 

לסיכום

 

אנו למדים כי הגורמים המשפטיים אשר מעורבים בהליך חדלות הפירעון, הן הממונה והנאמן והן בית המשפט נותנים משקל רב להתנהגות והתנהלות החייב בהליך חדלות הפירעון ובפרט למושג תום הלב אשר חולש על כלל ענפי המשפט. כמו כן, לבית המשפט סמכות לבטל את הצו לפתיחת הליכים שניתן לחייב כלומר את ההליך כולו וזאת אם ראה שאכן החייב אינו משתף פעולה ואינו עומד במחויבויותיו בהליך.

  

בהצלחה!

 

 

 


עודכן ב: 20/05/2024