בכתבה זו נדבר על פסק דין שניתן בשנת 2016 בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב – יפו (ב"ל 6319-05-15), מטעם השופטת כרמית פלד, במסגרתו נידון הענקת השגחה גם כאשר המישור הקוגניטיבי והנפשי הינו "בסדר גמור", אך ישנן תופעות פיזיות אשר השגחה יכולה לסייע במניעתן או לפחות בקבלת מענה בעבורן.

 

 

האם אושר סעיף ההשגחה?

 

פסק דין זה מביא את סיפורה של גברת בת 80, המדווחת על יתר לחץ דם, אובדן שיווי משקל, שברים שונים, סוכרת, ושלל תופעות אחרות. בנה של הגברת, ניגש אל המוסד לביטוח לאומי על מנת לקבל בעבורה גמלת סיעוד. גורמים רפואיים במוסד, מצאו לנכון לקבוע כי באמתחתה מגבלות פיזיות שיש בעבורן דרישה לסיוע סיעודי מועט, כאשר מידת "הקוגניציה" שברשותה תקינה ואינה פגומה. במילים אחרות, אין היא מסוכנת לעצמה ואין נדרשת היא להשגחה. על פי כן, הגמלה שאושרה הייתה מצומצמת בהתאם לתקנות קביעתה.

 

הבן מצא לנכון לפנות לוועדת ערר במוסד לביטוח לאומי. טען הכן כי מחלת הסוכרת מובילה להתקפי היפוגליקמיה שיש בהן מן תופעות המערבות נפילה ושברים. על מנת למנוע אותן ולהזעיק עזרה בהתאם, יש להביא לה השגחה. נאמר כי אין הערעור אושר, כאשר הגישה של הגורמים הרפואיים התבססה שמצב נפשי וקוגניטיבי תקין לא מערב צורך בהשגחה. הבן המשיך לערער פנה אל בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. הבן ציין את נפילות האם, לשופטת כרמית פלד. ציין את אתגר בהזעקת העזרה לאחר הנפילה. והסביר כי יש עניין להשגחה גם לאור מצב נפשי וקוגניטיבי תקין.

 

 

עמדתו של המייצג את המוסד לביטוח לאומי

 

הצד אשר ייצג את המוסד לביטוח לאומי, תמך בעמדת הגורמים הרפואיים במוסד, באומרו כי באם דעת המבוטחת צלולה ואין היא עושה דברים המסכנים אותה, אין נדרשת השגחה ועל כן גישתם של אותם גורמים הינה סבירה וחסרת פגם. השופטת, מצידה, בדקה בדוח הערכת התלות של אחות המוסד, כמו גם במסמכים הרפואיים ומצאה כי אכן מעורבות נפילות חוזרות ונשנות.

 

פגם משפטי בהיעדר התייחסות הוועדה לנפילות במישור ההשגחה

 

בפסק הדין, הובאה התייחסות לנפילות המדווחות בצד המערערת. שהרי, טענה על נפילות עם תוצאות רפואיות שונות. ואכן, הוועדה מצאה לנכון להתייחס לאותן נפילות. ואילו, התייחסה לכך הוועדה במישור הניידות. באומרה, כי המערערת יכולה לקבל עזרה באופן קבע בפן הניידות. אך במישור ההשגחה, לא התייחסה הוועדה לאותן נפילות. נאמר בפסק הדין, כי מדובר בפגם משפטי.

 

 

נקודת מבטה של השופטת פלד

 

על כן, ולאור התרשמותה של השופטת, קבעה פלד, כי גם מגבלות ברובד הפיזי יכולות להצדיק צורך בהשגחה. כאשר, גישת המוסד לביטוח לאומי, או הגורמים הרפואיים בו, כי רק "היעדר תקינות" ברובד הקוגניטיבי והנפשי מערב או מצדיק השגחה, הינה מוטעית ויש לכך גם תקפות נוספת לאור פסיקת בית הדין הארצי לעבודה אשר ניתנה כשני עשורים טרם אותו מועד בו עסקה פלד בדיון משפטי נזכר לעיל זה.

 

מדובר אפוא על פרשת סנוב.

 

במסגרתה, קבע בית הדין הארצי לעבודה, כי נפילות תכופות מטעם מבוטחות אשר מהוות סכנה אכן מצדיקות הענקה של ניקוד בתחום ההשגחה. תוך תשומת לב למצב ספציפי ונסיבות אישיות. בפסק הדין צוין, כי הוועדה בחנה את המישור הנפשי, בעודה ציינה כי למערערת תובנה שמורה ועל פי כן לא נדרשת להשגחה. בעוד, שלדעת השופטת, יש לבחון גם את הפן הרפואי – שכן אם ישנן נפילות המהוות סיכון ומאתגרות את הזעקת העזרה, הרי שיש בכך על מנת להעניק ניקוד בתחום ההשגחה. והרי, חוזר פנימי של המוסד לביטוח לאומי (תדריך לביצוע הערכה תפקודית: סיעוד. יולי 2010), מכיל פרק בעניי ההשגחה, אשר מציין שיש לקחת בחשבון גם נסיבות של נפילות חוזרת ונשנות.

 

השופטת השיבה את התיק לוועדת הערר. השופטת הורתה לרופאים במוסד לבחון את התיק בגישה אחרת, במסגרתה הענקת הניקוד לצורך בהשגחה יכלול גם בסיס רפואי שאינו נוגע במישור מנטלי.

 

למידע נוסף על נושא זה, ולייעוץ משפטי ראשוני ללא התחייבות, ניתן לפנות למשרדנו. משרדנו מייעץ ומייצג לקוחות מעל ל-20 שנים, כמו גם זכה בדירוג BDI כאחד ממשרדי עריכת הדין המומלצים.